פרס נובל לספרות
 | |
| ההודעה על זהות זוכה פרס נובל לספרות, האקדמיה השוודית בסטוקהולם, אוקטובר 2008 |
פרס נובל לספרות מוענק מדי שנה, החל משנת 1901, לסופר, שיצר את "היצירה יוצאת הדופן ביותר בעלת נטייה אידיאליסטית" (the most outstanding work of an idealistic tendency). המונח "יצירה" מתייחס בדרך כלל למכלול ספריו של הסופר, אם כי לעיתים בוחרת ועדת הפרס לציין ספר ספציפי. האקדמיה השוודית היא זו הקובעת את זהות מקבל הפרס.
הפרס הוענק פעם אחת לסופר ישראלי, ש"י עגנון, בשנת 1966.
התפלגות דמוגרפית של הזוכים
|
את פרס נובל בספרות מקבלים בעיקר סופרים שכותבים דווקא בשפות מסוימות ובמשפחות של שפות מסוימות. נכון לשנת 2021, 93% מהחתנים כתבו בשפות הינדו-אירופיות וחמש השפות השכיחות ביותר בהן כתבו חתני הפרס הן, על פי סדר השכיחות, הן אנגלית (25%), צרפתית (14%), גרמנית (12%), ספרדית (9%) ושוודית (6%), שמתוכם רק אחד כתב בשפה מענף לא אירופי של שפות אלו. כמו כן, 73% מהזוכים נמנים כאזרחי מדינות אירופאיות, ו-12% כאזרחי צפון אמריקה, לא כולל מקסיקו. אזרחי שאר העולם זכו ב-15% מהפרסים בלבד. ראו את הדיאגרמות לפירוט נוסף.
נכון לשנת 2021, מתוך 118 הזוכים, רק 16 (13.5%) היו נשים. יותר ממחציתן זכו בו בשלושת העשורים האחרונים מתוך 12 העשורים, בהם הוא מחולק. כמו כן, 16 מהזוכים היו יהודים.
ביקורת
המספר הרב של הזוכים האירופאים בכלל, והשוודים בפרט היה נושא לביקורת. נכון לשנת 2021, 73% מחתני הפרס היו אזרחי מדינות באירופה.
בשנת 2008 הצהיר הוראס אנגדהל, אז המזכיר הקבוע של האקדמיה, כי "אירופה היא עדיין מרכז העולם הספרותי", וכי "ארצות הברית היא מבודדת וסגורה מדי. הם לא מתרגמים מספיק ולא ממש משתתפים בדיאלוג הגדול של ספרות".[1] בשנת 2009, מחליפו, פיטר אנגלונד, דחה את הטענה באומרו: "ברוב השפות יש סופרים שמגיע להם לקבל פרס נובל, וזה נכון גם לגבי סופרים הן מארצות הברית והן מאמריקה הלטינית". כמו כן, הוא הודה באירופוצנטריות של הפרס, ואמר כי "אני חושב שזו בעיה. אנו נוטים להזדהות בקלות רבה יותר עם הספרות שנכתבה באירופה, במסורת האירופית".[2] מבקרים אמריקאים ציינו את העובדה שסופרים אמריקאים מפורסמים כגון פיליפ רות, קורמק מקארתי או תומאס פינצ'ון, או סופרים מאמריקה הלטינית, כגון חורחה לואיס בורחס, חוליו קורטאסר או קרלוס פואנטס לא זכו בפרס, ואילו סופרים פחות ידועים כגון הסופרת הגרמנית הרטה מולר, שכמעט ואיננה מוכרת מחוץ לגבולות מדינתה זכו.
באפריל 2018 חברים בוועדת הבחירה של הפרס התפטרו בעקבות חקירה של התנהגות בלתי הולמת של ז'אן-קלוד ארנו הנשוי לאחת מחברות הוועדה. בעקבות זאת החליטה האקדמיה השוודית לדחות את ההכרזה על פרס נובל ל-2018 כך שיפורסם יחד עם הזוכה של 2019.[3]
חתני פרס נובל לספרות
| שנה | מקבלי הפרס | תמונה | מדינה ושפת כתיבה | פרטים | סוגה |
|---|---|---|---|---|---|
| 1901 | סילי פרידום | 
|
צרפת,
כתב בצרפתית |
כהוקרה מיוחדת ליצירתו הפואטית המעניקה אידיאליזם נשגב, שלמות יצירתית ושילוב אמנותי נדיר של רגש ואינטליגנציה. | שירה |
| 1902 | תאודור מומזן | 
|
גרמניה, | לאמן הטוב ביותר בן ימינו של כתיבה היסטורית, עם התייחסות מיוחדת לעבודתו המונומנטלית, "דברי ימי רומא". | היסטוריה
חוק |
| 1903 | ביירנסטרנה ביירנסון | 
|
נורווגיה,
כתב בעיקר נורווגית וסייע בהתפתחות שפה זו |
שירה | |
| 1904 | פרדריק מיסטרל | 
|
צרפת,
כתב בצרפתית ובפרובנסאלית - ניב של אוקסיטנית, שהיא שפה רומאנית |
שירה | |
| חוסה אצ'גרי | 
|
צרפת נולד בספרד, כתב בספרדית | בהכרה בשפע יצירותיו המבריקות אשר, בדרך ייחודית ומקורית, החיו את המסורות הדגולות של הדרמה הספרדית | דרמה | |
| 1905 | הנריק סנקביץ' | 
|
פולין,
כתב בפולנית |
"על גדולתו כמספר אפי" | רומן |
| 1906 | ג'וֹזוּאֶה קַרְדוּצּ'י | 
|
איטליה,
כתב באיטלקית |
שירה | |
| 1907 | רודיארד קיפלינג | 
|
הממלכה המאוחדת,
כתב באנגלית |
"על כושר התבוננות, דמיון מקורי, עוצמת התפיסה והתיאור, המאפיינים את יצירתו של סופר רב מוניטין זה". | רומן |
| 1908 | רודולף אויקן | 
|
גרמניה,
כתב בגרמנית ועבודתו עסקה גם בבלשנות שפות רומאיות |
פילוסופיה | |
| 1909 | סלמה לגרלף | שוודיה,
כתבה בשוודית |
על ה"אידיאליזם האצילי שלה, עושר הדמיון ונדיבות ויופי הצורה שאפיינו את עבודתה" | רומן | |
| 1910 | פאול הייזה | _-_Adolf_Friedrich_Erdmann_von_Menzel_(Museum_Georg_Sch%C3%A4fer).jpg)
|
גרמניה,
כתב בגרמנית ועבודתו עסקה גם בבלשנות שפות רומאיות |
על "אמנותו המושלמת והאידיאליסטית, שבאה לידי ביטוי בפעילות ממושכת וראויה לשבח בשטח השירה, הדרמה, הרומן וסיפורים קצרים בעלי שם עולמי" | שירה |
| 1911 | מוריס מטרלינק | 
|
בלגיה,
כתב בצרפתית |
"על סגולותיו הספרותיות המגוונות, מתוך יחס מיוחד ליצירתו הדרמטית, המצטיינת בעושר הדמיון ובאידיאליזם פיוטי, המוסווה לעיתים בצורת האגדה. הוא חונן באינטואיציה עמוקה, הפונה בצורה מסתורית אל רגשות הקורא". | דרמה |
| 1912 | גרהרט האופטמן | 
|
גרמניה,
כתב בגרמנית |
"במיוחד כהכרה בפעילותו הפורה, מגוונת ובולטת בתחום אמנות הדרמה" | דרמה |
| 1913 | רבינדרנת טאגור | 
|
הודו,
כתב בבנגלית |
"בגלל פסוקיו חדורי הרגישות, הרעננים והיפים, בעזרתם, בכישרון מושלם, הוא הפך את הגותו הפיוטית, מנוסחת במילותיו בשפה האנגלית, לחלק מספרות המערב" | שירה |
| 1914 | לא הוענק | ||||
| 1915 | רומן רולן | 
|
צרפת,
כתב בצרפתית |
"כמחווה לאידיאליזם הנאצל בו מצטיינת פעילותו הספרותית, ולאהדה ואהבת האמת בעזרתם הוא תיאר סוגים שונים של בני אדם" | רומן |
| 1916 | ורנר פון היידנסטם | 
|
שוודיה,
כתב בעיקר בשוודית |
"לאות הכרה בחשיבותו כנציג תקופה חדשה באומנות" | שירה |
| 1917 | קרל גילרופ | 
|
דנמרק, | "על שירתו הרב-גוונית והעשירה, אשר אידיאלים נשגבים שימשו לה השראה" | שירה |
| הנריק פונטופידן | 
|
דנמרק,
כתב בדנית |
"על תיאוריו האותנטיים של החיים בדנמרק בתקופתו" | רומן | |
| 1918 | לא הוענק. אריק אקסל קרלפלט היה מועמד לקבלו אך סירב. לבסוף הוא קיבל את הפרס בשנת 1931. | ||||
| 1919 | קרל שפיטלר | 
|
שווייץ,
כתב בגרמנית |
"כהערכה מיוחדת ליצירה האפית 'אביב אולימפי'" | שירה |
| 1920 | קנוט האמסון | 
|
נורווגיה,
כתב בנורווגית |
"על עבודתו המונומנטלית 'ברכת האדמה'" | רומן |
| 1921 | אנטול פראנס | 
|
צרפת,
כתב בצרפתית |
"בהכרה בהישגיו הספרותיים המבריקים, המאופיינים באצילות הסגנון, אהדה אנושית עמוקה, חסד ומזג גאלי אמיתי" | רומן |
| 1922 | חסינטו בנאבנטה | 
|
ספרד,
כתב בספרדית ותרגם לספרדית |
על "החייאת המסורת המפוארת של הדרמה הספרדית" | דרמה |
| 1923 | ויליאם בטלר ייטס | 
|
אירלנד, | על "ההשראה של יצירתו, שצורתה האמנותית הגבוהה נותנת ביטוי לרוחה של האומה כולה" | שירה |
| 1924 | ולדיסלב ריימונט | 
|
פולין,
כתב בפולנית |
"על האפוס הלאומי הגדול 'איכרים'" | רומן |
| 1925 | ג'ורג' ברנרד שו | 
|
אירלנד,
כתב באנגלית |
"על עבודתו המצטיינת באידיאליזם ואנושיות גם יחד, שהסאטירה הממריצה שבה חדורה תכופות יופי פיוטי ייחודי" | דרמה |
| 1926 | גרציה דֶּלֶדּה | איטליה,
כתבה באיטלקית |
"על כתביה המצטיינים בנטייה אידיאליסטית אשר בנהירות פלסטית משקפים את חיי האי בו נולדה ודנים בבעיות אנושיות כלליות בעומק ובאהדה" | שירה | |
| 1927 | אנרי ברגסון | 
|
צרפת,
כתב בצרפתית וסייע בתרגום כתביו לאנגלית |
"בהכרה ברעיונותיו השופעים והמרעננים והכישרון המבריק בעזרתו הוצגו" | פילוסופיה |
| 1928 | סיגריד אונדסט | נורווגיה,
כתבה בנורווגית |
"בעיקר על תאוריה המזהירים על חיי סקנדינביה בימי הביניים". | רומן | |
| 1929 | תומאס מאן | 
|
גרמניה,
כתב בגרמנית |
בעיקר עבור הספר בית בודנברוק שזכה להכרה הולכת וגוברת כאחת העבודות הקלאסיות של הספרות המודרנית | רומן |
| 1930 | סינקלר לואיס | 
|
ארצות הברית,
כתב באנגלית |
על "אמנותו הגדולה והחיה בציור חיים, על כישרונו ביצירת טיפוסים בעלי חריפות והומור" | רומן |
| 1931 | אריק אקסל קרלפלט | 
|
שוודיה,
כתב בשוודית |
"על השירה של אריק אקסל קרלפלט"
(אריק אקסל קרלפלט נפטר לפני טקס קבלת הפרס) |
שירה |
| 1932 | ג'ון גולסוורתי | 
|
הממלכה המאוחדת,
כתב באנגלית |
"על דרכו הייחודית באמנות הסיפור שהגיעה לשיאה בהגדה לבית פורסייט" | רומן |
| 1933 | איוון בונין | 
|
צרפת,
כתב ברוסית |
"על סגולותיו האומנותיות והספרותיות שהכשירוהו לתת תיאור נאמן לטיפוסים האופייניים של העם הרוסי" | סיפור קצר |
| 1934 | לואיג'י פיראנדלו | 
|
איטליה,
כתב באיטלקית |
"על חידוש נועז ומזהיר של הדרמה ושל הבימה". | דרמה |
| 1935 | לא הוענק | ||||
| 1936 | יוג'ין או'ניל | 
|
ארצות הברית,
כתב באנגלית |
"על העצמה, היושר והרגשות המעמיקים של יצירתו הדרמטית, הממחישים גישה מקורית לטרגדיה" | דרמה |
| 1937 | רוז'ה מרטן די גאר | 
|
צרפת,
כתב בצרפתית |
"על החיות האומנותית והנאמנות בהן צייר את הניגודים בחיי האנשים כמו כן את האספקטים היסודיים של חיי תקופתנו" | רומן |
| 1938 | פרל באק | ארצות הברית,
כתבה באנגלית |
"על התיאורים העשירים של חיי האיכרים בסין ועל יצירות המופת הביוגרפיות שלה" | רומן | |
| 1939 | פראנס אמיל סילנפא | 
|
פינלנד,
כתב בפינית |
"על הבנתו העמוקה ואמונתו המיוחדת במינה בתיאור חיי האיכרים והטבע של ארצו ועל תיאור ההשפעה ההדדית ביניהם". | רומן |
| 1940 | לא הוענק | ||||
| 1941 | |||||
| 1942 | |||||
| 1943 | |||||
| 1944 | יוהנס וילהלם ינסן | 
|
דנמרק,
כתב בדנית |
"על העצמה והפוריות הנדירים של דמיונו הפיוטי בעזרתם משתלבים סקרנות אינטלקטואלית רחבה עם סגנון נועז ורענן" | שירה |
| 1945 | גבריאלה מיסטרל | צ'ילה,
כתבה בספרדית |
"על שירתה הלירית השואבת השראתה מרגשות בעלי עוצמה, שהפכו את שמה לסמל השאיפות האידיאליסטיות בכל רחבי דרום אמריקה". | שירה | |
| 1946 | הרמן הסה | 
|
שווייץ נולד בגרמניה,
כתב בגרמנית |
"על כתביו מלאי ההשראה, אשר העמיקו לחדור והדגימו אידיאלים אנושיים קלסיים ואיכות גבוהה של סגנון" | רומן |
| 1947 | אנדרה ז'יד | 
|
צרפת,
כתב בצרפתית |
"על כתביו רחבי היריעה שתרומתם האמנותית משמעותית,
בהם אהבת אמת ללא מורא ותובנה פסיכולוגית חדה משמשות להצגת מצבים וסוגיות אנושיות" |
רומן |
| 1948 | ת. ס. אליוט | 
|
ארצות הברית,
כתב באנגלית |
"על תרומתו הבולטת, החלוצית לשירה של ימינו" | שירה |
| 1949 | ויליאם פוקנר | 
|
ארצות הברית,
כתב באנגלית |
"על תרומתו העוצמתית והייחודית לרומן האמריקאי המודרני" | רומן |
| 1950 | ברטראנד ראסל | 
|
הממלכה המאוחדת,
כתב באנגלית היה חוקר שפות |
"כאות הוקרה על כתביו המגוונים והמשמעותיים שבהם דגל באידיאלים הומניטריים ובחופש מחשבה" | פילוסופיה |
| 1951 | פר לגרקוויסט | 
|
שוודיה,
כתב בשוודית |
"על כוחו האמנותי ועל העצמאות המושרשת עמוק ביצירותיו, המתאמצת לתת תשובה על שאלות האנושות הנצחיות" | שירה |
| 1952 | פרנסואה מוריאק | .jpg)
|
צרפת,
כתב בצרפתית |
"על התובנה הרוחנית העמוקה והעצמה האמנותית שבה חודרת יצירתו לדרמה של החיים" | רומן |
| 1953 | וינסטון צ'רצ'יל | 
|
הממלכה המאוחדת,
כתב באנגלית |
"על שליטתו באמנות התיאור ההיסטורי והביוגרפי כמו גם על דבריו המבריקים להגנת ערכים נעלים" | היסטוריה |
| 1954 | ארנסט המינגוויי | 
|
ארצות הברית,
כתב באנגלית |
"על שליטתו באמנות הסיפור אשר לאחרונה באה לידי ביטוי ב'הזקן והים', ועל השפעתו החדשנית על סגנון הכתיבה" | רומן |
| 1955 | הלדור לכסנס | 
|
איסלנד,
כתב באיסלנדית |
"על כוחו האפי המבריק, שחיה את האומנות הסיפורית הגדולה של איסלנד" | רומן |
| 1956 | חואן ראמון חימנז | 
|
ספרד,
כתב בספרדית |
"על שירתו הלירית, שמהווה דוגמה לעצמת רוח וטוהר אמנותי בשפה הספרדית" | שירה |
| 1957 | אלבר קאמי | 
|
צרפת,
נולד באלג'יריה הצרפתית, כתב בצרפתית |
"על יצירתו הספרותית החשובה, אשר בכנות ברורה מדגישה את הלבטים של המצפון האנושי בימינו" | רומן |
| 1958 | בוריס פסטרנק נאלץ לדחות את הפרס בלחץ השלטון הסובייטי, בשנת 1989 קיבל בנו את פרס בשמו |
ברית המועצות,
כתב ברוסית |
"על הישגו החשוב הן בשירה לירית עכשווית והן בתחום המסורת האפית הרוסית הגדולה" | רומן | |
| 1959 | סלווטורה קווזימודו | 
|
איטליה,
כתב באיטלקית |
"על שירתו הלירית, אשר עם בערה קלאסית מבטאת את החוויה הטרגית של חיים בימינו" | שירה |
| 1960 | סן-ג'ון פרס | 
|
צרפת,
כתב בצרפתית |
"על המעוף ועזות המבע של שירתו אשר ממחישה ומשקפת את ימינו" | שירה |
| 1961 | איוו אנדריץ' | 
|
יוגוסלביה,
כתב בסרבו-קרואטית |
"על העצמה האפית בעזרתה עקב אחרי תמות ותיאר גורלות אנושיים שאובים מתולדות ארצו" | רומן |
| 1962 | ג'ון סטיינבק | 
|
ארצות הברית,
כתב באנגלית |
"על כתביו הריאלסטיים והדמיוניים, המשלבים הומור אוהד וראיה חברתית חדה" | רומן |
| 1963 | יורגוס ספריס | 
|
יוון,
כתב ביוונית |
"עבור כתיבתו הפיוטית הדגולה, אשר מקבלת את השראתה מתרבות העולם ההלניסטי" | שירה |
| 1964 | ז'אן-פול סארטר (סירב לקבל את הפרס) |
_-_Jean_Paul_Sartre_and_Simone_De_Beauvoir_welcomed_by_Avraham_Shlonsky_and_Leah_Goldberg_(cropped).jpg)
|
צרפת,
כתב בצרפתית |
רומן | |
| 1965 | מיכאיל שולוחוב | 
|
ברית המועצות,
כתב ברוסית |
רומן | |
| 1966 | ש"י עגנון | 
|
ישראל,
נולד בגליציה המזרחית, כתב בעברית |
"על אמנות הסיפור המדויקת והטיפוסית עם מוטיבים מחיי העם היהודי" | רומן |
| נלי זק"ש | שוודיה,
נולדה בגרמניה כתבה בגרמנית |
שירה | |||
| 1967 | מיגל אנחל אסטוריאס | 
|
גואטמלה,
כתב בספרדית |
רומן | |
| 1968 | יאסונרי קאוובטה | 
|
יפן,
כתב ביפנית |
רומן | |
| 1969 | סמואל בקט | 
|
אירלנד, | רומן | |
| 1970 | אלכסנדר סולז'ניצין | 
|
ברית המועצות,
כתב ברוסית |
רומן | |
| 1971 | פבלו נרודה | 
|
צ'ילה,
כתב בספרדית |
שירה | |
| 1972 | היינריך בל | 
|
גרמניה,
כתב בגרמנית |
רומן | |
| 1973 | פטריק וייט | 
|
אוסטרליה,
כתב באנגלית |
רומן | |
| 1974 | איווינד יוהנסון | 
|
שוודיה,
כתב בשוודית |
רומן | |
| הארי מרטינסון | 
|
שוודיה,
כתב בשוודית |
שירה | ||
| 1975 | אֶוּג'ניו מוֹנטאלה | 
|
איטליה,
כתב באיטלקית |
שירה | |
| 1976 | סול בלו | .jpg)
|
ארצות הברית נולד בקנדה,
כתב באנגלית |
על הבנת האנושי והניתוח המתוחכם של התרבות העכשווית השזורים בעבודתו | רומן |
| 1977 | ויסנטה אליכסנדרה | 
|
ספרד,
כתב בספרדית |
שירה | |
| 1978 | יצחק בשביס-זינגר | .jpg)
|
ארצות הברית נולד בפולין,
כתב ביידיש |
רומן | |
| 1979 | אודיסאוס אליטיס | 
|
יוון,
כתב ביוונית |
שירה | |
| 1980 | צ'סלב מילוש | 
|
פולין,
כתב בפולנית |
שירה | |
| 1981 | אליאס קנטי | 
|
הממלכה המאוחדת,
נולד בבולגריה, כתב בגרמנית |
רומן | |
| 1982 | גבריאל גארסיה מארקס | 
|
קולומביה,
כתב בספרדית |
רומן | |
| 1983 | ויליאם גולדינג | 
|
הממלכה המאוחדת,
כתב באנגלית |
רומן | |
| 1984 | ירוסלב סייפרט | 
|
צ'כוסלובקיה,
כתב בצ'כית |
שירה | |
| 1985 | קלוד סימון | 
|
צרפת,
כתב בצרפתית |
רומן | |
| 1986 | וולה סויינקה | .jpg)
|
ניגריה,
כתב באנגלית |
דרמה | |
| 1987 | יוסף ברודסקי | 
|
ארצות הברית,
נולד בברית המועצות, כתב בעיקר ברוסית |
שירה | |
| 1988 | נגיב מחפוז | 
|
מצרים,
כתב בערבית |
רומן | |
| 1989 | קמילו חוסה סלה | 
|
ספרד,
כתב בספרדית |
רומן | |
| 1990 | אוקטביו פס | 
|
מקסיקו,
כתב בספרדית |
שירה | |
| 1991 | נאדין גורדימר | דרום אפריקה,
כתבה באנגלית |
רומן | ||
| 1992 | דרק וולקוט | 
|
סנט לוסיה,
כתב באנגלית |
שירה | |
| 1993 | טוני מוריסון | ארצות הברית,
כתבה באנגלית |
רומן | ||
| 1994 | קנזאבורו אואה | 
|
יפן,
כתב ביפנית |
רומן | |
| 1995 | שיימוס היני | 
|
אירלנד,
כתב באנגלית |
שירה | |
| 1996 | ויסלבה שימבורסקה | פולין,
כתבה בפולנית ועסקה בתרגום לצרפתית |
"על שירה אשר בעזרת דקדקנות אירונית מאפשרת לסיפור ההיסטורי והביולוגי להתגלות במקטעים של מציאות אנושית" | שירה | |
| 1997 | דאריו פו | 
|
איטליה,
כתב באיטלקית |
"לזה אשר מחקה את ליצני החצר של ימי הביניים כדי לייסר את הרשות ולתמוך בכבודם של הנרדפים" | דרמה |
| 1998 | ז'וזה סאראמאגו | 
|
פורטוגל,
כתב בפורטוגזית |
רומן | |
| 1999 | גינטר גראס | 
|
גרמניה,
כתב בגרמנית |
מי שאגדותיו האפלות והעולזות מציגות את דיוקנה הנשכח של ההיסטוריה" | רומן |
| 2000 | גאו שינג'יאן | 
|
צרפת,
נולד בסין כתב בצרפתית |
רומן | |
| 2001 | וידיאדר סורג'פרסאד נייפול | 
|
הממלכה המאוחדת,
נולד ברפובליקה של טְרִינִידַד וְטוֹבַּגּוֹ, כתב באנגלית |
"על השילוב של סיפור מוחשי ובחינה מדוקדקת בעבודותיו המאלצים אותנו לראות את קיומן של היסטוריות מודחקות" | רומן |
| 2002 | אימרה קרטס | .jpg)
|
הונגריה,
כתב בהונגרית |
רומן | |
| 2003 | ג'ון מקסוול קוטזי | 
|
דרום אפריקה, | רומן | |
| 2004 | אלפרידה ילינק | אוסטריה,
כתבה בגרמנית |
על "הזרם המוזיקלי של קולות וקולות-נגד בנובלות ובמחזות שלה, אשר חושף בקנאות לשונית יוצאת-דופן את האבסורד שבקלישאות החברתיות ואת כוחן המשעבד" | רומן | |
| 2005 | הרולד פינטר | 
|
הממלכה המאוחדת,
כתב באנגלית |
"במחזותיו חושף את התהום הפעורה תחת הלהג היומיומי וכופה כניסה לחדרים הסגורים של הדיכוי" | דרמה |
| 2006 | אורחן פאמוק | 
|
טורקיה,
כתב בטורקית |
"בחיפושו אחר נשמתה המלנכולית של עיר הולדתו, גילה סמלים חדשים להתנגשות והשתלבות של תרבויות" | רומן |
| 2007 | דוריס לסינג | הממלכה המאוחדת,
כתבה באנגלית |
"על כתיבתה האפית אודות החוויה הנשית, אשר בספקנות, להט וחזון העמידה חברה שסועה לבחינה מדוקדקת" | רומן | |
| 2008 | ז'אן-מארי גוסטאב לה קלזיו | 
|
צרפת,
כתב בצרפתית |
"מחבר של עזיבות חדשות, הרפתקאות פואטיות ואקסטזה חושנית, חוקר האנושיות שמעבר ומתחת לציוויליזיציה השלטת" | רומן |
| 2009 | הרטה מילר | גרמניה,
נולדה ברומניה כתבה בגרמנית |
"מי שבאמצעות התמציתיות של השירה והכנות של הפרוזה, הציגה את נוף המנושלים" | רומן | |
| 2010 | מריו ורגס יוסה | 
|
פרו,
כתב בספרדית |
"על המיפוי של מבני הכוח ועל תיאוריו המדויקים של התנגדות, מרד ותבוסה של היחיד" | רומן |
| 2011 | תומאס טראנסטרמר | 
|
שוודיה,
כתב בשוודית |
"על כי באמצעות הדימויים התמציתיים והצלולים שלו, נותן לנו גישה רעננה למציאות" | שירה |
| 2012 | מו יאן | 
|
סין,
כתב במנדרינית |
"באמצעות ריאליזם הזייתי, הוא משלב בין סיפורי עמים, היסטוריה ויצירה עכשווית" | רומן |
| 2013 | אליס מונרו | קנדה,
כתבה באנגלית |
"אמנית הסיפור הקצר העכשווי" | סיפור קצר | |
| 2014 | פטריק מודיאנו | 
|
צרפת,
כתב בצרפתית |
"על אמנות הזיכרון שבאמצעותה עורר את הגורלות האנושיים הבלתי נתפסים ביותר וחשף את עולם החיים של הכיבוש" | רומן |
| 2015 | סבטלנה אלכסייביץ' | בלארוס
כתבה ברוסית |
"על כתביה הרב-קוליים, אנדרטה לסבל ולאומץ בזמננו" | ||
| 2016 | בוב דילן |
|
ארצות הברית
כתב באנגלית |
"יצר דרכי ביטוי פואטיות חדשות במסורת השירה האמריקנית, ביטא הומניזם וקידם את אמנות כתיבת השיר" | שירה |
| 2017 | קאזואו אישיגורו |
|
בריטניה | "ברומנים מלאי כוח רגשי הוא חשף את התהום שמונחת תחת הקשר המסולף שדרכו קולטים חושינו את העולם" | רומנים תסריטים סיפורים קצרים |
| 2018 (הוענק בדיעבד בשנת 2019) |
אולגה טוקרצ'וק | פולין
כתבה בפולנית |
"על דמיון עלילתי שיחד עם תשוקה אנציקלופדית מייצג את חציית הגבולות כדרך חיים" | רומן, שירה, מסה | |
| 2019 | פטר הנדקה | 
|
אוסטריה
כתב בגרמנית |
"על יצירה משפיעה שבה המצאה לשונית שבחנה את ההיקף והייחודיות של החוויה האנושית" | רומן, דרמה |
| 2020 | לואיז גליק | ארצות הברית
כתבה באנגלית |
"על קולה הפואטי שאי אפשר לטעות בו שביופי מחמיר הופך את הקיום האינדיבידואלי לאוניברסלי" | שירה | |
| 2021 | עבדולראזק גורנה | .jpg)
|
נולד בזנזיבר, מתגורר באנגליה
כתב באנגלית |
"על עיסוקו הבלתי מתפשר והרחום בהשפעות הקולוניאליזם על גורלם של הפליטים במפגש שבין תרבויות ויבשות" | רומן, סיפור קצר |
לקריאה נוספת
- פניני נובל - מבחר נאומים של כלות וחתני פרס נובל לספרות, כתר הוצאה לאור, 2007.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של פרס נובל לספרות- פרס נובל, האתר הרשמי
- פרס נובל לספרות, האתר הרשמי
- חתני פרס נובל לספרות, באתר פרס נובל
- בועז כהן, האם פרס נובל לספרות הוא פרס חשוב?, בלוג באתר "רשימות", 28.12.2006
- Oscar Villalon, Chronicle Book Editor, What's a Nobel in literature really worth?, San Francisco Chronicle, 9.10.2004
הערות שוליים
- ^ Kirsch, Adam (2008-10-03). "The Nobel Committee has no clue about American literature". Slate.com. נבדק ב-2013-10-01.
- ^ "Judge: Nobel literature prizes 'too Eurocentric' | World news | guardian.co.uk". Guardian. 2009-10-06. נבדק ב-2013-10-01.
- ^ "Academy turmoil delays Nobel prize". BBC News (באנגלית בריטית). 2018-05-04. נבדק ב-2018-05-04.
| פרס נובל | |
|---|---|
|
| זוכי פרס נובל לספרות | ||
|---|---|---|
| 1901–1925 | פרידום (1901) • מומזן (1902) • ביירנסון (1903) • אצ'גרי, מיסטרל (1904) • סנקביץ' (1905) • קרדוצ'י (1906) • קיפלינג (1907) • אויקן (1908) • לגרלף (1909) • הייזה (1910) • מטרלינק (1911) • האופטמן (1912) • טאגור (1913) • לא חולק (1914) • רולן (1915) • היידנסטם (1916) • גילרופ, ה. פונטופידן (1917) • לא חולק (1918) • שפיטלר (1919) • האמסון (1920) • פרנס (1921) • בנאבנטה (1922) • ייטס (1923) • ריימונט (1924) • שו (1925) | 
|
| 1926–1950 | דלדה (1926) • ברגסון (1927) • אונדסט (1928) • מאן (1929) • לואיס (1930) • קרלפלט (1931) • גולסוורתי (1932) • בונין (1933) • פיראנדלו (1934) • לא חולק (1935) • או'ניל (1936) • גאר (1937) • בק (1938) • סילנפא (1939) • לא חולק (1940–1943) • ינסן (1944) • מיסטרל (1945) • הסה (1946) • ז'יד (1947) • אליוט (1948) • פוקנר (1949) • ראסל (1950) | |
| 1951–1975 | לגרקוויסט (1951) • מוריאק (1952) • צ'רצ'יל (1953) • המינגווי (1954) • לכסנס (1955) • חימנס (1956) • קאמי (1957) • פסטרנק (1958) • קווזימודו (1959) • פרס (1960) • אנדריץ' (1961) • סטיינבק (1962) • ספריס (1963) • סארטר (1964) • שולוחוב (1965) • עגנון, זק"ש (1966) • אסטוריאס (1967) • קאוובטה (1968) • בקט (1969) • סולז'ניצין (1970) • נרודה (1971) • בל (1972) • וייט (1973) • יוהנסון, מרטינסון (1974) • מונטאלה (1975) | |
| 1976–2000 | בלו (1976) • אליכסנדרה (1977) • בשביס-זינגר (1978) • אליטיס (1979) • מילוש (1980) • קנטי (1981) • גארסיה מארקס (1982) • גולדינג (1983) • סייפרט (1984) • סימון (1985) • סויינקה (1986) • ברודסקי (1987) • מחפוז (1988) • סלה (1989) • פס (1990) • גורדימר (1991) • וואלקוט (1992) • מוריסון (1993) • אואה (1994) • היני (1995) • שימבורסקה (1996) • פו (1997) • סאראמאגו (1998) • גראס (1999) • שינג'יאן (2000) | |
| 2001 ואילך | נייפול (2001) • קרטס (2002) • קוטזי (2003) • ילינק (2004) • פינטר (2005) • פאמוק (2006) • לסינג (2007) • לה קלזיו (2008) • מילר (2009) • ורגס יוסה (2010) • טראנסטרמר (2011) • מו (2012) • מונרו (2013) • מודיאנו (2014) • אלכסייביץ' (2015) • דילן (2016) • אישיגורו (2017) • טוקרצ'וק (2018) • הנדקה (2019) • גליק (2020) • גורנה (2021) • ארנו (2022) • פוסה (2023) | |
