צום גדליה

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
צוֹם גְּדַלְיָה (גם צוֹם גְּדַלְיָהוּ) הוא יום תענית החל בג' בתשרי, יום לאחר ראש השנה (אם יום זה חל ביום שבת, הצום נדחה ליום המחרת). צום גדליה הוא אחד מארבעת הצומות הקשורים לחורבן בית המקדש הראשון. תענית זו נקבעה לציון רצח גדליהו בן אחיקם, שהיה נציב על יהודה בימים שלאחר חורבן בית המקדש הראשון, בתחילת המאה ה-6 לפנה"ס, ומותו היווה באופן סופי את חורבן היישוב היהודי בתקופת בית ראשון[1].

הופעת הצום במקורות

ההתייחסות הראשונה לצום גדליה היא בתנ"ך, בספר זכריה[2], שם מוזכר "צום השביעי". הכוונה היא לצום בחודש השביעי, הוא תשרי בספירה המקובלת המתחילה את השנה בניסן[3]. בגלל ההקשר, לא ייתכן שמדובר שם על יום הכיפורים (שחל גם הוא בתשרי).

מותו של גדליה

לאחר כיבוש ממלכת יהודה בידי הבבלים, הוגלה רוב העם היהודי, ובמיוחד נכבדי העם, לבבל, ואילו בארץ נשארו מעטים מדלת העם, ששימשו כורמים ויוגבים. נבוכדנצר השני, מלך בבל, הציב את גדליה בן אחיקם לשליט על שארית הפליטה אשר נותרה בארץ יהודה. גדליה אסף והנהיג את כל פליטי החורבן, ושכנע את יושבי יהודה לאסוף את היבולים, ואף קיבל גיבוי מירמיהו הנביא שהצטרף אליו למצפה[4].

כפי שמתואר בספר ירמיה[5], גדליה נרצח בידי קבוצת יהודים, בהנהגת ישמעאל בן נתניה, שהיה נצר לשושלת המלוכה. הוא הוזהר על הצפוי להתרחש מפי נאמניו, מפקד הצבא יוחנן בן קרח ואנשיו, שהזהירו אותו מפני ישמעאל. יוחנן אף ביקש כי גדליה יקדים להורגו בפעולת מנע, אך גדליה לא האמין לו וסירב להצעתו. גדליה נרצח כשישב במצפה (כנראה נבי סמואל של היום), ואיתו נטבחו גם תומכיו ואף החיילים הבבליים שהיו מוצבים שם. הרצח שנעשה בעיצומה של סעודה שערך גדליה לישמעאל בן נתניה ואנשיו, נעשה בהכוונת בעליס מלך עמון.

ברצח גדליה בא הקץ לקיומה של אוטונומיה יהודית כלשהי בארץ ישראל לאחר חורבן הבית הראשון. הרצח גרם לדלת העם, שהיו תחת ממשלתו של גדליה בן אחיקם, להתפזר. מקצתם ירדו למצרים, מחשש לתגובת הבבלים. בכך הושלם חורבן הבית הראשון, ולא נותרה כל ריבונות יהודית בארץ ישראל למשך שבעים שנה, עד ימי שיבת ציון.

מועד רצח גדליה

ישנה מחלוקת בשאלה האם גדליה נרצח ב-ג' בתשרי, או שנרצח ב-א' בתשרי והצום נדחה למעשה לאחר ראש השנה מפני שאי אפשר לתקן צום ביום חג.

  • ג' תשרי:
  • א' תשרי:
    • אבן עזרא[9]: "נהרג גדליה בראש השנה על כן קבעוהו ביום השלישי".
    • הרד"ק[10]: "ויהי בחודש השביעי, כמו מחר חודש ובראש השנה נהרג גדליה בן אחיקם וקבעו התענית במוצאי ראש השנה מפני שהוא יום טוב".
    • רבי יוסף קארו מביא בבית יוסף[11] בשם רבינו ירוחם שגדליה בן אחיקם נהרג בראש השנה, והצום נדחה לג' בתשרי, כדי שלא לעשות תענית בראש השנה.

מחלוקת זו משליכה על שאלה נוספת בענין הקלה על הצמים ביום זה, שהרי ביום צום דחוי מקילים יותר מצום שחל בזמנו[12].

הלכות הצום

  • הצום מתחיל בעלות השחר ומסתיים בצאת הכוכבים.
  • במשך הצום אין אוכלים ואין שותים דבר.
  • יש אמירת סליחות מיוחדת לצום גדליה. כמו כן מוסיפים בתפילת שמונה עשרה את תפילת "עננו" (הספרדים בתפילת שחרית ומנחה והאשכנזים בתפילת מנחה בלבד) וקוראים בתורה את "ויחל משה", בקהילות האשכנזים נוהגים לקרוא בתפילת מנחה גם כן הפטרה בנביא - "דרשו ה' בהמצאו"[13].

קישורים חיצוניים

►► תשרי ◄◄

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין

  1. ספר מלכים ב', פרק כ"ה, ספר ירמיהו, פרק מ'-פרק מ"א
  2. ספר זכריה, פרק ז', פסוק ה' ופרק ח', פסוק י"ט
  3. ספר שמות, פרק י"ב, פסוק ב'
  4. ספר ירמיהו, פרק מ', פסוק ו'
  5. ספר ירמיה, פרק מ"א, ובקיצור רב יותר בספר מלכים ב', פרק כ"ה, פסוקים כ"ב-כ"ו
  6. תוספתא למסכת סוכה פרק ו, הלכה י
  7. מסכת ראש השנה, דף י"ח, עמוד ב'
  8. משנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות תעניות, פרק ה', הלכה ב'
  9. בפירושו לספר זכריה, פרק ח', פסוק י"ח
  10. בפירושו לספר ירמיהו, פרק מ"א, פסוק א'
  11. בית יוסף על ארבעה טורים, אורח חיים, סימן תקמ"ט
  12. הראש יוסף הקל מסיבה זו והובא בשערי תשובה או"ח סימן תקמ"ט ס"ק א'. והט"ז שם דחה סברה זו. וכדבריו צידד הביאור הלכה שם והביא ראיה לדבריו מהריטב"א. וכן האריך להוכיח בכף החיים שם ס"ק ה'.
  13. ספר ישעיהו, פרק נ"ה, פסוק ו'


מודעה רבה: המכלול נועד לעיון בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית כלל.