צנחני היישוב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בול דואר ישראל משנת 1955 לציון עשור לצנחני היישוב
פסל פלמ"חניק צנחן במערת הפלמ"ח במשמר העמק

"צנחני היישוב" הוא כינויה של קבוצה של 37 צנחנים שהתארגנה ביישוב העברי בארץ ישראל במסגרת התנדבות היישוב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה. 26 מתוכם הוצנחו על ידי הבריטים באירופה הכבושה בידי גרמניה הנאצית כדי לסייע במאמץ המלחמתי של בעלות הברית, והשאר הונחתו במטוסים או המתינו ליציאה במצרים, בדרום איטליה ובטורקיה אך לא נשלחו ליעדיהם.

היסטוריה

קבוצת השלושים ושבעה נבחרה לאחר תהליך מיון בו לקחו חלק 240 מתנדבים, שמתוכם נבחרו 110 שנשלחו לאימונים. החלק הראשון של האימונים נערך בארץ, במסגרת הפלמ"ח, כאשר הבריטים אינם מעורבים ישירות. בסיום חלק זה עברו השליחים אימוני צניחה, ואת הצניחות בצעו כבר במדי הצבא הבריטי. השלב הבא של האימונים התבצע בקהיר, שם הוכשרו בבסיס צבא בריטי בתחומים שונים כמו נהיגה ושיפור האנגלית. דגש רב ניתן לתחום הקשר (אמצעים לאיסוף מודיעין והעברתו) וכן שיפור יחידני בשפת ארץ היעד. מבחינת הבריטים, מטרות הצנחנים היו השגת מידע מודיעיני וחילוץ צוותי אוויר של בעלות הברית שצנחו בשטח האויב לאחר שמטוסיהם נפגעו. מעבר לכך, הצנחתם הייתה חלק ממאמץ ההטעיה הגדול שנועד לשכנע את גרמניה הנאצית שהפלישה של בעלות הברית תבוא מכיוון דרום אירופה. הבריטים העלימו עין מהעובדה, שמצד הנהגת היישוב (הסוכנות היהודית), המטרות היו ניסיון לפעול להצלת יהודים באירופה, ובעיקר לחדש את הקשר עימם. הפיקוד הבריטי הסתפק בדרישה מהשליחים כי יתרכזו בביצוע המשימות שהוטלו עליהם (איסוף מידע, דיווחים שוטפים וכו'). אם במהלך הביצוע יעסקו גם ב"דברים נוספים", הרי זה ענינם ועל אחריותם.

12 מחברי הקבוצה נפלו בשבי, ושבעה מתוך השבויים הוצאו להורג או נרצחו על ידי הנאצים.

שבעת צנחני היישוב שהוצאו להורג הם:

בהספדו להם כתב בין היתר יצחק טבנקין:

"שבעה צנחנים הם שלא חזרו. מי יודע מה עוללו להם! אבל בטוחים אנו שעמדו בכבוד. אין נחמה אבל יש ביטחון שכזאת הייתה צריכה להיות גאוות שליחותנו. אין להם קבר כאן, אבל הם חיים עמנו פה. עולמם עולמנו. בתוכנו ובשליחותנו הלכו ופעלו ובלכתם מטילים הם שליחות עלינו".

שאר חברי הקבוצה הם:

ארבעה מהצנחנים נספו ב-29 ביולי 1954, באירוע המכונה "אסון מעגן": דב הררי, אריה אורני, יהודה אחישר ושלום פינצי. באירוע נספה גם דניאל סרני, בנו של אנצו סרני.

הנצחתם

בבית הקברות הצבאי בהר הרצל נמצאת יד לצנחני היישוב בארץ שנפלו באירופה - חלקה של שבעת צנחני היישוב שהוצאו להורג, וטמונים בה אלה מהם שגופתם נמצאה ומצבות לזכרם של אלו שגופותיהם לא נמצאו מעולם.

שמותיהם מופיעים על אנדרטת הצנחנים.

בגבעת התחמושת הוקמה תערוכה לזכרם של צנחני היישוב.

על שמם של הצנחנים קרויים היישובים נצר סרני, להבות חביבה, יד חנה ואלוני אבא, וכן המוסד גבעת חביבה.

צנחנים אחרים בשירות בעלות הברית

צנחנים נוספים פעלו בשורות הצבא הבריטי וחיל האוויר המלכותי, אולם היישוב הנציח רק את אלה שנשלחו לאירופה מטעמו, והיו אמורים לסייע למאמצי ההצלה של יהדות אירופה. יחיאל אשר קספ, לדוגמה, התגייס לצבא הבריטי במסגרת הגיוס של היישוב היהודי בארץ ישראל, אולם לא החל את שירותו כצנחן. הוא התגייס לחיל החפרים הבריטי ונשלח ליוון עם חיל המשלוח הקיסרי, שנכנע אחרי שבועות מספר לגרמנים. לאחר שנמלט במבצע נועז מהשבי הגרמני ביוון, התנדב ליחידה בריטית מיוחדת ועוטר באות השירות המצוין על פעולות מסוכנות באיטליה. קספ נהרג בעת מבצע לחילוץ שבויי מלחמה של בעלות הברית ויהודים, בצפון איטליה, ומקום קבורתו לא נודע.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • יהודית תידור באומל, גיבורים למופת: צנחני היישוב במלחמת העולם השנייה ועיצוב הזיכרון הקולקטיבי הישראלי, הוצאת מכון בן-גוריון, שדה בוקר; אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר שבע, תשס"ד.[1]
  • תהילה עופר וזאב עופר. חביבה - סיפור חייה, שליחותה ונפילתה של הצנחנית חביבה רייק, הוצאת ספרית פועלים 2004

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צנחני היישוב בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ ביקורת: מעוז עזריהו, ‏הגיבורים בעם, קתדרה 121, ספטמבר 2006, עמ' 194-189.


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0