צנחני היישוב

בול דואר ישראל משנת 1955 לציון עשור לצנחני היישוב

פסל פלמ"חניק צנחן במערת הפלמ"ח במשמר העמק

"צנחני היישוב" הוא כינויה של קבוצה של 37 צנחנים שהתארגנה ביישוב העברי בארץ ישראל במסגרת התנדבות היישוב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה. 26 מתוכם הוצנחו על ידי הבריטים באירופה הכבושה בידי גרמניה הנאצית כדי לסייע במאמץ המלחמתי של בעלות הברית, והשאר הונחתו במטוסים או המתינו ליציאה במצרים, בדרום איטליה ובטורקיה אך לא נשלחו ליעדיהם.

היסטוריה

קבוצת השלושים ושבעה נבחרה לאחר תהליך מיון בו לקחו חלק 240 מתנדבים, שמתוכם נבחרו 110 שנשלחו לאימונים. החלק הראשון של האימונים נערך בארץ, במסגרת הפלמ"ח, כאשר הבריטים אינם מעורבים ישירות. בסיום חלק זה עברו השליחים אימוני צניחה, ואת הצניחות בצעו כבר במדי הצבא הבריטי. השלב הבא של האימונים התבצע בקהיר, שם הוכשרו בבסיס צבא בריטי בתחומים שונים כמו נהיגה ושיפור האנגלית. דגש רב ניתן לתחום הקשר (אמצעים לאיסוף מודיעין והעברתו) וכן שיפור יחידני בשפת ארץ היעד. מבחינת הבריטים, מטרות הצנחנים היו השגת מידע מודיעיני וחילוץ צוותי אוויר של בעלות הברית שצנחו בשטח האויב לאחר שמטוסיהם נפגעו. מעבר לכך, הצנחתם הייתה חלק ממאמץ ההטעיה הגדול שנועד לשכנע את גרמניה הנאצית שהפלישה של בעלות הברית תבוא מכיוון דרום אירופה. הבריטים העלימו עין מהעובדה, שמצד הנהגת היישוב (הסוכנות היהודית), המטרות היו ניסיון לפעול להצלת יהודים באירופה, ובעיקר לחדש את הקשר עימם. הפיקוד הבריטי הסתפק בדרישה מהשליחים כי יתרכזו בביצוע המשימות שהוטלו עליהם (איסוף מידע, דיווחים שוטפים וכו'). אם במהלך הביצוע יעסקו גם ב"דברים נוספים", הרי זה ענינם ועל אחריותם.

12 מחברי הקבוצה נפלו בשבי, ושבעה מתוך השבויים הוצאו להורג או נרצחו על ידי הנאצים.

שבעת צנחני היישוב שהוצאו להורג הם:

• חנה סנש - צנחה בקרואטיה. נתפסה במעבר להונגריה והוצאה להורג בבודפשט ב-7 בנובמבר 1944. על שמה היישוב יד חנה.
• אנצו סרני - צנח בצפון איטליה. נתפס ונרצח במחנה הריכוז דכאו ב-18 בנובמבר 1944. על שמו היישוב נצר סרני.
• חביבה רייק - נחתה בסלובקיה. נתפסה ונרצחה בקרמניצ'קה ב-20 בנובמבר 1944. על שמה היישוב להבות חביבה.
• רפאל רייס - צנח בסלובקיה. נתפס ונרצח יחד עם חביבה רייק בקרמניצ'קה ב-20 בנובמבר 1944.
• צבי בן יעקב - צנח בסלובקיה. נתפס ונרצח במחנה הריכוז מאוטהאוזן בין דצמבר 1944 לינואר 1945.
• אבא ברדיצ'ב - צנח ביוגוסלוביה. אחר כך הונחת בסלובקיה. נתפס ונרצח במחנה הריכוז מאוטהאוזן ב-26 בינואר 1945. על שמו היישוב אלוני אבא.
• פרץ גולדשטיין - צנח ביוגוסלביה. עבר להונגריה. נתפס ונרצח במחנה הריכוז אורניינבורג ב-1 במרץ 1945.

בהספדו להם כתב בין היתר יצחק טבנקין:

"שבעה צנחנים הם שלא חזרו. מי יודע מה עוללו להם! אבל בטוחים אנו שעמדו בכבוד. אין נחמה אבל יש ביטחון שכזאת הייתה צריכה להיות גאוות שליחותנו. אין להם קבר כאן, אבל הם חיים עמנו פה. עולמם עולמנו. בתוכנו ובשליחותנו הלכו ופעלו ובלכתם מטילים הם שליחות עלינו".

שאר חברי הקבוצה הם:

• אריה אורני
• יהודה אחישר
• נסים ארזי
• יצחק בן-אפרים
• אהרון בן-יוסף
• חיים בן-שושן
• שרה ברוורמן
• צדוק דורון
• שייקה דן
• ראובן דפני
• אפרים דפני
• יעקב הובר
• דב הררי
• יוסף ורון
• אלי זוהר
• חיים חרמש
• חיים יערי
• אריה לופסקו
• דן לנר
• יצחק מקרסקו
• רחבעם עמיר
• שלום פינצי
• יואל פלגי
• ששון פנקס
• פנחס קליימן
• ברוך קמין
• אוריאל קנר
• יונה רוזן
• פרץ רוזנברג
• יעקב שפירא

ארבעה מהצנחנים נספו ב-29 ביולי 1954, באירוע המכונה "אסון מעגן": דב הררי, אריה אורני, יהודה אחישר ושלום פינצי. באירוע נספה גם דניאל סרני, בנו של אנצו סרני.

הנצחתם

יד לצנחני היישוב בארץ שנפלו באירופה

בבית הקברות הצבאי בהר הרצל נמצאת יד לצנחני היישוב בארץ שנפלו באירופה - חלקה של שבעת צנחני היישוב שהוצאו להורג, וטמונים בה אלה מהם שגופתם נמצאה ומצבות לזכרם של אלו שגופותיהם לא נמצאו מעולם.

שמותיהם מופיעים על אנדרטת הצנחנים.

בגבעת התחמושת הוקמה תערוכה לזכרם של צנחני היישוב.

על שמם של הצנחנים קרויים היישובים נצר סרני, להבות חביבה, יד חנה ואלוני אבא, וכן המוסד גבעת חביבה.

צנחנים אחרים בשירות בעלות הברית

צנחנים נוספים פעלו בשורות הצבא הבריטי וחיל האוויר המלכותי, אולם היישוב הנציח רק את אלה שנשלחו לאירופה מטעמו, והיו אמורים לסייע למאמצי ההצלה של יהדות אירופה. יחיאל אשר קספ, לדוגמה, התגייס לצבא הבריטי במסגרת הגיוס של היישוב היהודי בארץ ישראל, אולם לא החל את שירותו כצנחן. הוא התגייס לחיל החפרים הבריטי ונשלח ליוון עם חיל המשלוח הקיסרי, שנכנע אחרי שבועות מספר לגרמנים. לאחר שנמלט במבצע נועז מהשבי הגרמני ביוון, התנדב ליחידה בריטית מיוחדת ועוטר באות השירות המצוין על פעולות מסוכנות באיטליה. קספ נהרג בעת מבצע לחילוץ שבויי מלחמה של בעלות הברית ויהודים, בצפון איטליה, ומקום קבורתו לא נודע.

ראו גם

• יד לצנחני היישוב בארץ שנפלו באירופה

לקריאה נוספת

• יהודית תידור באומל, גיבורים למופת: צנחני היישוב במלחמת העולם השנייה ועיצוב הזיכרון הקולקטיבי הישראלי, הוצאת מכון בן-גוריון, שדה בוקר; אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר שבע, תשס"ד.
• תהילה עופר וזאב עופר. חביבה - סיפור חייה, שליחותה ונפילתה של הצנחנית חביבה רייק, הוצאת ספרית פועלים 2004

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא צנחני היישוב בוויקישיתוף

• צנחני היישוב היהודי בארץ-ישראל באתר "הצנחנים-עשור ראשון"
• צנחני הישוב באתר "ועדת חבר העמים לקברי מלחמה"
• צנחנים ארץ ישראלים, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח, מתוך: ישראל גוטמן (עורך), האנציקלופדיה של השואה, כרך ד, הוצאת יד ושם וספרית פועלים, 1990
• יהודית תידור באומל, ‏'אך נזכור את כולם': הנצחת הצנחנים-השליחים ממלחמת העולם השנייה בשנים 1949-1945, קתדרה 84, יולי 1997, עמ' 132-107
• דניאלה אוסצקי, הצנחנים שלא שבו, באתר ynet, 26 בנובמבר 2009
• יובל מלחי, פרק 150: הטלנובלה של חביבה רייק – גיבורים נשכחים, באתר "קטעים בהיסטוריה", 24 בפברואר 2016
• צנחני היישוב, ריאיון עם שוריקה ברוורמן בערוץ YouTube של מיזם "אישי רחוב", 24 בינואר 2015

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0