צפע שריון

ישראל חיל ההנדסה הקרבית (צה"ל)

חיל ההנדסה בצה"ל
חיל ההנדסה הקרבית (ערך ראשי) היסטוריה כלים הנדסיים ואמצעי לחימה דחפור משוריין D9 נגמ"ש הנדסה פומ"ה נגמ"ש הנדסה נמ"ר הנדסי אמצעי אב"כ יהל"ם גדודי חיל ההנדסה הקרבית מערך הצמ"ה בית הספר להנדסה צבאית מייסד החיל עמנואל שחר הממציא והמהנדס דוד לסקוב
ראו גם
קטגוריה:חיל ההנדסה הישראלי הנדסה קרבית צבא הגנה לישראל

צפע נגרר על ידי טנק. המחצית הראשונה של שנות ה-70

צפע בעת ירי. המחצית הראשונה של שנות ה-70

צפע שריון (בראשי תיבות צפ"ש) הוא אמצעי לפריצת שדות מוקשים, שפותח ביחידת יפת"ח בפיקודו של דוד לסקוב בשנות ה-70 של המאה ה-20. האמצעי נמצא בשימוש חיל ההנדסה הקרבית של צה"ל והאפקט שלו נחשב להרסני במיוחד.

עקרון פעולה

הצפ"ש הוא התקן המשגר רקטה מלאת חומר נפץ הודף המחוברת לשרשרת ועליה מטעני C-4 רבים. הרקטה משוגרת עם השרשרת אל קצה שדה המוקשים ואז מתפוצצת ביחד עם שרשרת המטענים שעליה. עוצמת הפיצוץ המשולב יוצרת לחץ חזק מאוד בקרקע הגורם לפיצוץ כל המוקשים (שפועלים על מנגנון הפעלה של לחץ רגעי) בסביבה, ויוצרת מעבר נקי באורך של 120 מטר וברוחב 6–8 מטרים.

בעבר הצפ"ש הותקן בחלק האחורי של הזחל"ם מדגם M3 ששימשו את צה"ל. מאוחר יותר, עם הסבת המערך לנגמ"שים, פותחו עבור הצפ"ש עגלות הנגררות מאחורי רכב קרבי משוריין כגון טנק או נגמ"ש הנדסי (דוגמת הפומ"ה). קיימים שני דגמים של צפ"ש: דגם חד-קני^[1] וצפ"ש B דו-קני^[2] ששקל 7.6 טונות (7,600 קילוגרם). על יצול העגלה, המחבר אותה לרק"ם, ישנו כבל המחבר בין מערכת השיגור למערכת בקרת הירי.

כל מערכת צפ"ש עולה כמה עשרות אלפי דולרים.

מערכות דומות

קיים דגם קטן יותר לחי"ר, הנקרא "צפע חי"ר" וכן מערכת דומה לחי"ר בשם "שביל הזהב" ונועדה להפעלה בסמטאות צרות וממולכדות.

עגלה 34 הייתה עגלה שנגררה על ידי טנק, בדרך כלל טנק עם מגוב או מגוב נוכרי לפילוס מוקשים בשדה מוקשים. בתוך העגלה היה שרשור של מטענים בצורת שרוול בד שבתוכו מטעני חנ"ם המחוברים זה לזה.

ב-2008 רכש צה"ל מערכת פריצת שדות מוקשים דומה בשם "חטפן", הנגררת גם היא בעגלה, ויכולה להיות מתופעלת גם באמצעות נגמ"שי ה-M-113 של כוחות המילואים.^[3]^[4]

שימוש

השימוש הידוע ביותר בצפ"ש התרחש במלחמת לבנון הראשונה. מג"ד 601, פיני דגן, התקדם עם כוחותיו אל עבר רחובות ביירות כשאיתו עגלה ובה צפ"ש. הרחוב היה ממולכד ומחבלים רבים התבצרו בבתים והכינו מארב. דגן החליט לא לסכן את הכוחות והורה לטהר את הרחוב באמצעות ירי צפ"ש. הפיצוץ היה הרסני ומעוצמתו נהרסו כל הבתים משני צדי הרחוב. אחרי הפעולה קודם דגן לדרגת סגן-אלוף.^[5]

במלחמת לבנון השנייה השתמש כוח הנדסה קרבית בצפ"ש כדי להחריב את הקסבה של מארון א-ראס. על-פי ההערכות, נהרגו בפיצוץ עשרות לוחמי חזבאללה, שהתחפרו בקסבה.^[6]

במהלך מבצע עופרת יצוקה השתמשו כוחות ההנדסה בצפ"ש לפרוץ צירים ולהשמיד מטענים 5 פעמים, 4 פעמים מהם השימוש היה בשטח בנוי.^[7] בעקבות המבצע ביקש צה"ל להצטייד במערכות דומות תוצרת ארצות הברית.