קטאיף
ערך זה עוסק בכיסון מתוק מטוגן. אם התכוונתם לקדאיף, ראו 
קַטַאיֵף (מבוטא גם אַטַאיֵף, בערבית: قطايف) הוא כיסון מתוק מהמטבח הערבי (הלבנוני, הפלסטיני, המצרי, הסורי) המוגש בתקופת הרמדאן.
הקטאיף מבוסס על בלילה ממנה יוצרים מעין הכלאה בין פנקייק ללחוח[1], שאותה מטגנים במעט שמן המשוח על המחבת (רק כדי שלא ידבק) מצדה האחד בלבד. לאחר הטיגון ממולא הצד שאינו מטוגן במלית של גבינת עיזים מתוקה או של אגוזי מלך קצוצים, מקופל במרכזו ומודבק בשפתיו, כך שמתקבל כיסון. הכיסון מטוגן בשמן עמוק או נאפה. יש המכינים קטאיף ממולא גבינה בצורת משפך: לאחר קיפול הפנקייק מותירים את אחד מקצותיו פתוח להצגת המראה הדקורטיבי של המילוי, ואין מטגנים או אופים אותו לאחר המילוי.
על הקטאיף המוכן (והמקורר אם טוגן/נאפה) מוזגים סירופ סוכר, מי ורדים או מי זהר. יש הזורים על הכיסון פיסטוק קצוץ.
מלית האגוזים מתובלת בסוכר וקינמון. יש המחליפים את האגוזים בפיסטוק. חומרי מלית נוספים, פחות שכיחים, הם צימוקים, צנוברים, שקדים, אגוז לוז או בוטנים. יהודי חלב נוהגים לאכול קינוח זה בחג החנוכה.
בהלכה
ברכת הקטאיף הממולאים והמטוגנים "בורא מיני מזונות". ואם אוכלם כמות שהן ברכתו "המוציא לחם מן הארץ" וחייבים בחלה כפת לכל דבר.[2]
הרמב"ם נשאל[3] על ברכת הקטאיף כשהוא נאכל אחר הסעודה קודם ברכת המזון:
"ודעו שהקטאיף פת הם וחייבים בחלה ולכן אם אוכלים אותם בפני עצמם אחר הסעודה, לא יברך עליהם בתחלה ולא יתיחדו בברכה בסוף. אבל הקטאיף הממולאים והמטוגנים דינם לדעתי כדין פת הבאה בכסנין ואם אוכלים אותם אחר הסעודה, יברך עליהם בתחלה בורא מיני מזונות ולבסוף ברכה אחת מעין שלש".
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קטאיף |
- רוני ונציה, עטייף: לא רק ברמדאן, באתר ynet
- שרון רופא אופיר, אום אל פאחם: שוברים את הצום עם עוגת הקטאיף, באתר ynet
- רון כהן (שפאץ), חגיגות ה'עיד אל פיטר', באתר ynet
- עטייף, באתר "מתוק נט"
- אל-קטאיף (פנקייק מצרי), באתר "מתוק נט"
- עטאייף במלית אגוזים ושקדים, באתר תפוז אנשים
- מתכון עטאיף (באנגלית) כולל הסבר מפורט להכנת הקינוח עם שני סוגי המלית, בליווי תמונות. מתוך הבלוג Lebanese Garlic Sauce
הערות שוליים
- ^ סיגל רגב, מדריך העיר העתיקה, באתר על השולחן, מתוך גיליון 224, אוקטובר 2009
- ^ הרב עובדיה הדאיה, שו"ת ישכיל עבדי אורח חיים סימן י. על פי הרמב"ם שו"ת מהדורת בלאו, סימן ריג. פאר הדור, סימן קלג.
- ^ מהדורת בלאו, סימן ריג. פאר הדור, סימן קלג.
