קיבלה
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ערך זה עוסק בכיוון התפילה באסלאם. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו קִיבְּלָה (ערבית: قبلة) היא כיוון התפילה באסלאם. הקיבלה היא הכיוון הפונה אל העיר מכה, וביתר דיוק אל אבן הכעבה, שאליה פונה המוסלמי בעת התפילה (צלאה). במוסדות דת ולימוד מוסלמיים, בקיר הקיבלה קבועה גומחת התפילה, המִחראב.
אבן אסחאק, הביוגרף המובהק של מוחמד, מביא מסורת לפיה בראשית ימי האסלאם, הנהיג מוחמד קיבלה לכיוון ירושלים והחזיק במנהג זה במשך שנה וחצי. לאחר מכן החליט מוחמד שהכעבה משמעותית יותר עבור המוסלמים ושינה את כיוון התפילה. יש האומרים שעשה זאת בין היתר כדי לבדל את האומה החדשה ממנהגי היהודים, כפי שמשמע בקוראן עצמו[1]. ירושלים נקראת באסלאם גם "כיוון התפילה הראשון" ("אולא אל-קבלתיין" أولى القبلتين).
הערות שוליים
- ^ סורה 2, איאת 142-145. מהדורה עברית: אורי רובין, אוניברסיטת תל אביב 2005
