קין והבל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

סיפור קַיִן והֶבֶל, המופיע בתחילתו של ספר בראשית (פרק ד'), הוא סיפור רצח הבל על ידי קין אחיו, בשל קנאתו על כך שמנחתו של הבל לה' התקבלה, בעוד שמנחתו של קין לא התקבלה.

המאורע

קין והבל, בניהם של אדם וחוה[1], היו עיסוקים שונים: קין היה איכר - עובד אדמה, והבל - רועה צאן.

יום אחד החליט קין להקריב מנחה לפני ה' מתנובת שדהו, וגם הבל הקריב את בעלי החיים המשובחים ביותר שבמרעהו. ה' קיבל את מנחתו של הבל ולא את מנחתו של קין. קין לא היה יכול לשאת את העובדה שמנחת אחיו הקטן התקבלה בעוד ששלו נדחתה והדבר מילא אותו בכעס ובדכדוך. ה' פנה אליו, והסביר לו כי אם ינהג בדרך הנכונה, עוד יישא אליו ה' פנים (הוא ינחל הצלחה): ”לָמָּה חָרָה לָךְ וְלָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ? הֲלוֹא אִם-תֵּיטִיב, שְׂאֵת, וְאִם לֹא תֵיטִיב, לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ; וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ, וְאַתָּה, תִּמְשָׁל-בּוֹ” (בראשית, ד', ו'-ז'), אך קין לא שעה לדבריו, אלא קם והרג את אחיו בעת היותם בשדה: ”וַיֹּאמֶר קַיִן, אֶל-הֶבֶל אָחִיו[2]; וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה, וַיָּקָם קַיִן אֶל-הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ” (בראשית, ד', ח'). לאחר מכן שאל ה' את קין: ”אֵי הֶבֶל אָחִיךָ?”, וקין היתמם וענה: ”לֹא יָדַעְתִּי, הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי?” (בראשית, ד', ט'). בתגובה ענה לו ה': ”מֶה עָשִׂיתָ? קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים אֵלַי מִן-הָאֲדָמָה!” (בראשית, ד', י'). ה' העניש את קין בכך שהאדמה שספגה את דם אחיו לא תצמיח לו יבול: ”וְעַתָּה אָרוּר אָתָּה מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר פָּצְתָה אֶת פִּיהָ לָקַחַת אֶת דְּמֵי אָחִיךָ מִיָּדֶךָ. כִּי תַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה לֹא תֹסֵף תֵּת כֹּחָהּ לָךְ נָע וָנָד תִּהְיֶה בָאָרֶץ.” (בראשית, ד', י"א-י"ב), והוא יחיה את חייו כנווד תמידי. קין הודה בחטאו (או מבקש הקלה בעונש), וגילה את חששו שיהרגו אותו, ועל כן שם לו ה' אות (לא מפורש מהו אותו אות) – והבטיח כי מי שיפגע בו יפגע שבעתים[3]. הסיפור מסתיים בתיאור קורותיו של קין. קין התיישב בארץ נוד קדמת עדן והוליד את בנו חנוך, שעל שמו נקראה העיר שהקים קין, ואילו אדם וחוה זכו לבן נוסף במקום הבל, וקראו לו שת[4]. מזרעו של שת נולד נח[5], אשר ממנו וממשפחתו יצאו כל עמי העולם.

פירושים

פירושים ומדרשים רבים נכתבו על קין והבל ועל החטא בניסיון לענות על שאלות שעולות מקריאת הסיפור ובפרט שאלות על לידת קין והבל, מדוע הקורבן של הבל התקבל והקרבן של קין לא, מה כוחו של יצר הרע, מה כוחה של תשובה, איך זה מתקשר לקללת האדמה ושאלות נוספות.

לידת קין

ישנם מפרשים שהסבירו שקין היה רשע עוד לפני הרצח. וכך בתרגום המיוחס ליונתן שאומר שאדם ידע שחווה התעברה מסמאל וגם בפרקי דרבי אליעזר[6] ופרשנים מאוחרים יותר[7]. עדות נוספת לפרשנות הזאת ניתן למצוא בזוהר שמקשר את קין לנחש ומאשים את קין בכל הרוע בעולם[8], וכך גם בתומר דבורה [9].

דחיית קורבנו של קין

שאלה נוספת שהמדרש מנסה לענות עליה היא - מדוע הקורבן של הבל התקבל ושל קין לא? בפסוקים נראה שקין עדיף כיוון שחשב להעלות קורבן ראשון, ורק אז הבל הצטרף - ”וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים וַיָּבֵא קַיִן מִפְּרִי הָאֲדָמָה מִנְחָה לה'. וְהֶבֶל הֵבִיא גַם הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵהֶן וַיִּשַׁע ה' אֶל הֶבֶל וְאֶל מִנְחָתוֹ” (בראשית, ד', ג'-ד').

המדרש עונה שקין הביא קורבן מקולקל, לעומת הבל שהביא מן המובחר. מדרש בראשית רבה[10] וילקוט שמעוני אומרים שקין הביא פירות מקולקלים מהשאריות שלא אכל, וממשילים את קין לעבד שמביא למלך שאריות פירות רעים ואוכל בעצמו את הפירות הטובים. רש"י, מדרש אגדה, רבנו בחיי והתרגום יונתן אומרים שקין הביא פירות רעים או זרעים לא טובים. המלבי"ם מוסיף שקין חשב שה' צריך את הקורבן ותלוי בו, ורש"ר הירש אומר שקין התייחס לקורבן כחובה נצרכת שאין ברירה אלא לבצע, דבר שמלאכי[11] מגנה.

על מה התדיינו קין והבל

מדרשים שונים ניסו להבין - מה אמר קין להבל?

בפסוק עצמו ”וַיֹּאמֶר קַיִן, אֶל-הֶבֶל אָחִיו; וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה, וַיָּקָם קַיִן אֶל-הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ” (בראשית, ד', ח') הדבר לא ברור.

מדרש בראשית רבה[12] והילקוט שמעוני מציעים שלושה פירושים - א. ויכוח ממוני לגבי חלוקת העולם; ב. ויכוח דתי (בנחלה של מי בית המקדש יקום); ג. ויכוח על אישה (מי ישא את חוה או את תאומתו של הבל)[13].

מדרש אגדה, ומדרש לקח טוב אומרים שקין כפר בתורת הגמול ואמר זאת להבל.

ופרשנים אחרים[14] אומרים שקין אמר את דברי התוכחה שה' אמר לו בפסוקים ו'-ז'.

התרגום יונתן על הפסוק מוסיף דו-שיח שלם בין האחים.

לשון רבים ב"דמי אחיך"

"וַיֹּאמֶר מֶה עָשִׂיתָ קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים אֵלַי מִן-הָאֲדָמָה:"

ספר בראשית, פרק ד', פסוק י'

חז"ל התקשו, מדוע נוקט הפסוק בלשון רבים, במילה "דמי". הם מבארים זאת בשני פירושים עיקריים:

  • המדרש מבאר: דמי אחיך - "דמו ודם זרעיותיו"[15], כלומר, גם קולותיהם של הצאצאים שעתידים היו לצאת מהבל, צועקים מהאדמה, וגם עליהם קין ייענש[16].
  • "בגמרא פירשו: שעשה קין בהבל אחיו חבורות חבורות פציעות פציעות שלא היה יודע מהיכן נשמה יוצאה עד שהגיע לצוארו"[17] - קין שלא ידע איך רוצחים, ניסה להרוג את הבל בשיטת ניסוי וטעייה, והכה אותו הכאות רבות, (בקנה או באבן) עד שיצאה נשמתו. בזוהר מובא שמכיוון שקין לא ידעה מהיכן להרוג את הבל, הוא נשך אותו בשיניו כנחש בכל גופו, עד שיצאה נשמתו[18]. לעומת זאת, המדרש מבאר שקין התבונן על אביו כששחט פר, ומשם למד להרוג את הבל ישירות מהצוואר[19]. עוד מספר המדרש, שהבל היה חזק מקין, והצליח לרתק את קין לארץ כשזה ניסה להורגו. קין השתמש במניפולציה כדי לעורר את רחמי הבל עליו ולהסיח את דעתו, ואז קם והרג אותו.

 

ראו גם

לקריאה נוספת

  • מרדכי ברויאר, פרקי בראשית, הוצאת תבונות, תשנ"ט, הפרק "קין והבל", עמ' 123–130
  • הרב גדעון כהן שאולי, רבבות הגשם, הוצאת מרכז רוחני שאולי, תשע"ח, הפרק "נע ונד תהיה בארץ", עמ' 39–38

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קין והבל בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ מאוחר יותר, לאדם וחוה נולדו בנים ובנות רבים (על-פי המסורת, שלושים וששה במספר, אם כי מספרם המדויק אינו נזכר בכתובים), מתוכם שלושה נזכרים בשמם: קין, הבל ושת. על פי המקרא, מילדיהם התפצלה האנושות כולה.
  2. ^ לכאורה חסר במקרא מהו הדבר אותו אמר קין להבל. בתרגום השבעים ובנוסח שומרון נוספים כאן המילים "בוא נצא השדה.". בנוסף בתרגום התורה המיוחס ליונתן ובתרגום ניאופיטי מופיע שיחה שלמה בין האחים בתרגום הפסוק.
  3. ^ ספר בראשית, פרק ד', פסוקים י"ג-ט"ו
  4. ^ ספר בראשית, פרק ד', פסוקים י"ז-כ"ה
  5. ^ ספר בראשית, פרק ה'
  6. ^ פרקי דרבי אליעזר פרק כא.
  7. ^ האברבנאל על בראשית ג' כ"ב, ילקוט שמעוני בראשית ד א
  8. ^ זוהר פקודי רלב א-ב, זוהר בראשית נד א, זוהר נשא קמג א
  9. ^ תומר דבורה ד' ב'
  10. ^ בראשית רבה, פרשה כ"ב, פסקה ה'
  11. ^ ספר מלאכי, פרק א', פסוקים ו'-ח'
  12. ^ בראשית רבה, פרשה כ"ב, פסקה ז'
  13. ^ פירוש זה מובא גם בפרקי דרבי אליעזר פרק כא.
  14. ^ כגון אבן עזרא, ר"י בכור שור, רד"ק
  15. ^ בראשית רבה, פרשה כ"ב, פסקה ט'
  16. ^ באר מים חיים, [Be'er_Mayim_Chaim,_Genesis.4.10.1 בראשית פרק ד', פסוק י']
  17. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ל"ז עמוד ב'
  18. ^ זהר חלק א נד ב
  19. ^ בראשית רבה, פרשה כ"ב, פסקה ח'


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0