קלאודיו אבאדו
 |
קלאודיו אבאדו (באיטלקית: Claudio Abbado; 26 ביוני 1933- 20 בינואר 2014) היה מנצח איטלקי נודע.
קורות חייו
אבאדו נולד במילאנו. הוא למד פסנתר בקונסרבטוריון מילאנו אצל אביו, מיקלאנג'לו אבאדו, שהיה מלחין וכנר, ואחר כך המשיך ללימודי ניצוח אצל הנס סווארובסקי באקדמיה למוזיקה בווינה. הוא היה אחיו של המלחין, המנצח והפסנתרן מרצ'לו אבאדו ודודו של המנצח והפסנתרן רוברטו אבאדו.
בשנת 1958 זכה בתחרות סרגיי קוסביצקי, זכייה שביססה את מקומו כמנצח באיטליה, ואחר, בשנת 1963 זכה בפרס מיטרופולוס. לאחר זאת נחל עד מהרה פרסום בינלאומי כמנצח תזמורת ואופרה.
אבאדו הופיע לראשונה בלה סקאלה בעירו מילאנו, בשנת 1960. הוא כיהן כמנהלה המוזיקלי מ-1968 עד 1986 וניצח לא רק על הרפרטואר האיטלקי המסורתי אלא גם על אופרות מודרניות, שהביא לרפרטואר של לה סקאלה, אופרה אחת מדי שנה. כמו כן הוסיף סדרת קונצרטים, שהוקדשה ליצירותיהם של ברג ומוסורגסקי. בשנותיו בלה סקאלה גם ייסד את אורקסטרה דלה סקאלה, לביצוע רפרטואר תזמורתי קונצרטנטי.
אבאדו ניצח על הפילהרמונית של וינה בפעם הראשונה בשנת 1965, בקונצרט בפסטיבל זלצבורג. הוא כיהן כמנהל מוזיקלי של האופרה של וינה משנת 1986 עד 1991, עם הפקות ראויות להיזכר כמו בוריס גודונוב המקורי של מוסורגסקי וחובנשצ'ינה שלו, אופרה שאין מרבים להשמיע, פיראבראס של שוברט והמסע לריימס של רוסיני.
אבאדו היה מנצח ראשי של התזמורת הסימפונית של לונדון משנת 1979 עד 1987, ובשנת 1989 החליף את הרברט פון קאראיין כמנצח ראשי של הפילהרמונית של ברלין, משרה שממנה פרש בשנת 2002.
הוא ביצע והקליט מגוון רחב של יצירות רומנטיות, וידוע גם בפרשנויותיו ליצירות מודרנית משל שנברג, שטוקהאוזן ולואיג'י נונו.
בשנת 1988 ייסד את פסטיבל המוזיקה וין מודרן, שהתרחב מאז והקיף את כל היבטי האמנות המודרנית. הפסטיבל הבין-תחומי הזה התקיים מדי שנה בניהולו של אבאדו.
בשנת 2000 התגלה סרטן בקיבתו. אבאדו נאבק במחלה במשך שנים, עבר ניתוחים קשים ונאלץ לקבל על עצמו דיאטה קפדנית. חזותו השתנתה, הוא רזה מאד ועבד מעט מאוד, בעיקר על יצירות אהובות עליו במיוחד.
הוא קנה לו שם בעבודתו עם מוזיקאים צעירים. היה המייסד והמנהל המוזיקלי של תזמורת הנוער של האיחוד האירופי (1978) ותזמורת הנוער על שם גוסטב מאהלר (1986).
פרסים שבהם זכה
קלאודיו אבאדו קיבל פרסים ואותות הוקרה רבים, בהם:
- פרס וולף באמנות (2008)
- הפרס הקיסרי של יפן
- מדליית מאהלר
- פרס ארנסט פון סימנס (1994)
- סנאטור לכל החיים בהסנאט של הרפובליקה
מלבד פרסים זכה בפרסים נוספים וכמו כן קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטאות פרארה, קיימברידג', אברלין והוואנה.
קישורים חיצוניים
חגי חיטרון, מת המנצח קלאודיו אבאדו, באתר הארץ, 20 בינואר 2014- לירן גורקביץ', מנצח לנצח: פרידה מקלאודיו אבאדו, באתר nrg, 23 בפברואר 2014
| הקודם: גואידו קאנטלי |
מנהל מוזיקלי לה סקאלה, מילאנו 1968 - 1986 |
הבא: ריקרדו מוטי |
| הקודם: אנדרה פרווין |
מנצח ראשי התזמורת הסימפונית של לונדון 1979 - 1987 |
הבא: מייקל טילסון תומאס |
| הקודם: הרברט פון קאראיין |
מנהל מוזיקלי הפילהרמונית של ברלין 1989 - 2002 |
הבא: סימון ראטל |
