רבי קלמן כהנא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף קלמן כהנא)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי קלמן כהנא
רבי קלמן כהנא, נובמבר 1951
רבי קלמן כהנא, נובמבר 1951
לידה 31 במאי 1910
כ"ב באייר ה'תר"ע
ברודי, גליציה, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה 20 באוגוסט 1991 (בגיל 81)
י"א באלול ה'תשנ"א
מדינה ישראלישראל ישראל
תאריך עלייה 1938
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים, ירושלים
השכלה בית המדרש לרבנים בברלין, אוניברסיטת ברלין, אוניברסיטת וירצבורג
סיעה חזית דתית מאוחדת, פועלי אגודת ישראל, חזית דתית תורתית, אגודת ישראל - פועלי אגודת ישראל
חבר הכנסת
14 בפברואר 194920 ביולי 1981
(32 שנים)
כנסות מועצת המדינה הזמנית, 1 - 9
תפקידים בולטים
הרב קלמן כהנא משמאל בלימוד גמרא בקיבוץ חפץ חיים

הרב ד"ר קלמן כהנא (כ"ב באייר תר"ע - י"א באלול תשנ"א, 31 במאי 191020 באוגוסט 1991) רב הקיבוץ חפץ חיים, מייסד וראש בית המדרש הגבוה להלכה בהתיישבות החקלאית, ומחברם של ספרים תורניים רבים. היה ממנהיגי פועלי אגודת ישראל, מחותמי מגילת העצמאות, חבר כנסת וסגן שר החינוך והתרבות בממשלות ישראל.

ביוגרפיה

נולד בעיר ברודי שבגליציה, אז בשליטת האימפריה האוסטרו-הונגרית (כיום באוקראינה) כבן למשפחת הרבנים הענפה משפחת כהנא הלר, בשנת 1910. למד לימודים מסורתיים וגם סיים לימודיו בגימנסיה היהודית בעיר. סיים חוק לימודיו בבית המדרש לרבנים מיסודו של הרב עזריאל הילדסהיימר בברלין. כמו כן, השתלם בלימודים כלליים (פילוסופיה, שפות שמיות, היסטוריה ופדגוגיה) באוניברסיטאות ברלין ווירצבורג וקיבל תואר דוקטור לפילוסופיה. עבודת הדוקטור שלו עסקה בחיבור בן תקופת הגאונים "סדר תנאים ואמוראים". היה ממייסדי תנועת הנוער של אגודת ישראל בגרמניה. לאחר נישואיו לחנה, בתו הבכורה של הרב ברוך קונשטט אב"ד פולדה ולימים ממיסדיה של ישיבת קול תורה בירושלים, סייע ביד חותנו ושימש כעוזרו וכיד ימינו בישיבת פולדה.

בשנת 1938 עלה לארץ ישראל והתיישב בקיבוץ חפץ חיים בכפר סבא[1], ובשנת 1940 (ה'ת"ש) נבחר לרב הקיבוץ[2]. הרב כהנא היה מתלמידיו המובהקים של החזון איש, ושימש פעמים רבות כשלוחו לעניינים שונים, שהמפורסם שבהם הוא שליחותו לרב מבריסק בערב יום הכיפורים ה'תש"א בעניין הכרעתו של החזון איש "איכלו ביום רביעי וצומו תענית יום הכיפורים ביום חמישי ואל תחושו לשום דבר" לתלמידי ישיבת מיר ששהו בשנחאי. לקראת שנת השמיטה תש"ה פרסם חוברת על הלכות שמיטה[3] ופעל לגייס תמיכה לקרן השמיטה[4].

כהנא היה מראשי מפלגת פועלי אגודת ישראל[5][6] וחבר מועצת העם מטעם פועלי אגודת ישראל, כממלא מקומו של בנימין מינץ בהיעדרו[7], והיה מחותמי מגילת העצמאות. לאחר הקמת המדינה היה חבר מועצת המדינה הזמנית וחבר ועדת הכספים[8][9]. כהנא נבחר ל-9 הכנסות הראשונות מטעם פועלי אגודת ישראל. בבחירות לכנסת הראשונה נבחר במסגרת רשימה מאוחדת של כל המפלגות הדתיות (חזית דתית מאוחדת) ובבחירות לכנסת השלישית, הרביעית והשמינית נבחר במסגרת רשימה משותפת עם אגודת ישראל (חזית דתית תורתית). שימש בתפקיד סגן שר החינוך והתרבות ב-9 ממשלות ישראל (בכנסת השנייה, החמישית והשישית) בין השנים 19511969. בתפקידו זה היה אחראי על המחלקה לתרבות תורנית ועל מפעל ההזנה.[10]

בשנת תשל"ט עבר להתגורר בירושלים, והקים את בית המדרש הגבוה להלכה בהתיישבות החקלאית ואת הקרן לחילול מעשר שני ורבעי. כתב עשרות ספרים, שהמפורסמים שבהם הם "טהרת בת ישראל" על טהרת המשפחה, "מצוות הארץ" על מצוות התלויות בארץ על פי ספרי החזון אי"ש, שנדפס גם עם חלק ממהדורות הקיצור שולחן ערוך, וסדרת "חקר ועיון", שבמסגרתה הוהדרו ראשונים ואחרונים על מסכתות סדר זרעים. על הכרך למסכת שביעית זכה בפרס הרב טולידאנו לספרות תורנית לשנת תשמ"א. כן כתב מאמרים רבים.

אחיו הצעיר היה נשיא בית המשפט העליון השופט יצחק כהן, ששימש כראש ועדת כהן, ועדת החקירה הממלכתית שבדקה את אירועי סברה ושתילה.[11] אחת מבנותיו נישאה להרב יהושע איתמר מראשי ישיבת קריית מלאכי, בנו של הרב אלימלך ירחמיאל איתמר, שהיה מנהל הרבנות הראשית.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רבי קלמן כהנא בוויקישיתוף

הערות שוליים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0