קניין אגב
| מקרא | דברי הימים ב', כ"א, ג' |
|---|---|
| תלמוד בבלי | |
| משנה תורה | |
קניין אגב הוא אחד הדרכים לקניית מיטלטלין על פי ההלכה. קניין זה מתבצע כאשר מקנים קרקע, בצורת ההקנאה של קרקע (כסף, שטר או חזקה), ומקנים לקונה גם את המטלטלים שנמצאים בתוכה - אגב הקניין של הקרקע, ומכאן שמו קניין אגב.
מקור הדין
קנין אגב נלמד מהפסוק ”וַיִּתֵּן לָהֶם אֲבִיהֶם מַתָּנוֹת רַבּוֹת לְכֶסֶף וּלְזָהָב וּלְמִגְדָּנוֹת עִם עָרֵי מְצֻרוֹת בִּיהוּדָה” (דברי הימים ב', כ"א, ג').[1]
הראשונים נחלקו האם הפסוק הוא באמת המקור לדין (ולכן הוא מחייב מדאורייתא), או שהוא רק אסמכתא ולכן רמת החיוב בו היא מדרבנן. לדעת הרשב"א והרא"ש[2] קניין אגב הוא מדרבנן, אך לדעת התוספות[3] והריטב"א[4] קניין אגב הוא מהתורה, וככל הנראה זו הלכה למשה מסיני.
פרטי הדין
צבורים
בסוגיית הגמרא, נידונה השאלה האם יש צורך שהמיטלטלים הנקנים עם הקרקע יהיו צבורים בתוכה, דהיינו שיהיו על גבה. להלכה נפסק בגמרא שקניין אגב יועיל גם כאשר המטלטלים נמצאים במקום אחר.
נוסח האמירה
הנוסח הטוב ביותר לומר בקניין אגב הוא "קנה המטלטלים אגב הקרקע". אם אמר "קנה המטלטלים עם הקרקע" נחלקו הראשונים אם מועיל הקניין. ביסוד המחלוקת עומד הדין שצורת קניין אגב הוא שבאמצעות הקניין שעושה בקרקע (כסף, שטר או חזקה) נקנית הקרקע ואגב הקרקע נקנים המטלטלים, אך מעשה הקנין עצמו, אינו יכול להקנות את המטלטלים. לכן לדעת רש"י[5] כשאמר "עם" משמע שרוצה שהמטלטלים יקנו באמצעות מעשה הקנין כמו הקרקע וזה לא מועיל, אבל לדעת המאירי[6] גם המילה "עם" יכולה להתפרש כמו "אגב" ולכן הקניין חל.
הרמב"ם[7] פסק שרק כאשר המיטלטלים לא צבורים בקרקע יש צורך לומר במפורש שהם ייקנו אגבה, אולם אם הם צבורים אין הכרח בכך. הראב"ד בהשגותיו חלק על דבריו וטען שבכל מקרה יש צורך באמירת "אגב".
לקריאה נוספת
- הערך "אגב" באנציקלופדיה התלמודית, כרך א'
- אושרי ורהפטיג, "קניין אגב", מישרים א (תשס"ב), עמ' 125–145, באתר אסיף.
- ארז אדלר, "קניין אגב - אחד או שניים", מדברה (תשפ"ג), עמ' 103–114.
קישורים חיצוניים
- הערך "אגב", במיקרופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה
- קניין אגב, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- הרב אודי שוורץ, קידושין דף כו – קניין אגב, בבית המדרש הווירטואלי של ישיבת הר עציון
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף כ"ו עמוד א'
- ^ על תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף י"ב עמוד א' וכן שיטת התוספות שם, וכן העיקר להלכה. (שער המלך פכ"ב מהלכות מכירה בשם רובא דרבוותא)
- ^ תוספות מסכת קידושין דף ה. ד"ה 'שכן'.
- ^ על תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף כ"ז עמוד ב'.
- ^ פירוש רש"י לתלמוד על תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף כ"ז עמוד ב'
- ^ מאירי על תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף כ"ז עמוד ב'
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר קנין, הלכות מכירה, פרק ג', הלכות ח'–ט'
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
