קשית שתייה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כוס עם שתי קשיות ישרות

קשית שתייה (נהוגה להיקרא על ידי הרוב, אמנם כטעות נפוצה - "קש") היא כלי צינורי המשמש למציצת נוזל, בדרך כלל לצורך שתייה. הקשית היא צינור צר עשוי מפלסטיק או חומר אחר, ישר או בעל ציר אקורדיוני. אופן השימוש בקשית הוא על ידי שאיבה באמצעות הפה מצדה האחד של הקשית כאשר הקצה השני טבול במשקה.

אופן הפעולה

לחץ אטמוספירי הוא לחץ שמפעיל האוויר על מה שנמצא מתחתיו. הלחץ הזה מופעל, בין היתר, גם על פני השטח של הנוזל שבכוס. כאשר האוויר שבקשית נשאב אל פיו של השותה, לחץ האוויר בתוך הקשית יורד ומאפשר ללחץ האטמוספירי שפועל על הנוזל לדחוף את הנוזל במעלה הקשית. מכך נגזר למעשה אורכה המקסימלי של קשית: כאשר הקשית ארוכה דיה, ימשיכו המים לעלות עד שמשקל הנוזל שבקשית יפעיל לחץ זהה ללחץ האטמוספירי שמופעל מחוץ לקשית. משקלו של הנוזל משפיע על הגובה המרבי שיוכל לעלות בקשית. בלחץ של אטמוספירה אחת (לחץ האוויר בגובה פני הים), וכאשר נוצר בקשית ואקום מושלם, ניתן להעלות מים לגובה של 10.3 מטרים.[1]

קשיות שתייה בהיסטוריה

שתייה באמצעות קשית הייתה ידועה גם בעולם העתיק. הקשיות הראשונות היו שייכות לשומרים שהשתמשו בהם כדי לשתות בירה (ולהימנע מהקצף שנוצר עקב תסיסה). השימוש בקשית לילדים מוזכר כבר בפירוש רש"י לתלמוד[דרוש מקור].

הקשית המודרנית

ב-1888 מרווין סטון רשם פטנט על תהליך של כריכה מסולסלת לשם יצור קשיות נייר. סטון כבר ייצר באותם ימים מחזיק סיגריה מנייר, ורעיונו היה להשתמש באותה שיטה ליצור קשיות. עד אז אנשים השתמשו בקשית שיפון טבעי בשביל לשתות.

הקשית הראשונה של סטון הוכנה על ידי קשירת חתיכות נייר מסביב לעיפרון והדבקתם ביחד. כדי שהקשית לא תהיה רטובה ורכה במהלך השתייה, סטון התנסה בסוגי נייר עמידים למים. אחרי ניסיונות רבים סטון החליט כי הקשית האידיאלית תהיה באורך 21.6 סנטימטרים, וברוחב בו גרעיני לימון לא יוכלו לעבור דרכו.

ב-3 בינואר 1888 נרשם פטנט על המוצר של סטון, ועד 1890 מפעלו יצר יותר קשיות ממחזיקי סיגריות. ב-1906, "חברת הקשיות של סטון" שיווקה את המכונה הראשונה שלה, אשר ליפפה קשיות באופן אוטומטי ובכך שמה סוף ליצור ידני. ב-1928 מדעני חשמל החלו להשתמש בצינורות ספירליים בשביל מכשירי הרדיו הראשונים, וגם הם יוצרו בתהליך שהמציא סטון. צינורות המיוצרים בכריכה ספירלית נמצאים כיום בשימוש בהרבה מקומות: במנועים חשמליים, טקסטיל, סוללות, נתיכים ועוד.

באמצע 2018 העיר סיאטל החלה במהלכים לאיסור השימוש בקשיות העשויות מפלסטיק, וזאת במטרה להפחתת פסולת הפלסטיק ומעבר לשימוש במוצרים מתכלים. בנוסף, רשת המזון המהיר מקדונלד'ס הצהירה שבסניפיה באירלנד ובריטניה יופסק השימוש בקשיות פלסטיק לטובת קשיות מנייר במהלך שיחל בספטמבר ויושלם ב-2019[2].

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קשיות שתייה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Can you drink through a 30 foot straw?, באתר אוניברסיטת המדינה של קולורדו
  2. ^ Frangoul, Anmar (2 ביולי 2018). "Seattle ban on plastic straws comes into force as city gets tough on waste" [האיסור על קשיות פלסטיק בסיאטל נכנס לתוקף במסגרת הקשחת עמדת העיר לגבי פסולת]. cnbc (באנגלית). {{cite news}}: (עזרה)
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0