ראיית פני צדיק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Incomplete-document-purple.svg
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. יש לסגנן טוב יותר את הכותרת, לארגן את הערך ולסגננו, להוסיף מבט היסטורי, להוסיף ניתוחים וכיוצא בזה. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. יש לסגנן טוב יותר את הכותרת, לארגן את הערך ולסגננו, להוסיף מבט היסטורי, להוסיף ניתוחים וכיוצא בזה. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
ראיית פני צדיק
(מקורות עיקריים)
טיש חסידי. הטריבונות בנויות כך שכל הנוכחים יוכלו לראות את פני הצדיק
טיש חסידי. הטריבונות בנויות כך שכל הנוכחים יוכלו לראות את פני הצדיק
מקרא ספר ישעיהו, פרק ל', פסוק כ' ; ספר תהילים, פרק מ"ט, פסוקים י'-י"א
תלמוד בבלי מסכת עירובין, דף י"ג עמוד ב' ; מסכת חגיגה, דף ה'  ; מסכת הוריות, דף י"ב
תלמוד ירושלמי מסכת ביצה, פרק ה', הלכה ב'

ראיית פני צדיק היא פעולה חשובה ומועילה התורמת רבות לאדם. גם ראיית שאר איבריו של הצדיק מועילה ונחשבת. היפוכה בראיית פני רשע המזיקה לאדם.

מקורות בתנ"ך

בגמרא דרשו את הכתוב ”וְהָיוּ עֵינֶיךָ רֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ” (ישעיהו ל, כ) שמכוון גם כלפי ראיית פניהם של חכמי ישראל[1].

גם הכתוב ”וִיחִי עוֹד לָנֶצַח לֹא יִרְאֶה הַשָּׁחַת, כִּי יִרְאֶה חֲכָמִים יָמוּתוּ” (תהילים מט י-יא), נדרש שראיית החכמים במיתתם משפיעה על האדם שיחיה (ולא יראה את הגיהנם), ועל אחת כמה וכמה חשובה ראיית פניהם בחייהם[2].

בספר מלכים מסופר על פרידתם של הנביא אלישע מרבו אליהו הנביא: ”וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע וִיהִי נָא פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחֲךָ אֵלָי. וַיֹּאמֶר הִקְשִׁיתָ לִשְׁאוֹל, אִם תִּרְאֶה אֹתִי לֻקָּח מֵאִתָּךְ יְהִי לְךָ כֵן, וְאִם אַיִן לֹא יִהְיֶה” (מלכים ב פ"ב ט-י). רבינו ניסים ביאר זאת, שהנביא אלישע ביקש לזכות לשפע נבואי רוחני שהנו פי שנים מהשפע שזכה לו אליהו הנביא עצמו בחייו, ועל זה השיב אליהו שרק בשעה שיילקח ויעלה למרום אז יתעלה הוא עצמו לדרגה גבוהה כל כך, ואז, אם יראה אותו אלישע, יוכל אליהו להשפיע על אלישע את השפע הרוחני הזה ולרומם אותו למדרגת נבואה גדולה כל כך[3].

מקורות בתלמוד

רבי יעקב מכפר חיטים היה רגיל להקביל את פני רבו בכל יום. כאשר הזקין אמר לו רבו שלא יטרח כל כך, אך הוא טען שאינו רוצה להפסיד את המעלה הגדולה שבראיית פניהם של חכמים[4].

רבי משרשיא הדריך את בניו להסתכל תמיד על פיו של רבם כשהם יושבים לשמוע את שיעורו, משום 'והיו עיניך רואות את מוריך'[5].

תנאים ואמוראים סיפרו כיצד זכו לראות את חכמי ישראל, וכיצד השפיע עליהם הדבר לטובה: רבי יהודה הנשיא סיפר שהסיבה לכך שהוא היה מחודד יותר מחביריו, היא כי זכה לראות את עורפו של רבי מאיר מאחוריו. ואילו הוא היה רואה את פניו של רבי מאיר הוא היה מחודד עוד יותר[6]. (הרדב"ז כתב כי כוונת רבי יהודה שאם היה רואה את פניו של רבי מאיר היה מגיע ל"מעלה רוחנית עליונה"[7]). ואילו רבי יוחנן וריש לקיש סיפרו שהסיבה שזכו לגדול בתורה, כי הצליחו לראות את אצבעותיו של רבי יהודה הנשיא, שבדרך כלל היו מוסתרות בכפפה[8].

רבי יצחק פירש את הכתוב על דוד המלך ”וְטוֹב רֹאִי"” (שמואל א טז, יב), שטוב לראותו כי כל הרואה אותו נזכר בדברי התורה שלמד[9]. רבי צבי אלימלך שפירא (מחבר הספר בני יששכר) כתב שאין זו מעלה המיוחדת רק לדוד המלך, אלא מעלה זו הנה מעלה כללית שבראיית פני צדיק, לכן טוב בשעת הלימוד לצייר לפניו בדמיונו צורתו של צדיק, ובפרט צורת רבו המובהק, ועל ידי זה יקבע תלמודו בלבו ולא ישכח [10].

ראיית פני הרב בתפילה

הרדב"ז כתב כי ישנה מעלה גדולה בראיית פני רבו בשעת התפילה, כשהוא 'מתכוון אל רבו ונותן אליו לבו', כי על ידי זה "תתקשר נפשו בנפשו ויחול עליו מהשפע אשר עליו ויהיה לו נפש יתירה", ודבר זה מכונה "סוד העיבור בחיי שניהם". ובייחוד כאשר "הרב מתכוין גם הוא, וקרא זה אל זה להשפיע וזה לקבל". לסיום כתב הרדב"ז כי אם הוא מביט בתפילה בפניו של רבו או אפילו בפניהם של אוהביו וקרוביו "תתעורר נפשו אל הכוונה השלימה ונתוסף עליו רוח ממרום"[11].

הטעם

המהרש"א כתב כי המעלה שבראיית פני חכם היא כי "הרואה פני חכם כרואה פני שכינה" [12]. רבי אברהם חיים שור ביאר זאת יותר בספרו תורת חיים, כי השכינה שורה על החכמים, ולכן טוב להביט עליהם ובפניהם[13]. גם רבי יהונתן אייבשיץ הסביר כך, והוסיף שעל ידי ראיית פניו מקבלים ברכת שפע וטוב: ”הרואה אותו, מקבל ממנו ברכת שפע וטוב, כמו שהרואה פני רשע, פוגם בנפשו ומשיב רעה לעצמו, כן הרואה פני צדיק, משיב לנפשו שפע טוב וברכה, כי עליו חל ושורה אור שכינה” (יערות דבש ח"א דרוש יב).

רבי צדוק הכהן מלובלין ביאר, כי עיקר הנפש של האדם מתבטאת בפניו, ולכן פרצופיהם של האנשים אינם זהים זה לזה. ולכן ישנה מעלה בראיית פני הצדיק דווקא[14].

את דבריו של רב משרשיא לבניו להסתכל על פיו של רבם בשעת השיעור, הסביר המהרש"א בכך שדיבורו של האדם יכול לעיתים להתפרש באופנים שונים, ולפעמים מתוך ראיית עקימת שפתיו וקריצת עיניו של הרב, מבינים את כוונתו. והוסיף המהרש"א שלכן אמר רבי יהודה הנשיא שאם היה רואה את פניו של רבי מאיר היה מתחדד יותר[15].

ראיית פני רשע

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – איסור הסתכלות בפני רשע

שאל רבי את רבי יהושע בן קרחה "במה הארכת ימים?" אמר לו "קצת בחיי?!" אמר לו "רבי, תורה היא וללמוד אני צריך", אמר לו "מימי לא נסתכלתי בדמות אדם רשע"

הגמרא מונה מקורות רבים השוללים את ההסתכלות שבפני אדם רשע:

רבי יוחנן למד זאת מדבריו של אלישע הנביא, כאשר באו אליו יהושפט מלך יהודה ויהורם מלך ישראל ובקשו לשמוע ממנו אם יצליחו במלחמה עם ממלכת מואב. הנביא אמר ליהורם: ”וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע, חַי ה' צְבָקוֹת אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו, כִּי לוּלֵי פְּנֵי יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה אֲנִי נֹשֵׂא, אִם אַבִּיט אֵלֶיךָ וְאִם אֶרְאֶךָּ” (מלכים ב ג,יד)[16].

רבי אלעזר אמר שהמסתכל בפני רשע ראייתו ניזוקה, ולכן בזקנותו של יצחק נאמר בו ”וַיְהִי כִּי זָקֵן יִצְחָק וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאֹת” (בראשית כז, א), כיון שהסתכל בפניו של עשיו הרשע.

רבא למד זאת מהכתוב ”שְׂאֵת פְּנֵי רָשָׁע לֹא טוֹב” (משלי יח, ה).

הסבר האיסור מקביל להסבר על מעלת ההסתכלות בפני אדם צדיק. רבי אברהם חיים שור מבאר זאת כי על הרשע שורה רוח טומאה והיא נמשכת על המסתכלים בפניו. רבי צדוק הכהן מלובלין מבאר זאת, כי נפש הרשע מתבטאת בפניו.

הבטה בגויים ובעלי חיים טמאים

הבטה בתמונה או ציור

ראה גם

הערות שוליים

  1. ^ עירובין יג, ב
  2. ^ חגיגה ה, ב
  3. ^ דרשות הר"ן, הדרוש השמיני, הובא בפירוש האברבנאל מלכים ב פ"ב
  4. ^ תלמוד בבלי חגיגה ה, א
  5. ^ תלמוד בבלי הוריות יב, א
  6. ^ תלמוד בבלי עירובין יג, ב. וראה פרטי המעשה בו ראה רבי יהודה את רבי מאיר, בתלמוד ירושלמי ביצה פ"ה ה"ב.
  7. ^ שו"ת הרדב"ז ח"ג סי' תעב
  8. ^ תלמוד ירושלמי ביצה פ"ה ה"ב
  9. ^ מדרש רבה, ויקרא פרשת אחרי מות פרשה כ' סי' א
  10. ^ אגרא דפרקא אות פו
  11. ^ שו"ת הרדב"ז ח"ג סי' תעב
  12. ^ מהרש"א חידושי אגדות חגיגה ה,ב. בירושלמי (עירובין פ"ה ה"א) נאמר כי המקביל פני רבו כמקביל פני שכינה
  13. ^ תורת חיים עירובין יג, ב
  14. ^ דובר צדק עמוד קצה
  15. ^ חידושי אגדות הוריות יב א. וזאת במקביל לפירושו של המהרש"א עצמו בחגיגה ה,ב שהובא לעיל על ראיית פני חכם ולאו דוקא בשעת הלימוד. ההסבר הנוכחי הוא לגבי פני רבו ובשעת הלימוד
  16. ^ תלמוד בבלי מגילה כח, א. וכן המובאות שבהמשך הפיסקה