ראמה (יישוב)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ראמה
Rameh.jpg
שם בערבית الرامة
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה שאוקי לטיף
גובה ממוצע[1] ‎383 מטר
סוג יישוב יישוב 5,000‏–9,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף ינואר 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 7,737 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי 201
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎-0.6% בשנה
  - צפיפות אוכלוסייה 1,192 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי 162
תחום שיפוט[2] 6,490 דונם
    - דירוג ארצי 171
32°56′18″N 35°22′01″E / 32.9383293146586°N 35.3669759170141°E / 32.9383293146586; 35.3669759170141
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[3]
5 מתוך 10
    - דירוג ארצי 142
מדד ג'יני
לשנת 2019[2]
0.5033
    - דירוג ארצי 8
לאום ודת[2]
יהודים: 0%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 18.7%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 49.7%דרוזים: 31.4%אחרים: 0.2%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 7.2%
גילאי 5 - 9 7.7%
גילאי 10 - 14 7.0%
גילאי 15 - 19 7.7%
גילאי 20 - 29 17.0%
גילאי 30 - 44 20.0%
גילאי 45 - 59 17.5%
גילאי 60 - 64 4.5%
גילאי 65 ומעלה 11.5%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 6
–  יסודיים 3
–  על-יסודיים 4
תלמידים 2,250
 –  יסודי 1,065
 –  על-יסודי 1,185
מספר כיתות 83
ממוצע תלמידים לכיתה 29.4
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
פרופיל ראמה נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס

ראמהערבית: الرامة, כפר ראמה) היא מועצה מקומית ערבית במחוז הצפון בישראל כ-5 קילומטרים מכרמיאל, בבקעת בית כרם (בקעת שגור) בלב הגליל. שטח השיפוט שלה הוא 6,000 דונם. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1954. כמחצית מתושבי הכפר הם נוצרים, עוד כ-30% הם דרוזים, והשאר הם מוסלמים.

היסטוריה

החוקר האמריקני אדוארד רובינסון שביקר בארץ ישראל ב-1838 זיהה את היישוב רמה בנחלת שבט אשר כמקור שמו של כפר ראמה. נמצאה בו כתובת עברית מהמאה ה-3. בזיהוי היישוב הקדום הסתייע רובינסון בסרקופגים שמצא על גבעה הסמוכה לכפר[4]. באתר התקיימה עיר חשובה בעת השלטון הצלבני בארץ ישראל. היישוב הנוכחי הוקם, לפי המסורת המקומית, במאה ה-17 והיה בין הכפרים הגדולים ביותר בגליל בתקופה העות'מאנית. אולריך יאספר זטצן תיאר את הכפר כעיירה עם בתים הבנויים היטב. במחצית השנייה של המאה ה-19 תואר הכפר כמכיל 60 משפחות נוצריות ו-60 דרוזיות[5]. בשנת 1923 היה לכפר הראשון בפלשתינה-א"י, שזכה במנהל עצמי (על ידי מועצת הכפר) מידי שלטונות המנדט הבריטי. בהחלטת החלוקה, עתיד היה הכפר, כמו שאר הגליל, להכלל במדינה הערבית. הכפר נכבש על ידי כוחות ההגנה במלחמת העצמאות וסופח לישראל בהסכמי שביתת הנשק ב-1949. בכפר השתכנו רובם של עקורי איקרית ובירעם[6].

שמן זית

ראמה ידועה בתעשיית שמן הזית שלה[7]. אולריך יאספר זטצן שביקר בכפר בשנת 1803 כתב שלכפר היה מטע זיתים גדול ממזרח לו שכלל 80,000 עצים[5]. לכפר היו שייכים כרמי הזיתים הגדולים ביותר באזור. בימי מדיניות הקיצוב התנגדו תושבי הכפר בכח להחרמת תוצרתם על ידי פקידי בית חרושת שמן. בעקבות זאת נעצרו עשרות מתושבי הכפר שהועמדו לדין בפני בית דין צבאי ונדונו למאסר[8][9]. ב"על המשמר" נטען שהמחיר שנקבע לשמן זית היה נמוך במיוחד בגלל שמגדליו היו ערבים[10].

בשנות ה-80 של המאה ה-20 פעלו בכפר שישה בתי בד גדולים[11].

פשע מאורגן

ראמה היא המעוז של משפחת הפשע אבו לטיף[12], הנחשבת ארגון הפשיעה השני בגודלו במגזר הערבי[13][14]. בראש ארגון הפשע עומד לטיף אבו לטיף, בן דודו של ראש המועצה[15]. בדצמבר 2018 עתר ראש המועצה לבג"ץ על מנת שיורה למשטרה לחדול מפעולות שיטור ביישוב. בתשובתה פירטה המדינה שורת מעשי פשע חמורים שאירעו ביישוב במהלך 2018, ובהם רצח כפול, ירי אל ניידת משטרה, ומספר מקרים של השלכת מטעני חבלה. העתירה נדחתה על הסף בינואר 2019.

חינוך

בית ספר ראשון הוקם בכפר בשנת 1884 ובית ספר נוסף הוקם בשנת 1913. בית ספר תיכון הוקם ביישוב ב-1956[16]. בשנות ה-70 רשם התיכון אחוזי הצלחה גבוהים בבחינות הבגרות[17]. באמצע שנות ה-70 עבר התיכון למבנה חדש[18].

גאוגרפיה

רובה של ראמה בנויה על מורדות ההר, כך שהכבישים בה תלולים יחסית. בדרום היישוב, סביב כביש 85 הישן, נמצא אזור מישורי יחסית, שהתפתח החל משנות ה-80 לאזור מעורב של מגורים ועסקים[19]. בתחילת שנות ה-80 הוקמה בראמה שכונה חדשה[20] במערב, המשמשת בעיקר למגורי מוסלמים. כן קיימת התפתחות מזרחה.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף ינואר 2024 (אומדן), מתגוררים בראמה 7,737 תושבים (מקום 201 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎-0.6%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 73.4%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 6,919 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[21]

האוכלוסייה בכפר היא ערבית ברובה. נכון לסוף שנת 2008 מנתה האוכלוסייה 7,600 תושבים והורכבה מ:

  • נוצרים - 50.6%
  • דרוזים - 30.4%
  • מוסלמים - 19%

בראשית שנותיה של מדינת ישראל היוו הנוצרים רוב מוחלט באוכלוסייה (כ-85 אחוז). לכפר הגיעו מוסלמים מענאן ואל-פראדיה שנחרבו במלחמת העצמאות. עם הזמן גדל שיעור המוסלמים ביישוב, בין השאר בעקבות הצטרפות בדואים מהר כמון[22]. מכיוון שהמוסלמים הגיעו מבחוץ, אין בידי המוסלמים קרקעות פרטיות[23].

הנוצרים מתגוררים ברובם בדרום היישוב, בעוד הדרוזים מרוכזים יותר באזור הצפוני, שהוא גם האזור הגבוה יותר. המוסלמים מתגוררים בעיקר במערב היישוב, על אדמות שהוקצו להם בידי מינהל מקרקעי ישראל[16], בשנות ה-70.

במהלך שנות ה-80 הייתה מתיחות רבה בין הדרוזים לנוצרים ביישוב[24]. בשנים 2011-2015 אירעו ביישוב אירועי רצח רבים כתוצאה מסכסוך בין שתי משפחות דרוזיות[25].

בכפר נולדו המדען יעקוב חנא, העיתונאי לוטפי משעור, השחקנית מירה עווד, חבר הכנסת אליאס נח'לה וחבר הכנסת חנא מוויס שעל שמו קרוי בית הספר התיכון בכפר. המשורר סמיח אל קאסם התגורר בכפר.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף ינואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
  3. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  4. ^ Robinson, Edward; Smith, Eli . Biblical Researches in Palestine and adjacent regions: A Journal of Travels in the years 1838 and 1852, 2nd edition.., London: John Murray, 1856
  5. ^ 5.0 5.1 יהושע בן אריה, עמירם אורן, יישובי הגליל ערב מפעל ההתיישבות הציוני, ארצות הגליל, 1983, עמ' 334
  6. ^ מנחם רהט, דרוזים מביעים הזדהות, מעריב, 17 באוגוסט 1972
  7. ^ כחש הזית, דבר, 26 בספטמבר 1932
  8. ^ המשלחת מראמה חזרה מהכנסת במפח נפש, על המשמר, 28 במרץ 1952
  9. ^ 29 מנאשמי רמה למאסר, דבר, 20 באוגוסט 1952
  10. ^ איפה ואיפה, על המשמר, 9 בדצמבר 1952
  11. ^ אהרון דולב, הם יורים גם בדרוזים, מעריב, 17 בינואר 1986
  12. ^ יואב איתיאל‏, "נטפל בכם": ארגון הפשיעה שמסכל מיזמי בנייה ביישובים הדרוזיים, באתר וואלה!‏, 4 במאי 2020
  13. ^ אלי סניור, רשימת השבעה: אלו גופי הפשע הגדולים במגזר הערבי, באתר ynet, 6 באוגוסט 2019
  14. ^ אתר למנויים בלבד שוש מולא, "אוי ואבוי למי שמסתבך איתם": כך השתלטה משפחת אבו־לטיף על הפשיעה בצפון הארץ, באתר ynet, 23 ביולי 2021.
  15. ^ בג"ץ 9107/18 לטיף שוקי נ' השר לביטחון פנים ואחרים, ניתן ב-8 בינואר 2019.
  16. ^ 16.0 16.1 ופא אליאס, השפעת דפוסי הפעילות היומית על תאונות דרכים: חקרי אירוע ליישובים נעקפים, חיבור על מחקר לשם מילוי חלקי של הדרישות לקבלת התואר דוקטור לפילוסופיה בטכניון, ינואר 2008, עמ' 50-51
  17. ^ נבחנו 50 - הצליחו 100 אחוז, מעריב, 26 בינואר 1972
  18. ^ מכרז, מעריב, 13 ביוני 1974
  19. ^ ופא אליאס, השפעת דפוסי הפעילות היומית על תאונות דרכים: חקרי אירוע ליישובים נעקפים, חיבור על מחקר לשם מילוי חלקי של הדרישות לקבלת התואר דוקטור לפילוסופיה בטכניון, ינואר 2008, עמ' 70-71, 81-83
  20. ^ שכונה חדשה בכפר ראמה, דבר, 3 בדצמבר 1981
  21. ^ פרופיל ראמה באתר הלמ"ס
  22. ^ הרצח קירב לבבות בכפר ראמה, מעריב, 13 בינואר 1986
  23. ^ בג"ץ 6906/13 סמיר עלי טוהא נ' רשות מקרקעי ישראל, סעיף יא
  24. ^ יהודה גורן, מת הילד מכפר ראמה, מעריב, 5 באוקטובר 1984
  25. ^ סמי עבד אל חמיד, הפסקת אש הושגה בראמה: "המלחמה שרפה אותנו, נלחמנו באחים שלנו", באתר של "רשת 13", 10 בינואר 2015 (במקור, מאתר "nana10")


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0