רבה בר בר חנה
| לידה | סוף המאה ה-3 |
|---|---|
| מקום פעילות | בבל וארץ ישראל |
| תקופת הפעילות | דור שלישי לאמוראים |
| רבותיו | רבי יוחנן |
| בני דורו | רב יהודה |
רבה בר בר חנה היה אמורא, בן הדור השלישי של האמוראים. חי בסוף המאה ה-3, נולד בבבל והיה תלמידו של רבי יוחנן. לאחר פטירת רבו, קיבל את מרותו של ממשיך דרכו - רבי אלעזר.
מרבית ההלכות שהביא רבה בר בר חנה בש"ס הן משמו של רבו רבי יוחנן, אך ישנם גם מקומות בהם הביא משמו של ריש לקיש, בר הפלוגתא של רבי יוחנן, וכן משמם של שמואל, רבי יהושע בן לוי, ואמוראים נוספים אחרים.
מפורסמות במיוחד "אגדות רבה בר בר חנה" שסיפר, המופיעות במסכת בבא בתרא (דף ע"ג עמוד ב' עד דף ע"ד עמוד א').
שמו המלא
שמו המלא היה 'רבי אבא' אלא שכונה בקיצור 'רבה'[1].
משפחתו
יש שכתבו שרבה בר בר חנה היה בנו של רבה בר חנה, ויש שכתבו שהיה בן אחיו. אך לפי דעות אחרות מדובר באותו אדם, ושמו השתבש בתלמוד.[2]
בתלמוד ירושלמי יש הבדל ברור בין רבה בר חנה - תלמיד רבי יהודה הנשיא, לבין בנו או אחיינו רבה בר בר חנה - תלמיד רבי יוחנן. אולם בתלמוד בבלי לפעמים השתבשו הגרסאות וחל בלבול בין שני האמוראים, והתוספות[3] הגיהו במקום אחד והפרידו בין שני האישים. בעל הסדר הדורות מציין שאחד נקרא רבא באל"ף ואחד רבה בה"א[4].
שיבוש זה בתלמוד בבלי גרם לדעות אחדות לזהות את רבה בר חנה עם רבה בר בר חנה כאמורא אחד[5], אך דעות אלו מתעלמות מהעובדה שאמורא בן הדור הראשון, תלמידו של רבי יהודה הנשיא וחברו של רב, אינו יכול להיות אמורא בן הדור השלישי תלמידו של רבי יוחנן.
נמצא כי הוא היה נכדו של "חנה", בנו או בתו של רבי חייא[6].
בניו:
- רב שמואל למד יחד עם רב יצחק בריה דרב יהודה ורב אחא בר הונא אצל רבה[7].
- רב יצחק[8], נישא לחומא שהוגדרה כאשה קטלנית, ובעקבות נישואיה עמו, הוא נפטר.
- רב יוסף, מובא בסדר הדורות[9]. אולם יש שאומרים שדבר היותו בנו של רבה בר בר חנה תלוי בנוסחאות התלמוד השונות[10].
אחיו[11]:
בתלמוד[16] מובא שהיה מחותן עם האמורא רב שמואל בר רב קיטנא.
אמרותיו
ערך מורחב – אגדות רבה בר בר חנה
- "מירושלים ליריחו עשר פרסאות... עיזים שביריחו היו מתעטשות מריח הקטורת, נשים שביריחו אינן צריכות להתבשם מריח הקטורת (ריח הקטורת עובר את המרחק מבית המקדש ליריחו ונדבק בהן), כלה שבירושלים אינה צריכה להתקשט מריח הקטורת"[17].
- "אני ראיתי ראם בן יומו שהיה כהר תבור, ואורך צווארו כהר תבור ארבע פרסאות (גרסה אחרת - ארבעים פרסאות[18]), ובית מרבעת ראשו פרסא וחי. הטיל גללים וסתם את הירדן"[19].
- "אני ראיתי צפרדע שהייתה כמגדל הגרוניא (מגדל מסוים). בא תנין ובלעה. בא עורב ובלע את התנין ועלה וישב בראש האילן. בוא וראה כמה גדול כוחו של אותו אילן.
אמר רב פפא בר שמואל: 'אלמלא הייתי שם, לא הייתי מאמין'" (שם) - "פעם אחת היינו מהלכים בספינה וראינו דג שעלה חול על גבו וקנים גדלים עליו. סבורים היינו – יבשה היא. עלינו ואפינו ובשלנו על גבו. כשחם גבו של הדג – נתהפך... ואלמלא הייתה הספינה קרובה – היינו טובעים" (שם)
- "פעם אחת היינו מהלכים בספינה. הלכה הספינה בין סנפיר לסנפיר של דג אחד שלושה ימים ושלושה לילות... שמא תאמר הספינה לא הייתה קלה בהליכתה ? ... כשהפרש זרק חץ אחריה הקדימתו" (שם, ויש שם עוד גוזמאות על עולם הטבע)
- "אמר לי (ערבי): בוא ואראך בלועי קורח (אנשי קורח שנבלעו באדמה). הלכתי וראיתי שני סדקים ועשן עולה מהם... אמר לי:'תן אזנך, מה אתה שומע ?' ושמעתי שהיו צווחים: 'משה ותורתו אמת והן בדאין'".[20]
- "אמר לי אותו הערבי: בוא ואראך מקום שארץ ושמים נושקים זה לזה. הלכתי וראיתי הרקיע שהוא עשוי חלונות חלונות. נטלתי סלי והנחתיו בחלון הרקיע, ועד שגמרתי את תפלתי – בקשתיו ולא מצאתיו. אמרתי:'יש גנבים כאן ?' אמר לי הערבי:זהו הגלגל החוזר ברקיע. המתן עד למחר ותמצאנו (כלומר, השמים מסתובבים וישובו למקומם למחרת)".
- "למה נמשלו דברי תורה כאש... לומר לך: מה אש אינו דולק יחידי (לפי הסבר רש"י, צריך כמה גזרי עץ ביחד כדי שתדלק), אף דברי תורה אין מתקיימין ביחידי" (ללא חברותא)[21]
משפחת רבי חייא
| אישה אחרת | אבא בר אחא כרסלא | אמא של רבי חייא | איש אחר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| איבו | חנה | רב שילא | מרתא | רבי חייא | יהודית | אימא | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| רבה בר חנה | רב שמואל בר מרתא | רב | יהודה | חזקיה | טוי | פזי | אושעיה?[א] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| רבה בר בר חנה? | רב יצחק בר שמואל בר מרתא | חייא | איבו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- ^ עיינו "תולדות תנאים ואמוראים", ערך רבי אושעיה ברבי חייא
לקריאה נוספת
- מרדכי מרגליות (עורך), הערך "רבה בר בר חנה", אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים, הוצאת יבנה וספרי חמד, מהדורה מחודשת בידי יהודה איזנברג, 2006, כרך ב, עמ' 311.
- רבה בר בר חנא מספר על דבר נסיעותיו לארץ ישראל במדבר בספינה עד קצה תבל / צייר: מאיר בן אורי, חיפה: בן אורי - מכון לאמנות דתית, תשל"ח. (הספר בצילום מכתב יד אמנותי.)
- ראובן קיפרווסר, "מסעות של רבה בר בר חנה", מחקרי ירושלים בספרות עברית כב, תשס"ח (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
קישורים חיצוניים
- הרב אהרן הימן, "רבה בר בר חנה", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ג', עמודים 1078-1076, באתר היברובוקס
- טוביה ליפשיץ, וְנֶעֶלְמָה מֵעֵינֵי כָל חָי / אגדות רבה בר בר חנה, באתר "דעת"
- יהודה צבי געלבארד, מנחת יהודה - חלק ראשון, באתר היברובוקס
- יהודה צבי געלבארד, מנחת יהודה - חלק שני, תרס"ו, באתר היברובוקס
- Rabbah B. Hana, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- Rabbah Bar Bar Hana, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ רשב"ם בבא בתרא דף עד עמוד א'. וכן הביא הערוך בראש ספרו מהגאונים.
- ^ מרדכי מרגליות (עורך), הערך "רבה בר חנה", אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים, הוצאת יבנה וספרי חמד, מהדורה מחודשת בידי יהודה איזנברג, 2006, כרך ב, עמ' 312..
- ^ תוספות, מסכת סנהדרין, דף ה' עמוד א', ד"ה רבה
- ^ רבי יחיאל הלפרין, סדר הדורות - חלק ב, באתר היברובוקס ערך רבא בר בר חנה.
- ^ מרדכי מרגליות (עורך), הערך "רבה בר חנה", אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים, הוצאת יבנה וספרי חמד, מהדורה מחודשת בידי יהודה איזנברג, 2006, כרך ב, עמ' 312..
- ^ שו"ת שערי תשובה לגאונים סימן יט.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבועות, דף ל"ו עמוד ב'.
- ^ מוזכר גם בתלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף מ"ג עמוד ב'.
- ^ חלק ב' ערך רבא בר בר חנא בשם היוחסין
- ^ אור ישראל - נב, באתר היברובוקסעמוד רכ"א.
- ^ התייחסות לאחיו ראו: זאב יעבץ, תולדות ישראל - חלק ז, באתר היברובוקס עמוד 161.
- ^ מוזכר בתלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף נ"ב עמוד א'; מסכת יומא, דף ע"ז עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף ס"ח עמוד ב'; תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף ל"א עמוד ב'; תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ל"ח עמוד ב'.
- ^ אסתר רבה א א; אסתר רבה ב יא; אסתר רבה ב ח
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ה', הלכה ג'. נכתב שם אדא בר בר חנה גניבא
- ^ ברכות, עמ' מז,א
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ל"ט עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף קי"ג עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ע"ג עמוד ב'.
- ^ תרגום של תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ע"ד עמוד א'
יעקב צ. מאיר, פרשת השבוע - עקרונות הצדק של הגיהנום, באתר הארץ, 7 ביוני 2013
- ^ תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף ז' עמוד א'
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 טקסט בוויקיטקסט: קטגוריה:רבה בר בר חנה |
