רבה בר ירמיה
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
רבה בר ירמיה (נכתב לעיתים בשיבוש: רבא. בירושלמי: רבי אבא בר ירמיה) היה אמורא בבלי בדור השני (המאה ה-3), תלמידו של שמואל. מאמריו בתלמוד הבבלי מועטים, והובא מספר פעמים גם בתלמוד הירושלמי. רוב מאמריו נמסרו על ידי רבי זירא, שהיה מהחכמים שהעבירו מאמרים רבים מבבל לארץ ישראל. שכיח הצירוף: "אמר רבי זירא אמר רבה בר ירמיה אמר שמואל", כלומר, האחד בשם השני בשם השלישי[1]. גם רבי אבא מסר בשמו.
התגורר בסורא. רבי זירא שמע ממנו שם דברים בשם רב, ולאחר מכן התברר שרבה בר ירמיה לא שמעם ישירות מרב אלא מרב חמא בר גוריא[2] ייתכן, מכל מקום, שהיה חי עוד בחיי רב.
לפי דעה אחת היה בנו של רב ירמיה בר אבא[3].
ממאמריו
- אין להיכנס לבית הקברות לשם עשיית צרכים[4]
- אשה שקבלה גט ויש ספק בכשרותו - בעלה עדיין חייב במזונותיה, מכיוון שהיא מנועה מחמתו להנשא לאחר[5].
- אשה שנאנסה רשאית להינשא מיד ואינה צריכה להמתין שלושה חדשים על מנת לברר את אבהותו של עובר אפשרי[6].
קישורים חיצוניים
- הרב אהרן הימן, "רבה בר ירמיה", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ג', עמודים 1079-1080, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ בבלי פסחים לו, א, מועד קטן ד,א, גיטין עד, א
- ^ תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ט"ז עמוד ב'.
- ^ היימן, תולדות תנאים ואמוראים, בערכו
- ^ ירושלמי ברכות פ"ב ה"ג.
- ^ בבלי גיטין עד, א
- ^ ירושלמי יבמות פ"ד הי"א
