רבי אברהם הרופא פורטלאונה

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

רב אברהם הרופא פורטלאונה (שער אריה) (א' בניסן ה'ש"ב (1542) - כ"ט בתמוז ה'שע"ב) היה רב ורופא באיטליה.

ביוגרפיה

נעוריו

הרב פורטלאונה (שער אריה) נולד בראש חודש ניסן שנת ה'ש"ב (1542) במנטובה שבאיטליה למשפחה מיוחסת ועשירה, שהיו בה ארבעה דורות של רופאים. בצעירותו למד תורה אצל אביו, כמקובל באותם הימים, ואצל מורים פרטיים, ביניהם: רבי מאיר בן רב אפרים מפדובה ורבי יהוסף בן רב יצחק זרקא המכונה בונאיוטו (Bonaiuto) . אחר כך למד רמב"ם, משנה ופירושים לנ"ך אצל רבי יהוסף סיני. מספר שנים למד פוסקים וגמרא בישיבת בולוניה אצל רבי יעקב מפאנו (ויקי אנ'). בשנת ה'שי"ד (1554) לאחר גזירת שריפת התלמוד חזר למנטובה. הוא למד שם בישיבה אצל רבי יהודה פרובינצאלו ואצל רבי אברהם פרובינצאלו, שהפך לרבו המובהק, והוסמך לרבנות.

פועלו

בשנים אלו החל ללמוד רפואה באוניברסיטת פאביה אצל הרב יהודה פרובינצאלו. לאחר שלוש שנות לימוד, בראש חודש ניסן שנת ה'שכ"ג (1563), בהיותו בן עשרים ואחד, קיבל רבי אברהם תואר דוקטור לרפואה. כעבור שלוש שנים בשנת ה'שכ"ו (1566) קיבל מחברי איגוד הרופאים של מנטובה (ה"קוליגיאום"), שמנה שלושים וחמישה איש, אישור לעסוק ברפואה במנטובה וסביבותיה, והחל למלא את מקומו של אביו הרופא, שחלה לעת זקנתו.

למרות האיסור של ראשי הכנסייה על היהודים לרפא נוצרים, התמנה בשנת ה'של"ג (1573) כרופא חצר גוליילמו (Guglielmo) לבית גונזגה, שליט מנטובה והסביבה. רב אברהם גם מונה לרופא הקהילה היהודית, וקיבל משכורת מהקהילה כדי לטפל בעניים בחינם, ובמקביל שימש גם כמוהל. בהמשך זכה להוקרה על הצטיינותו המיוחדת, ובשנת ה'שנ"א (1591) קיבל רישיון מהאפיפיור גרגוריוס ה-14 לרפא גם חולים נוצריים.

במהלך עבודתו כרופא, פרסם רבי אברהם כמה חיבורים בלטינית בענייני רפואה. אחד מהם De Auro Dialogi Tres (ונציה, 1584), שעוסק בשימוש בזהב לצורכי רפואה ולצרכים אחרים, חובר בהזמנת גוליילמו גונזגה, דוכס שלישי למנטובה וראשון למונפיראטו.

רבי אברהם המשיך כל ימיו לעסוק בתורה ובחוכמה; ספרייתו הייתה גדולה ועשירה, מהגדולות ביותר בקהילת מנטובה.

חייו בעת המחלה

בחודש תמוז שנת ה'שס"ה (1605) בהיותו בן 63 לקה בשיתוק בחצי גופו השמאלי, וכתשעה חודשים היה מוטל על מיטתו. בתקופת מחלתו הכתיב לחבריו את צוואתו, ובהתבוננו במצבו, הגיע למסקנה שמחלתו היא עונש על שמיעט לעסוק בתורה.

בראש חודש ניסן שנת ה'שס"ו (1606) התאושש ממחלתו, ולאחר חג הפסח החל לכתוב את ספרו "שלטי הגיבורים" כשהוא עדיין משותק חלקית. שנה וחצי עסק בכך ברציפות, ובחודש אלול שנת ה'שס"ז (1607) הוא סיים את כתיבת עיקרו של הספר, אם כי המשיך לעסוק בו עד להדפסתו חמש שנים מאוחר יותר.

לקראת סוף מלאכתו, בשנת ה'שע"א (1611), מתה עליו אשת נעוריו – שרה בת ר' משה ציוידאלי.

ידיעותיו בשאר החוכמות

הרב אברהם פורטלאונה היה איש אשכולות. מלבד ידיעותיו התורניות הרחבות הוא ידע שפות רבות, ורכש ידע רחב ברבים ממדעי הטבע. היה בקי בקיאות מופלגת בעשרות ספרים של חכמי ישראל, ובכל יצירות המופת המדעיות הקלאסיות בלטינית וביוונית. יש לציין במיוחד את ידיעותיו הרבות במוזיקה, בתורת המלחמה, בסגולות האבנים הטובות ובתורת הצומח. בספרו "שלטי הגיבורים" כתב הרב אברהם הערות מלאות ידע בנושאים רבים: היסטוריה, גאוגרפיה, כימיה, זואולוגיה, אדריכלות, רפואה, פיזיקה, רוקחות, תולדות הלשון והכתב ועוד.

ספרו "שלטי הגיבורים"

הספר נכתב כספר הדרכה לתפילה וללימוד תורה עבור בניו. עיקרו של הספר הוא תשעים הפרקים שבראשיתו, בהם מתוארים הר הבית, המקדש וכליו וסדרי העבודה בו, כהכנה להבנת סדר התמיד שיש לאומרו כל בוקר. בפרקים אלו מתבסס המחבר על התנ"ך ועל כמה ממפרשיו בהתייחסותם לתיאור הבית הראשון, וכן על תיאורי חז"ל, הרמב"ם והראשונים לגבי הבית השני, בשילוב סברות בני דורו וסברותיו הוא. פרקים אלו הם למעשה מעין קובץ אנציקלופדי המקיף שטחי מדע רבים, ובכל נושא בו נוגעת ההלכה בתחום מתחומי החומר המחבר מרחיב ומפרט.

בהמשך הספר באים "שלושה מגינים". ב"מגן הראשון" מתאר המחבר את סדר הבוקר של כל יום, שבתות וימים טובים ואחר כך את סדר ה"מעמדות". ב"מגן השני" הוא מעורר את בניו בדבר חשיבות תפילת המנחה, ועורך סדר תחינה וקטעי לימוד הנוגעים לתמיד של בין הערביים. ב"מגן השלישי" הוא ממריץ את בניו לקבוע עיתים לתורה בלילות. הספר מסתיים ב"מאמר על לשוננו הקדוש" וב"חתימת הספר".

הספר נדפס פעם אחת במנטובה בשנת ה'שע"ב (1612) באותיות צפופות ושבורות ובדורנו בדפוסי צילום.

לאחרונה, בשנת תש"ע (2010), ההדיר כולל "בית הבחירה", שבכרמי צור, בשיתוף מכון שלמה אומן שע"י ישיבת שעלבים ומכון ירושלים, מהדורה מתוקנת מוערת ומפוארת של הספר.

תקופת חייו של רבי אברהם הרופא פורטלאונה על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן


קישורים חיצוניים

ספרו 'שלטי הגבורים' ועליו

שגיאת לואה ביחידה יחידה:בקרת_זהויות בשורה 352: attempt to index field 'wikibase' (a nil value).