רבי אליהו לופיאן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף רבי אליהו לאפיאן)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב אליהו לופיאן
הרב אליהו לופיאן מהלך בשבילי "ישיבת כנסת חזקיהו"
לידה 1876
תרל"ו
גרייבו, האימפריה הרוסית האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית
פטירה כ' באלול תש"ל (בגיל 94 בערך)
ירושלים, ישראל ישראלישראל

הרב אליהו לופיאן (כינוי נפוץ: ר' אֱליְ' לופיאן או ר' אֱליְ' קעלמער; תרל"ו[1], 1876כ' באלול תש"ל, 21 בספטמבר 1970) היה מהבולטים ברבני תנועת המוסר במאה העשרים. שימש כמנהל רוחני בישיבת כנסת חזקיהו.

קורותיו

נולד בעיירה גרייבו שבפלך לומז'ה שבאימפריה הרוסית (בתחומי פולין של ימינו) ולמד שם אצל רבי חיים לייב מישקובסקי. בהיותו בן 9 סירב לעבור עם משפחתו להשתקע בארצות הברית כיוון שכמעט ולא היו קיימים בה בזמנו מוסדות חינוך תורניים, והוא נותר לבדו בעיר לומז'ה, שם למד אצל הרב אליעזר שולביץ. משם עבר ללמוד בבית המדרש בקלם אצל הסבא מקלם (שנפטר שנה לאחר מכן) והרב יצחק בלאזר. נישא לשרה לאה, בת הרב יצחק דוד רוטמן, מתלמידי הסבא מקלם. השידוך נעשה בעצת הרב מישקובסקי.

נתפרסם כאחד האישים הבולטים בבית המדרש בקלם. במלחמת העולם הראשונה נשאר עם תלמידיו בישיבה, שלא כרוב בני העיר, והמשיך במסירת שיעורים. לאחר המלחמה התפזרה הישיבה והוא החל במסע בעיירות ליטא שבהן מסר שיחות. בהמשך השפיע על תלמידי קלם לחזור לישיבה והיא הוקמה מחדש.

הרב לופיאן נדד לגייס כספים לישיבה ובשנות ה-30 הגיע ללונדון, הכסף שהצליח לאסוף נגנב וכיוון שכך החליט להשאר באנגליה, שם הוצע לו לשמש כראש ישיבת עץ חיים. הוא קיבל את המשרה, דבר שגרם להצלתו מהשואה.

בשנת תש"י (1950) עלה לישראל והתגורר בירושלים. הוא החל למסור שיחות מוסר בבית הכנסת זיכרון משה, בבית הכנסת "כלילת שאול" בשכונת גבעת שאול וכיהן כמשגיח בישיבת קמניץ[2]. כן נתן שיעורים בישיבת היכל התלמוד תל אביב[3]. בין תלמידיו מתקופה זו היו הרב שלום שבדרון והרב צבי הירש פלאי.

בשנת תשי"א מונה למנהל רוחני של ישיבת כנסת חזקיהו בזכרון יעקב[4] שעברה לאחר מכן לכפר חסידים. החזון איש בירכו במילים "עוד ינובון בשיבה", והוא ראה בזאת רמז שעל אף גילו המבוגר (75) יאריך במשרתו.

כחניך שיטת "קלם" היה ידוע כבעל סדר קפדני ושליטה עצמית. מסופר שלא היה מסובב את ראשו ללא סיבה והחלטה מוקדמת. כאשר ראה תלמיד מחכה בתחנת האוטובוס ומפנה ראשו כדי להסתכל אם האוטובוס מגיע, היה אומר: "בקלם היו מייסרים על הפקרות כזאת!". הנהיג בישיבה שכל בחור ממלא את הנטלה לבא אחריו.

בשנותיו האחרונות התגורר בבית חתנו הרב קלמן עזריאל ובתו הרבנית חיה איטה פינסקי בשכונת בית וגן בירושלים.

הרב לופיאן נפטר בספטמבר 1970[5] בגיל 94 בכ' באלול תש"ל ונטמן בבית הקברות היהודי בהר הזיתים בירושלים. על שמו שכונת לב אליהו ברכסים ורחוב בשכונת רמת שלמה בירושלים.

מילדיו

לרב לופיאן נולדו תשעה בנים וארבע בנות. בהם:

חיבוריו

  • לב אליהו - ביאורים על התורה ודרשות מוסר, בעריכת תלמידו, רבי שלום שבדרון (כרך א', ירושלים תשל"ב; כרך ב', ירושלים תשל"ה).

לקריאה נוספת

  • דוד זריצקי, גילוי אליהו, נדפס בשנית בתוך ספרו: זכרונם לברכה: גאוני הדורות ואישי סגולה, עמ' 296–302
  • הרב דוד יוסף שלוסברג והרב משה לוי, ר' אל'ה: הליכות והנהגות, עובדות ומעשים מחיי זקן חכמי המוסר רבינו אליהו לופיאן, בית שמש תש"ע

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יש אומרים שנולד בשנת תרל"ב, בשל עדותו שהיה בן 11 בלוויית הרב ישראל מסלנט, בשנת תרמ"ג: מתתיהו ירושלמי, למשפחותם לבית אבותם, חלק א'.
  2. ^ לעצרת תפילה וזעקה נגד חילול הקודש, חרות, 6 בינואר 1952
    בבית המוסר, הצופה, 22 במאי 1952
    בבית המוסר, הצופה, 9 בפברואר 1953
  3. ^ בית המוסר, הצופה, 7 בינואר 1952
    בהיכל התלמוד, הצופה, 6 בפברואר 1952
  4. ^ הרב א.י. ברומברג, זכרון יעקב - המושבה הדלה ברוח, הצופה, 21 במרץ 1954
  5. ^ נפטר הרב אליהו לאפיאן, מעריב, 21 בספטמבר 1970

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0