רבי אלעזר בן עזריה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי אלעזר בן עזריה
Grave of Rabbi Eleazar ben Azariah.JPG
תקופת הפעילות הדור השלישי לתנאים
השתייכות הסנהדרין ביבנה
רבותיו רבי אליעזר ורבי יהושע
תלמידיו רבי יהודה
בני דורו רבי טרפון, רבי עקיבא
אב רבי עזריה בן רבי אבטולס
נשיא הסנהדרין ה־אחד עשר
שותף לשלטון רבי יהושע ורבי עקיבא - אב בית הדין

רבי אלעזר בן עזריה (ראב"ע), תנא בן הדור השלישי לתנאים, בן דורו של רבי עקיבא. כיהן תקופה מסוימת כנשיא הסנהדרין לצדו של רבן גמליאל דיבנה. ידוע בייחוסו – כהן, דור עשירי לעזרא הסופר[1]. בנו של עזריה, דודו הוא התנא שמעון אחי עזריה.  

מינויו לנשיא

כאשר חכמי יבנה החליטו להדיח את רבן גמליאל דיבנה מהנשיאות ולמנות במקומו חכם אחר, הם בחרו ברבי אלעזר בן עזריה בשל חכמתו, ייחוסו ועושרו. רבי אלעזר בן עזריה היה כבן שמונה עשרה בעת מינויו לנשיא (ועל פי התלמוד הירושלמי – 16 שנה), וכאשר התייעץ עם אשתו אם להיענות בחיוב להצעה שניתנה לו להיות נשיא על ישראל, ענתה אשתו שאין לו שערות לבנות של זקנה, וראוי לדרשן להיות עם שערות לבנות ולהראות זקן. באותו יום שאמרה לו אשתו כך גדלו לו כשמונה עשרה שערות לבנות בדרך נס, וכשדרש באותו היום אמר: "הרי אני כבן שבעים שנה" – אני נראה כמו בן שבעים שנה, אף על פי שאני בן שמונה עשרה. מאוחר יותר החכמים התפייסו עם רבן גמליאל והוא הוחזר לתפקידו כנשיא, אך רבי אלעזר המשיך לשמש עמו כנשיא ברוטציה של שבוע אחד מכל שלושה (לפי חלק מהמקורות שבוע אחד מכל ארבעה). תחת הנהגתו, ועל פי גישתו החינוכית, סילקו את שומר פתח בית המדרש ופתחו את שערי בית המדרש כך שכל תלמיד שירצה לבוא, יוכל. בו ביום נוספו לבית המדרש ארבע מאות או שבע מאות ספסלים (מחלוקת) לתלמידים החדשים.[2] בנוסף, באותו יום נשנתה כל מסכת עדיות.

תורתו

רבי אלעזר בן עזריה נהג לפסוק הלכה לפי הפשט של התורה ועל כך מיוחסת לו האמירה "דיברה תורה כלשון בני אדם".[3] כמו כן מיוחסות לו מספר אמירות ידועות העוסקות ביחס בין ההלכה לבין המוסר האנושי וערך חיי האדם: "סנהדרין ההורגת אחד בשבוע נקראת חבלנית; רבי אלעזר בן עזריה אומר: אחד לשבעים שנה",[4] "פיקוח נפש שדוחה את השבת"[5] ואחרות.

שלושה דברים היה רבי אלעזר בן עזריה מתיר וחכמים אוסרים[6]: הוא התיר להוציא בשבת פרה לרשות הרבים ברצועה שבין קרניה, כיוון שהדבר נחשב ל"תכשיט" (בגד שלה לצרכה) ואינו משאוי (בניגוד לדעת חכמים שהרצועה נחשבת למשאוי), התיר לקרד את הבהמה במשרק עבה, למרות שהדבר עשוי לגרום לה לחבורה והוצאת דם כי הוא סובר כרבי שמעון שדבר שאינו מתכוין מותר,[7] והתיר לשחוק את פלפלים בריחיים[8]. ההלכה הראשונה אינה נפסקת להלכה, וכתוב אף כי הושחרו שיניו של רבי אלעזר בן עזריה מתעניותיו על שפרת שכנתו יצאה ברצועה ולא מחה בה. אולם שתי ההלכות האחרות נפסקות להלכה.

עושרו

אודות עושרו העצום מסופר כי מעשר הבהמה שהפריש מבעלי החיים שבעדר בביתו, הגיע לסכום של שלושה עשר אלף מדי שנה[9].

על עושרו התבטאו חז"ל: ”משמת ר' אלעזר בן עזריה פסק העושר מן החכמים”[10].

באחרית ימיו, גר כנראה, בציפורי שבגליל, ומקום קבורתו מזוהה ליד המושב עלמה. בנו הוא רבי ישמעאל בן רבי אלעזר בן עזריה[11]. וישנם שאומרים שרבי יהושע בן קרחה היה בנו[12].

לקריאה נוספת

  • בנימין לאו, "רבי אלעזר בן עזריה: עשה אוזניך כאפרכסת", בספרו: חכמים, כרך שני: ימי יבנה עד מרד בר כוכבא, ידיעות ספרים, 2007, עמ' 143-137.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0