רבי ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ
 | |||||
| הרב ברוך רבינוביץ (מימין), בתמונה שצולמה על ידי רומן וישניאק | |||||
| לידה |
ו' בתשרי ה'תרע"ה פרצ'ב, פולין | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
כ"ז בכסלו ה'תשנ"ח (בגיל 83) פתח תקווה | ||||
| מקום קבורה | בית הקברות סגולה, פתח תקווה | ||||
| מקום מגורים | מונקאטש, סאו פאולו, חולון, פתח תקווה | ||||
| בת זוג | חיה פרומא רבקה (שפירא) | ||||
| אב | רבי נתן דוד רבינוביץ מפארציווא | ||||
| אם | יוטא, בתו של רבי משה יהודה לייב שפירא מסטריזוב | ||||
| |||||
הרב ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ (ו' בתשרי ה'תרע"ה, 26 בספטמבר 1914, פרצ'ב פולין - כ"ז בכסלו ה'תשנ"ח, 26 בדצמבר 1997, פתח תקווה ישראל) היה האדמו"ר ממונקאטש, משנת ה'תרצ"ז עד לשנת ה'תש"ה. לאחר מכן שימש כרבה של סאו פאולו בברזיל, ומשנת ה'תשכ"ג כיהן כרבה של חולון. משנת תשל"ו ישב בפתח תקווה.
ביוגרפיה
נולד כבנם השלישי של האדמו"ר רבי נתן דוד רבינוביץ מפארציווא ויוטא[1], שמעו של העילוי הצעיר הגיע לאוזני קרובו רבי חיים אלעזר שפירא ממונקאטש שחיפש חתן לבתו היחידה - חיה פרימא רבקה. רבי חיים אלעזר נסע לשדליץ לפגוש את הילד והחליט על השידוך, הוא התארס בגיל 14, ובגיל 18 נישא במונקאטש בי"ז באדר ה'תרצ"ג (15 במרץ 1933)[2].
בב' בסיוון תרצ"ז, כשהיה בן 22 שנה, נפטר חותנו והרב רבינוביץ הפך לאדמו"ר ממלא מקומו וממשיך דרכו. הוא עמד בראשות ישיבת "דרכי תשובה" שמנתה למעלה מארבע מאות תלמידים, עסק בפיקוח על כשרות, מקוואות, גיטין וקידושין. כאב בית דין וישב בדיני תורה מסובכים שהגיעו מכל המחוז. כחודש לאחר פטירת חותנו, ב-11 ביוני 1937, נקרא לשירות בן חצי שנה בצבא הצ'כוסלובקי[3]. הוא התפרסם גם מחוץ לארצו. במאמר בביטאון המפלגה הנאצית, ה"פלקישר באובכטר", נכתב שהוא "שליטה למעשה" של רותניה הקרפטית[4].
מלחמת העולם השנייה פרצה כשנתיים וחצי לאחר מינויו לאדמו"ר. מאחר שהייתה לו אזרחות פולנית, הוא גורש עם עוד 80,000 יהודים אזרחי פולין למחנה קמניץ-פודולסקי. בדרך למחנה ברח עם בנו בכורו לבודפשט. במהלך שהותו בבודפשט סיכן את עצמו אצל השלטונות ההונגרים כדי להציל אלפי יהודים, בין היתר כדי להשיג סרטיפיקטים ליהודי פולין כדי שיוכלו להיכנס להונגריה.
בארץ ישראל
בשנת 1944 הצליחו בעזרת יעקב גריפל, נציג אגודת ישראל בקושטא, לקבל סרטיפיקטים לארץ ישראל, לו ולבני משפחתו, ועלה אליה. בכ"ו בניסן תש"ה נפטרה אשתו משחפת בירושלים[5]. בתקופת חוליה הוא טיפל בה ממושכות. חסידי מונקאטש שבירושלים עזבו אותו לאחר שראו אותו כ"מודרני" ו"ציוני" וכמי שסטה מדרך חותנו. במכתביו מספר על מצבו הקשה, ללא עזרה וסיוע כספי ורגשי, ומתלונן על חסידיו שלא הבינו את מצבו.
בשנת תש"ז נישא ליהודית ולהאוז, אז בת 22, עבר לברזיל וקיבל את רבנות סאו פאולו ויהדות ברזיל. במשרתו זו נהג כרב אורתודוקסי-מודרני, ללא סממנים חסידיים. לאחר הקמת מדינת ישראל תמך בה הרב רבינוביץ, מה שהבליט עוד יותר את השקפתו הציונית. את ילדיו שלח ללמוד בישיבת טלז שבקליבלנד, אוהיו, בתקווה שירכשו לימודים תורניים ובמקביל ישיגו גם תארים אקדמאים.
בהשתדלות שרידי חסידי מונקאטש בארצות הברית, ובעידודו הנמרץ של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, שכנעו את בנו של הרב רבינוביץ, משה יהודה לייב וכן את אחיו יצחק יעקב, לעבור ללמוד בישבות חסידיות על מנת לשמר את השושלת, ואת בנו משה יהודה לייב לקבל על עצמו את כס האדמו"ר ממונקאטש. בשנת תשכ"ב התקיימה חתונתו, שבה השתתף הרב רבינוביץ, אך לא ליווה את בנו לחופה כנהוג. מייד לאחר מכן הוכתר רבי משה לייב לאדמו"ר. הוא תבע את אביו לדין על רכוש של אדמו"רי החסידות הקודמים, ובמיוחד ספריהם[6]. ומשכן כך נוצר קרע בין האב לבנו שהמשיך עד פטירת האב.
בשנת תשכ"ג מונה הרב רבינוביץ לרב הראשי לעיר חולון[7], על אף שבאותה העת כיהן כרב העיר רבי שמעיה דוד ויין, שתבע אותו על כך לדין תורה[8]. לאחר שפרש לגמלאות בשנת תשל"ו עבר לפתח תקווה והקים שם בית מדרש בשכונת כפר גנים. בבית הכנסת שלו הוא נהג לציין את יום העצמאות בהלל ובשמחה. כן פעל לקרב נערים ליהדות.
הוא שימש כמוהל, ובין היתר מל את הרב ישראל הגר, האדמו"ר הנוכחי מוויז'ניץ.
בפתח תקווה עבר אירוע מוחי ובעקבותיו קיבל שיתוק. לאחר שהבריא חלקית הוציא לאור את הספרים "דברי נבונים" על התורה ו"בינת נבונים" על השואה על-פי מאמרי חז"ל.
ביום חמישי האחרון לחייו הדליק הרב רבינוביץ נר שלישי של חנוכה ונפטר. נקבר בבית הקברות סגולה ליד אביו. בצוואתו אסר על בניו חיים אלעזר, משה ליב ויוטא להגיע להלוויתו, לבקר את קברו או לומר עליו קדיש[9].
משפחתו
מנישואיו הראשונים נולדו לו ארבעה בנים ובת:
- בנו בכורו צבי נתן דוד (תרצ"ד - כ"ב אייר תשס"ה[10]). הוציא לאור את הספרים 'תולדות רבינו' 'סדר שנה אחרונה' על סבו רבי חיים אלעזר שפירא.
- חיים אלעזר (תרצ"ח - י"ב חשון תשע"ד[11]).
- האדמו"ר הרב משה יהודה ליב רבינוביץ ממונקאטש.
- האדמו"ר הרב יצחק יעקב רבינוביץ מדינוב
- יוטא, אשת הרב צבי ווילימובסקי.
ילדיו מנישואיו השניים:
- רחל לביאה (גרוסמן).
- מאיר בצלאל יאיר.
לקריאה נוספת
נתן דוד רבינוביץ, קווים קצרים לחייו ודמותו של האדמו"ר ממונקאטש זצ"ל ופעילות ההצלה הנרחבת שלו בימי השואה, במבוא לספר בינת נבונים, מהדורת ה'תשע"ב
קישורים חיצוניים
- אתר 'בינת נבונים' - דמותו, תורתו והגותו של הרבי ממונקאטש
- הרב ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ', באתר יד ושם
- "חתונה במונקאטש" - סרט של חתונת האדמו"ר, מתוך האתר של מוזיאון השואה האמריקאי[12]
- אברהם מאיר גלאנצר, עוד בענין שינוי זהות במקום פיקוח נפש - סיפור מפעל ההצלה של ר' ברוך רבינוביץ, המעין ניסן תשע"א
- הרב יצחק יעקב ראבינאוויטש, בענין פעולות ההצלה של הרב ברוך רבינוביץ' זצ"ל, האדמו"ר ממונקטש, המעין ניסן תשע"ב
- טלי פרקש, "הרבי הציוני" שחסידיו נטשו אותו, ונספו, באתר ynet, 16 באפריל 2015
- משה ניסנבוים, סיפורו המדהים של האדמו"ר, באתר ישראל היום, 28 בינואר 2019
הערות שוליים
- ^ בת רבי משה יהודה לייב שפירא מסטריזוב ונכדתם של רבי ברוך הלברשטאם מגורליץ ורבי שלמה שפירא ממונקאטש
- ^ ההזמנה לנישואיו
- ^ Young “wonder Rebbe” Called to Army Service in Czechoslovakia. הסוכנות הטלגרפית היהודית, 11 ביוני 1937.
- ^ Jews’ Position in Czechoslovakia ‘horrible Example’ to Nazis. הסוכנות הטלגרפית היהודית, 20 ביוני 1937.
- ^ מרטיט: הרבי הגיע לקבר אמו וקרע קריעה, באתר בחדרי חרדים, 19 בדצמבר 2018
- ^ תביעה על עזבון הבעש"ט, דבר, 25 בנובמבר 1975
- ^ מרדכי אלקן, הרב ברוך י. רבינוביץ' נבחר לרבה של חולון, הצופה, 9 בינואר 1963
- ^ הרב מחולון תובע לדין תורה את האדמו"ר ממונקטש, הבוקר, 24 בינואר 1963.
- ^ דוד אסף, הרבי ממונקאטש הגיע!, בבלוג "עונג שבת", 2 בינואר 2019, ושם גם תצלום הצוואה.
- ^ כרטיס קבר: צבי נתן דוד רבינוביץ » הר הזיתים, ירושלים, באתר הר הזיתים, ירושלים
- ^ הרה"צ לבית מונקאטש • רבי חיים אלעזר רבינוביץ זצ"ל, באתר בחדרי חרדים
- ^ ראו גם: ילדי התקווה ממונקאטש
- אדמו"רי מונקאץ'
- חולון: רבנים
- מוקצ'בו: רבנים
- פתח תקווה: רבנים
- ראשי ישיבה חסידים במזרח אירופה
- רבנים חסידים
- רבנים ברזילאים
- אישים הקבורים בבית הקברות סגולה
- משפחת רבי יעקב יצחק רבינוביץ מפשיסחה
- פעילי הצלה בשואה
- מוהלים ישראלים
- אדמו"רים שפרשו מכהונתם
- פתח תקוה: אדמו"רים
- חתני אדמו"רים
- רבנים אורתודוקסים משנות ה'ת"ר - ה'ת"ש
- יהודים הקבורים בבית הקברות סגולה