רבי זרחיה חן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ספרו של רבי זרחיה

רבי זרחיה בן יצחק בן שאלתיאל (גרסיאן) חן היה פילוסוף, רופא, פרשן המקרא ומתרגם יהודי מימי הביניים, מגדולי הוגי הדעות במאה ה-13 ובתור הזהב של יהדות ספרד. נודע כמפיץ תורת הרמב"ם בספרד וברומא, וכמומחה בספרו מורה הנבוכים.

תולדותיו

רבי זרחיה היה מצאצאי רבי יהודה בן ברזילי הברצלוני, מבני משפחת שאלתיאל חן המיוחסת לזרובבל בן שאלתיאל ראש הגולה. משפחתו גלתה מבבל לברצלונה שבספרד שם נולד וגדל, כמחקרו של משה שטיינשניידר.

בברצלונה עסק בהפצת והאדרת מורה הנבוכים ותורת הרמב"ם, עקב עסקו זה הוא נרדף על ידי מתנגדיו, ונאלץ לברוח מעירו. לאחר נדודים הוא עבר לרומא שבאיטליה בשנת ה'ל"ז (1276), שם החל לעסוק בפילוסופיה, רפואה, תרגום, ופרשנות המקרא והתפרסם בשל כך.

גם ברומא המשיך בהפצת מורה הנבוכים, ועל כך נרשם ויכוח קשה בינו לבין רבי הלל בן שמואל מוירונא שעסק אף הוא בהפצת תורת הרמב"ם באיטליה, על הדרך להפצת הכתבים. בין תלמידיו נמנה עמנואל הרומי.

נפטר בערך בשנת ה'ן (1290), ביקש להיקבר בברצלונה סמוך לאבותיו, אך מתנגדיו לא איפשרו זאת.

דעותיו

לפי הרב ישראל שוורץ[1] רבי זרחיה היה בעל השקפות פילוסופיות רדיקליות, בכתביו הוא משתפך בהערצה על פילוסופים יוונים וערבים, בביטוי ”אשר גבהו מהררי אררט”, ואף תרגם בעצמו ספרי פילוסופיה. בהגיונותיו ישנם דעות אשר אין רוח חכמים נוחה מהם, ואולי בשל כך כמעט לא נזכר בקרב חכמי היהדות. כמו כן תקף מנקודת מוצאו הפילוסופית את הרמב"ן. גם שלמה ברמן מציגו כחכם יהודי בעל דעות עצמאיות ביחס לבני דורו, ולכן מנעו ממנו לדרוש ברבים. נראה שרבי זרחיה היה מודע לעובדה שפירושיו אינם מקובלים על חכמי דורו, וכך התייחס לזה: ”ואני יודע כי מה שפירשתי בפסוקים אלו יברחו ממנו הרבה בני אדם, אבל איני חושש אם יהיה פירושי זה זר למאה אנשים סכלים, כל זמן שיהיה קרוב לאיש אחד חכם”[2].

ספריו

  • תקוות אנוש - על ספר איוב.
  • אמרי דעת - על ספר משלי, בהוצאת ישראל שוורץ ה'תרל"א.
  • על הנפש - תרגום לספרו של אריסטו 'De Anima'

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

  1. ^ הרב ישראל שוורץ, פירושים על ספר איוב, עמ' 17, באתר אוצר החכמה. הרב שוורץ הינו המהדיר של ספרי רבי זרחיה.
  2. ^ שלמה ברמן, מגיבורי האומה, חלק ב, אות מז, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).