רבי חיים הלוי סולובייצ'יק

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי חיים הלוי סולובייצ'יק
Chaim Soloveitchik.JPG

רבי חיים סולובייצ'יק
תאריך לידה תרי"ג
תאריך פטירה כ"א באב תרע"ח
מקום פעילות וולוז'ין, סלוצק, בריסק (ליטא)
השתייכות שיטת בריסק
נושאים שבהם עסק חינוך
תפקידים נוספים משנה לראש ישיבת וולוז'ין* רבה של בריסק
רבותיו הבית הלוי
תלמידיו רבי שמעון שקופ
רבי יצחק זאב סולובייצ'יק
רבי אלחנן ווסרמן
רבי יחזקאל אברמסקי
רבי משה סולובייצ'יק
רבי ברוך בער לייבוביץ
רבי איסר זלמן מלצר ועוד
חיבוריו חידושי רבנו חיים הלוי

רבי חיים הלוי סולובייצ'יק (מכונה "רֶבּ חיים מבריסק" או בקצרה "רֶבּ חיים"; ט"ו באדר תרי"ג - כ"א באב תרע"ח), מגדולי הדמויות הרבניות של שנות ה-ת"ר ואבי שיטת בריסק בלימוד התורני.

ביוגרפיה

נולד בוולוז'ין כבן שני לרבי יוסף דב (יושע בער) סולובייצ'יק, משנה לראש ישיבת וולוז'ין, ולצירל לבית עפרון. על פי השמועה למד אצל מלמד חסיד סלונים שממנו שאב את עיקר שיטתו הלימודית[1] אך במשפחת סולובייצ'יק מכחישים את השמועה[2]. במשפחתו מקובל שבתקופת רבנות אביו בסלוצק בהיותו נער בן 12, למד אצל הרב מנדל מסלוצק[3]. נישא לליפשא, בתו של רבי רפאל שפירא, חתנו של ראש ישיבת וולוז'ין - הנצי"ב.

רבי חיים הלוי עבר זמנית לסלוצק בעקבות אביו שנאלץ לפרוש מהישיבה. אך הוא חזר ב-תרל"ג. כמה שנים אחר כך, בגיל 27 נהיה ראש ישיבה כמשנה לנצי"ב. ב-תרנ"ב, עם סגירת הישיבה נעשה לרב העיר בריסק, אם כי לא התעסק בפסיקת הלכה יומיומית. כרב עיר עסק בענייני הציבור. עסק רבות בחסד, וביתו היה פתוח לרווחה לעניים ומסכנים.

היה ידוע בהחמרות מרובות, ביניהן גישה מחמירה לעניין פיקוח נפש. בעקבות גישה זו, הקל מאוד בשמירת צומות לאלו שהיו חולים. כאשר טענו כנגדו על כך שהוא מקל בדיני הצומות, אמר שהוא מחמיר בדיני פיקוח נפש. מסופר גם שבאחד מלילות יום כיפור כשנדרש כסף לפדיון שבויים משלטון הצאר, הורה שלא יתחיל בתפילה עד שהכסף ייאסף מהציבור, והציבור נדרש להביא אותו במזומן בליל יום כיפורים עצמו.

יחסו לחסידות היה מעורב. למרות היותו ליטאי, ומתלמידי תלמידיו של הגאון מווילנה, הכיר בחיוניותה, אף שהוא בעצמו לא התנהג לפיה. האדמו"ר הרש"ב מלובביץ' לחם עמו כתף לצד כתף נגד הגזירות השונות של רוסיה הצארית.

השפעתו הציבורית הייתה רבה והתנגדותו לציונות הייתה חריפה. בשנת תר"ס נמנה עם הרבנים שמכתבם התפרסם בקונטרס "אור לישרים" שנכתב "נגד השיטה הציונית"[4]. על אף קנאותו היה ידוע כרחב לב גם כלפי הרחוקים מדרכו, אם כי לא לאידאולוגיה שהם ייצגו.

בסוף ימיו, בציווי הרופאים, שהה מדי שנה בליבוי, שם רחץ בים וטייל על החוף. מכיוון שנאסר עליו מטעמי בריאות לעסוק בתורה בשהותו בנופש, היה משוחח אז בנושאים שונים, ועוסק במתמטיקהפיזיקה ועוד[5].

נפטר בכ"א באב תרע"ח באוטבוצק,[6] ונקבר ליד סב אשתו, הנצי"ב, בבית הקברות היהודי בעיר וורשה.

בנו השני, רבי משה סולובייצ'יק היגר לארצות הברית והיה לאחד מראשי ישיבה יוניברסיטי ובעל השקפה דתית מודרנית. בנו של רבי משה סולובייצ'יק, רבי יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (מבוסטון) נמנה עם גדולי רבני דורו והיה מראשי תנועת המזרחי. בנו השלישי, רבי יצחק זאב סולובייצ'יק, שמילא את מקומו ברבנות בריסק, ונכדו רבי יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק, היו רבנים מפורסמים ביותר גם כן, ונחשבים כממשיכי שושלת בית בריסק.

הוא עצמו העלה על הכתב רק מעט מחידושיו ואלו התפרסמו אחרי מותו. חידושיו ה"רשמיים", שאותם הגיה ובירר היטב, מכונים חידושי רבנו חיים הלוי, ואילו חידושים אחרים שלו, שלא עברו את הגהתו, הודפסו על ידי תלמידי בנו במכונת כתיבה, ומכונים חידושי הגר"ח (סטנסיל).

קובץ:פולין 313.jpg
קברו של רבי חיים מבריסק הנמצא בבית הקברות היהודי בוורשה. הקבר נמצא לצד קבר הנצי"ב

מורשתו הלמדנית

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שיטת בריסק

השפעתו על שיטות הלימוד הנהוגות כיום בישיבות מכרעת. הוא ותלמידיו נהגו לנתח כל גורם בסוגיה בש"ס לחלקיו, בדרך כלל ל"שני דינים" שונים המעורבים בו. בדרך זו נתנו מֵמד חדש של עומק לגמרא ולרמב"ם, ונפתחה הדרך להוסיף ולהעמיק בשאלות ובתירוצים.

אופיינית לו החלוקה בין "חפצא" לבין "גברא" - אם ההלכה נאמרה לגבי החפץ או לגבי האדם. למשל, החובה לבער חמץ ערב פסח - האם פירושה שלאדם לא יהיה חמץ או שמא שהחמץ יתבער. לכאורה נראית זו שאלה עקרה. למעשה ניתן להבין על ידה הבדל חשוב בדין. אם העיקר הוא שלאדם לא יהיה חמץ, אין זה משנה כיצד הוא יבער אותו. ממילא כל דרכי ביעור החמץ כשרות. אם הדגש הוא על כך שהחמץ יתבער, ייתכן שיש דווקא דרכים מסוימות שבהן עליו להתבער.

כיוצא באלו הוא תוהה על הבנת מושגים הלכתיים רבים, ומתווה דרך לשיטת החקירה הישיבתית הליטאית הרווחת היום.

אחת ההשלכות של שיטתו על הישיבות בימינו היא ההתמקדות המעמיקה בסוגיות והעדפתה על רכישת ידע ושליטה רחבים בש"ס. על כך נמתחה ביקורת על ידי רבנים וראשי ישיבות, בהם הרב עובדיה יוסף.

חוג בריסק, המתאפיין בין היתר בדקדוק במצוות והקפדה על "חומרות", עוצב במידה רבה בידי בנו, רבי יצחק זאב סולובייצ'יק.

ספריו וכתביו

כמו כן יצאו ספרי ליקוטים רבים המבוססים על הספרים האמורים ואחרים.

מתלמידיו

השפיע גם על רבי שמעון שקופ, ראש ישיבת שער התורה ומחבר ספר שערי ישר, בעת שהותו של רבי שמעון שקופ בישיבת וולוז'ין. בישיבה הייתה קבוצת תלמידים מצומצמת שרבי שמעון נמנה בה, שרבי חיים היה מרצה להם את חידושיו ומפלפל עמהם בלימוד.[7]

משפחת סולובייצ'יק

ילדיו:


 
 
 
 
 
ר' שמחה סולובייצ'יק
אב"ד דמאהליב
 
ר' יוסף דובער סולובייצ'יק
מספרינג ואלי
 
ר' יצחק סולובייצ'יק
בעל רווחא שמעתתא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ר' ישראל גרשון סולובייצ'יק
 
ר' משה סולובייצ'יק משווייץ
 
ר' ברוך סולובייצ'יק ראש ישיבת תורת זאב
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ר' חיים סולובייצ'יק
(1919-2002)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ר' משולם דוד סולובייצ'יק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ר' יוסף דוב (ברל) סולובייצ'יק
 
 
ר' אברהם יהושע סולובייצ'יק
 
 
 
ר' מאיר ליכטנשטיין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ר' יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק
בעל בית הלוי
 
 
ר' חיים סולובייצ'יק
"ר' חיים מבריסק"
 
 
ר' יצחק זאב סולובייצ'יק
" הגרי"ז"
הבריסקר רב
 
 
ליפשה סולובייצ'יק פיינשטיין
 
 
 
ד"ר טובה סולובייצ'יק ליכטנשטיין
 
 
 
הרבנית אסתי רוזנברג
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ליפשה שפירא
בתו של ר' רפאל שפירא מוולוז'ין
 
 
 
 
 
 
 
ר' רפאל סולובייצ'יק
 
 
 
ר' ד"ר אהרן ליכטנשטיין
 
 
 
ר' משה ליכטנשטיין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ר' מאיר סולובייצ'יק
 
 
 
עטרה סולובייצ'יק טברסקי
 
 
 
ר' משה טברסקי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ר' ד"ר יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק
"הגרי"ד"
 
 
 
ר' ד"ר יצחק אשר (איזידור) טברסקי
 
 
 
ר' מאיר טברסקי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ר' משה סולובייצ'יק
 
 
ר' ד"ר אהרן סולובייצ'יק
 
 
 
 
פרופ' חיים סולובייצ'יק
 
 
 
ר' משה סולובייצ'יק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פשקה פיינשטיין סולובייצ'יק
 
 
ר' ד"ר שמואל סולובייצ'יק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ר' אליהו סולובייצ'יק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שולמית סולובייצ'יק מייזלמן
 
 
ר' משה מייזלמן
 
 
 
ר' יוסף סולובייצ'יק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אאן סולובייצ'יק גרבר
 
 
 
 
 
 
 
 
ר' חיים סולובייצ'יק
 
 
 


לקריאה נוספת

  • שמעון יוסף מלר, רבן של כל בני הגולה, חלק א' - ירושלים תשע"ד
  • רבי ש"י זווין, רבי חיים סולוביצ'יק באישים ושיטות, הוצאת ביתן הספר
  • עובדות והנהגות לבית בריסק ארבעה חלקים.
  • The Analytic Movement - Hayyim Soloveitchik and His Circle, Atlanta, Georgia, תשנ"ג
  • הרב שג"ר, בתורתו יהגה - לימוד גמרא כבקשת אלוקים, הוצאת מכון כתבי הרב שג"ר, התשס"ט.
  • יעקב מארק, במחיצתם של גדולי הדור, הוצאת "גויל", ה'תשי"ח, עמ' 36–53.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין
  1. ראיון עם הרב דוד יצחק שפירא באתר בחדרי חרדים.
  2. הרב דוד סולובייצ'יק בראיון לעיתון המבשר, י"ט באב תשע"ג.
  3. הוא כיהן ברבנות ועקב מחלוקת על מיאון שערך, נאלץ לעזוב את משרתו ועבר לסלוצק שם מסר שיעורים לבעלי בתים ורבי חיים נהג להשתתף בשיעוריו ולהתפלפל עמו במהלכם.
  4. אור לישרים, באתר HebrewBooks
  5. יעקב מארק, במחיצתם של גדולי הדור, הוצאת "גויל", ירושלים, תשי"ח, עמ' 36-37.
  6. הגאון ר' חיים סאלאווייטשיק זצ"ל, דער מאָמענט, 31 ביולי 1918.
  7. ספר היובל <ר' שמעון יהודא הכהן שקאפ>, בני ברק תשל"ג (הודפס במהדורה ראשונה בווילנה תרצ"ו), עמ' 9, באתר אוצר החכמה. וראה גם בדבריו של רבי שמעון שקופ, ‏חידושי רבי שמעון יהודא הכהן <מהדורה חדשה> - חלק ב', גיטין, סימן ו', ד"ה ואם נאמר, ירושלים תשע"א, עמ' ק"כ, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד), שם מזכיר את רבי חיים כ"ידי"נ".


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0