רבי חיים מרדכי רוזנבוים
 | |||||
| רבי חיים מרדכי רוזנבוים | |||||
| לידה |
ה'תרס"ג צ'רנוביץ שבאוקראינה | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
ט"ו בטבת ה'תשל"ח (בגיל 74 בערך) בני ברק | ||||
| מקום קבורה | אוהל אדמור"י נדבורנה בהר הזיתים | ||||
| מקום מגורים | רח' מינץ בני ברק | ||||
| מקום פעילות |
 ישראל | ||||
| חיבוריו | דבר חיים עה"ת ומועדים | ||||
| בת זוג | הרבנית סימא רייזל רוזנבוים | ||||
| אב | רבי איתמר רוזנבוים | ||||
| אם | הרבנית מלכה רוזנבוים | ||||
| |||||
רבי חיים מרדכי רוזנבוים (תרס"ג - ט"ו בטבת תשל"ח[1]) מכונה ה"דבר חיים", היה האדמו"ר השביעי מנדבורנה, והשני בישראל.
קורות חייו
נולד לרבי איתמר רוזנבוים, האדמו"ר הזקן מנדבורנה ולמלכה, בשנת תרס"ג. גדל בטשרנוביץ ובגיל 15 נשא את סימא רייזל בת דודו אחי אביו רבי אליעזר זאב מקרעטשניף. התגורר בסיגט ואחר כך בסערט שברומניה. בשואה הוגלתה משפחתו מעיר לעיר[2] בתנאים קשים. בהיותו בגטו דז'ורין כיהן בבית דין מיוחד להתרת עגונות.
כיהן כאדמו"ר בחיי אביו ולאחר פטירת אביו מילא את מקומו. החל לשמש באדמו"רות (בשנת תרפ"ג). עלה לארץ ישראל בשנת תש"ז והתיישב בירושלים במעברת בית מזמיל. במלחמת העצמאות עבר ליפו. לאחר קום המדינה פתח שם רבי חיים מרדכי את חצרו והקים גם את ישיבת "מאמר מרדכי - נדבורנה". בשנת תש"י פתח בית מדרש בירושלים ברחוב עזרא שבשכונת הבוכרים. בשנת תש"כ עבר לבני ברק ופתח בית כנסת בשכונת גבעת רוקח במערב העיר. כמה בחורים מישיבת סלבודקה הסמוכה וכן אברכים ירושלמים היו לחסידיו.
חסידים מפורסמים
בין חסידיו ותלמידיו נמנו אישים מפורסמים כגון:
- האדמו"ר מזלאטשוב[דרושה הבהרה].
- הרב נתן נטע לנדמן רבה של חולון לשעבר.
- הרב צבי גלבשטיין רב קהילת בית וגן באלעד.
- הסופר החסידי מרדכי גרליץ.
- הרב שמואל צבי קובלסקי רב ביהמ"ד סוכוטשוב.
- הרב חיים דוד קובלסקי ראש מאורות הדף היומי.
- הרב נחום רגוזניצקי ראש ישיבת מאורות התורה בטלז סטון.
- הרב זאב גלבשטיין דיין בבית דינו של הרב שמואל אליעזר שטרן.
- הרב יוחנן הלטובסקי דיין בבית דינו של הרב וואזנר.
צאצאיו
- בתו אסתר מלכה, אשת רבי דוד משה רוזנבוים מקרעטשניף, שהיה גיסו (בן חמיו).
- בתו שפרה, אשת רבי צבי הירש רוזנבוים מקרעטשניף-סיגעט, שהיה אחיינו (בן גיסו).
- בנו רבי יעקב ישכר בער מילא את מקומו.
- בתו רעכל, אשת רבי אליעזר זאב מראחוב - רמת גן, שהיה בן דודו.
- בנו הבחור יצחק אייזיק יהודה יחיאל שכונה 'אייזיקל' עלה באוניית המעפילים כנסת ישראל ונורה למוות על ידי הבריטים[3]. בג' בכסלו תש"ז נקבר בבית הקברות בחיפה[4]. כמו כן היו לו כמה ילדים שמתו בקטנותם ממחלות (לכאורה גנטיות).
חלקו במנהגי וניגוני נדבורנה
רבי חיים מרדכי הלחין כמה שירים המושרים עד היום בחצר חסידות נדבורנה.
נוסח הדלקת נרות חנוכה הנאמר כיום בחסידות נדבורנה הוא שילוב של הנוסח ששמע רבי חיים מרדכי מאביו רבי איתמר, ומחמיו אחי אביו רבי אליעזר זאב מקרעטשניף, כמו כן הביא לחסידות נדבורנה כמה מנהגים שחידש חמיו, כמו טיש בפסח שני, ועוד.
לקריאה נוספת
- מכון דבר חיים, אביהם של ישראל, בעריכת חנוך ריגל, אדר ב' תשע"ו.
- יצחק אלפסי, החסידות, 1977, עמ' 45–50
הערות שוליים
- ^ מת האדמו"ר מנדבורנה, דבר, 26 בדצמבר 1977
- ^ בין מסעותיהם: דורנשט, קאריובה, קאלאפט ומוגילוב.
- ^ עודד ישראלי, סיפורי ארץ-ישראל - מצבות מדברות על אייזיק'ל רוזנבוים
- ^ ראו כאן.
