רבי טרפון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי טרפון
הקבר המצוין כיום בכדיתה, המקום הוא זיהוי שגוי של עולה רגל מאוחר (ראו להלן)
הקבר המצוין כיום בכדיתה, המקום הוא זיהוי שגוי של עולה רגל מאוחר (ראו להלן)
תקופת הפעילות דור שני ושלישי לתנאים
השתייכות בית המדרש בלוד
רבותיו רבן יוחנן בן זכאי
תלמידיו רבי אלעזר בן מתיא, שמעון בן עזאי, רבי חנינא בן חכינאי, רבי יהודה בר אלעאי
בני דורו רבי עקיבא

רבי טרפון הוא תנא, ממשפחת כהנים המיוחסים לעזרא הסופר[1] שחי בדור שאחרי המרד הגדול (הדור השני). מתלמידיו של רבן יוחנן בן זכאי[2] ומתלמידי בית שמאי. רב, חבר ובר פלוגתא לרבי עקיבא. בית מדרשו של רבי טרפון היה בעיר לוד. הוא נקרא בתלמוד ירושלמי בתואר הנדיר "אביהן של ישראל"[3]. מוזכר במשנה 49 פעמים, לרוב כשהוא חלוק עם רבי עקיבא שהיה תלמיד חבר שלו, אך גם כאשר הוא חלוק עם רבי מאיר, רבי ישמעאל, רבי אליעזר, רבי יהושע בן חנניה, רבי אלעזר בן עזריה, ורבות הלכות אחרות שחידש ועליהן אין חולק[4].

אישיותו

רבי טרפון היה אדם עשיר ובכספו היה עוזר רבות לעניים ואף השתמש לשם כך בסמכויותיו ככהן. את חמשת הסלעים של דמי פדיון הבן שהיו נותנים לו נהג להחזיר[5], ופעם אחת בשנת בצורת הוא התארס עם שלוש מאות נשים, על מנת שיהא מותר להן לאכול מאכלי תרומה שמצויים יותר בזול[6].

מסופר שפעם שאל אותו רבי עקיבא: "רבי, רצונך אקח לך עיר אחת או שתיים?" (האם אתה מעוניין בנכסים רבים?), לאחר שרבי טרפון ענה בחיוב ונתן לו ארבעת אלפים דינרי זהבי חילק רבי עקיבא את הנכסים לתלמידי חכמים עניים. לאחר זמן מה, שאל אותו רבי טרפון היכן הערים שקנה לו. רבי עקיבא לקח אותו לבית המדרש, הביא לפניו ילד עם ספר תהילים שקרא עד הפסוק ”פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים צִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד”[7], והסביר לו כי זהו הנכס שקנה, נכס שעומד לעולמי עד. אז נישק רבי טרפון את רבי עקיבא ואמר לו: "רבי אלופי! רבי בחכמה ואלופי בדרך ארץ"[8].

רבי טרפון העיד עדויות שונות אשר ראה בבית המקדש ככהן, כך למשל העיד כי שמע את השם המפורש יוצא מפי כהן גדול[9]. הוא העיד שבעלי מומים כשרים לעבודה בבית המקדש, על סמך דודו אחי אמו, שהיה כהן ותקע בבית המקדש בחצוצרות (אך לבסוף התברר שהיה זה בשעת הקהל)[10] רבי טרפון היה אדם גבוה מאוד[11].

חכמי ישראל העריכו את רבי טרפון בזכות ענוותנותו ובזכות בקיאותו העצומה בכל מקצועות התורה, כמסופר באבות דרבי נתן[12]: "בשעה שתלמיד חכם היה נכנס אצלו והיה אומר לו: שְנה לי! מביא לו מקרא ומשנה, מדרש, הלכות ואגדות, כיוון שיצא מלפניו - היה מלא ברכה וטוב". בענוותנותו הרבה נזהר תמיד שלא לפרסם את שמו ולא להתכבד בו, ובגמרא מסופר עוד כי כל חייו הצטער על שניצל ממוות בזכות כתרה של תורה[13].

רבי טרפון היה ידוע באמירותיו הקיצוניות ובלהיטותו הרבה בשעת ויכוחים. אחד הביטויים השגורים בפיו היה - "אקפח את בני", שמשמעו הוא - אם אני טועה, אהרוג את בניי.

רבי טרפון סבר שמצוות מעשיות חשובות יותר מלימוד תורה[14]. הוא עצמו נודע במיוחד בשל מעשיו הטובים. כך למשל מסופר, שכשחלה רבי טרפון ובאו חכמים לבקרו ספרה להם אימו כמה מקפיד בנה על מצות כיבוד אם. אמרו לה: כל מה שעושה אינו חצי חציה של המצווה[15]. בגמרא עוד סיפרה, כי פעם במהלך טיול קצר, נקרעה נעלה, ומכיוון שהיה זה בשבת, אסור היה לתקן את הנעל. בנה, רבי טרפון, שם את ידיו מתחת לרגלה וליווה אותה עד שהגיעה למיטתה[16].

מותו וקברו

אין תמימות דעים לגבי נסיבות פטירתו של רבי טרפון. במדרש איכה רבה[17] כתוב כי נמנה עם עשרת הרוגי מלכות, אך אחרים[דרושה הבהרה] סבורים כי נמלט סמוך לפרוץ מרד בר כוכבא לחוץ לארץ ושם נפטר. לפי דעה זו ככל הנראה נפטר רבי טרפון באופן טבעי באיזור תקופת הזמן של פרוץ מרד בר כוכבא (שנת 133 לספירה)[18].

הדעה הרווחת לגבי מיקום קברו של התנא על-פי מסורת מהאר"י, מזהה את הקבר במצבה מאורכת צבועה בתכלת בסמוך ליישוב קדיתא שבין צפת למירון. על גבי הקבר גדל עץ אלה ענק שסוכך עליו בצילו ומהווה גם סימן זיהוי בולט למקום. המיקום מוזכר לראשונה באגרת של תלמיד רבי עובדיה מברטנורא שנכתבה במאה ה-16: "מעט רחוק משם יש קבורת רבי טרפון זצ"ל ועליו ציון יפה"[19]. בעל הייחוס אבות כותב בשנת רצ"ז בתארו את הר מירון וקבר הרשב"י: "וקרוב לשם קבר רבי יוסי בן קיסמא ועליו אילו גדול של שקדים ורבי טרפון ז"ל ועליו אילן של זיתים"[20]. ואף רבי משה בסאולה מזכיר זיהוי זה בספר מסעות ארץ ישראל (שנת רפ"ב)[21]. רבי משה ריישר בספרו "שערי ירשלים" (תרכ"ח) מזהה את תיאורו של רבי משה עם היישוב בכדיתה[22]. אך יש הטוענים שקריאה נכונה של הכתוב מביאה לכך שכוונתו הייתה למירון עצמה בסמוך לקדיתא.[23]

מסורת אחרת המובאת בספר ייחוס האבות, גורסת כי קברו של התנא נמצא באיזור טבריה[24]. למעשה כיום לא נמצאת אף נקודת ציון שמזוהה עם קברו של רבי טרפון בטבריה. מיקום נוסף מצויין בספר "סדר קברי אבותינו ז"ל" (רשימת אילן ב', שנת 1300 לערך), לפיו קברו בבניאס.

בספר "יחוס הצדיקים" (רשימת אילן ג', המאה ה-11/המאה ה-12) נזכר קברו רבי טרפון במירון, בשנת 2007 התגלתה ביער מירון מערת קבורה של רבי טרפון לאחר מחקר מקיף של עמותת "אהלי צדיקים".

מתורתו

רבי טרפון נחלק רבות עם חבריו במשנה, בעיקר עם רבי עקיבא. לרוב רבי טרפון נמנה עם הצד המקל. בשאלה האם עבד שיצא בשן ועין זקוק גם לגט שחרור, סבורים רבי מאיר ורבי טרפון שאינו צריך, לעומת רבי ישמעאל, רבי אליעזר ורבי עקיבא שמצריכים גט שחרור[25]. בדין אדם שקיבל על עצמו נזירות ותלה זאת בדבר שהיה מוטל בספק, סבורים בית שמאי כי הוא נזיר ובית הלל סבורים שרק אם נתקיים נזרו הוא ספק, אך רבי טרפון סבור שבין כך ובין כך אין הוא נזיר כי "לא ניתנה נזירות אלא להפלאה"[26]. על אחת ממחלוקותיו עם רבי עקיבא מסופר כי רבי טרפון עצמו הודה לו, כפי שמסר רבי שמעון בר יוחאי[27]: "אמר רבי שמעון: מעשה במגורה של דסקים ביבנה שהייתה עומדת בחזקת שלימה ומדדו ונמצאת חסירה, כל טהרות שנעשו על גבה היה רבי טרפון מטהר ורבי עקיבא מטמא. אמר רבי טרפון מקווה זה בחזקת שלם הוא עומד מספק אתה בא לחסרו, אל תחסרנו מספק. אמר רבי עקיבא: אדם זה בחזקת טמא הוא עומד, מספק אתה בא לטהרו, אל תטהרנו מספק. אמר רבי טרפון: משל לעומד ומקריב על גבי המזבח ונודע שהוא בן גרושה או בן חלוצה שעבודתו כשירה. אמר רבי עקיבא משל לעומד ומקריב על גבי המזבח, ונודע שהוא בעל מום שעבודתו פסולה. אמר רבי טרפון אתה דימיתו לבעל מום, ואני דמיתיו לבן גרושה או לבן חלוצה, נראה למי דומה? אי דומה לבן גרושה ולבן חלוצה נדוננו כבן גרושה, או כבן חלוצה אם דומה לבעל מום נדוננו כבעל מום! התחיל רבי עקיבא לדון: מקווה פסולו ביחיד ובעל מום פסולו ביחיד, ואל יוכיח בן גרושה ובן חלוצה שפסולו בשנים, דבר אחר מקווה פסולו בגופו בעל מום פסולו בגופו ואל יוכיח בן גרושה ובן חלוצה שפסולו מאחרים, אמר ליה רבי טרפון עקיבא כל הפורש ממך כפורש מן החיים!".

לעומת זאת בדיני ממונות גישתו הייתה מעורבת. בהלכות מסוימות מחמיר רבי טרפון, הוא סבור שקרן המזיקה ברשות הניזק משלמת נזק שלם[28], לעומת זאת, הוא מקל וסובר שכאשר אדם מצא בעלי חיים שהחזקתן עולה כסף ומכרן לפי ההלכה, מותר לו להשתמש בדמיהן[29]. לפעמים בפסקיו הוא מחמיר ומקיל באותו פסק עצמו, כך למשל מסופר במשנה כי הוא קבע שדין אונאה הוא עד שליש, ושמחו תגרי לוד שהיו סוחרים ממולחים ומפקיעים את המחיר, אך כאשר המשיך ופסק שניתן לחזור ממקח שבו הייתה אונאה כל שהיא עד סוף היום אמרו תגרי לוד "יניח לנו רבי טרפון במקומינו" וחזרו לדברי חכמים[30].

ידועה מחלוקתו עם רבי עקיבא האם תלמוד תורה חשוב יותר או שמא מעשים טובים: "כבר היה רבי טרפון וזקנים מסובין בעלית בית נתזה בלוד, נשאלה שאילה זו בפניהם: תלמוד גדול או מעשה גדול? נענה רבי טרפון ואמר: מעשה גדול. נענה ר"ע ואמר: תלמוד גדול. נענו כולם ואמרו תלמוד גדול שהתלמוד מביא לידי מעשה"[14].

רבי טרפון סובר, שבמקרה שעל ידי שנדרוש את הכלל דיו לבא מן הדין להיות כנדון - הקל וחומר יופרך, כלומר המשמעות היחידה שתהיה לקל וחומר תהיה רק אם לא נשתמש בכלל "דיו", לא נדרוש "דיו". הגמרא במסכת בבא קמא[31] מסבירה שבמקרה של מרים הנביאה, לא כתוב שתצטרך אפילו שבעה ימים, והקל וחומר יכול היה להוסיף לה שבועיים, ועל כך נאמר "דיו" ומוריד שבעה. אבל במקרה שבו הדין הנלמד בקל וחומר יעלם לגמרי, לא דורשים "דיו".

מאמרותיו באגדה

  • "היום קצר והמלאכה מרובה והפועלים עצלים והשכר הרבה ובעל הבית דוחק"[32].
  • "לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין ליבטל ממנה, אם למדת תורה הרבה נותנים לך שכר הרבה, ונאמן הוא בעל מלאכתך, שישלם לך שכר פעולתך, ודע לך שמתן שכרן של צדיקים לעתיד לבוא"[33].

תלמידיו

על תלמידיו נמנה רבי יהודה שלמד אצלו בלוד[34]. תלמיד נוסף שלו הוא יהודה בן נחמיה[35].

לקריאה נוספת


קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת יבמות א ו
  2. ^ ראה בארוכה במחקרו של היימן עמ' 525
  3. ^ יומא פ"א סוף ה"א, יבמות פ"ד סוף הלכה י"ב.
  4. ^ היימן
  5. ^ (תוספתא בכורות ו:ד, בבלי בכורות נא:ב)
  6. ^ (תוספתא כתובות ה:א)
  7. ^ ספר תהלים, פרק קי"ב, פסוק ט'.
  8. ^ מסכת כלה פ"א הכ"א
  9. ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ע"א עמוד א'.
  10. ^ ירושלמי פרק א' סוף הלכה א'.
  11. ^ תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף כ"ד עמוד ב'.
  12. ^ מן המסכתות הקטנות; יח, א.
  13. ^ תלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף ס"ב עמוד א'
  14. ^ 14.0 14.1 תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף מ' עמוד ב'.
  15. ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ל"א עמוד ב'
  16. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת פאה, פרק א', הלכה א' (דפוס וילנא: דף דף ג עמוד "ב, עמוד ")
  17. ^ איכה רבה ב ד.
  18. ^ תולדות תנאים ואמוראים, באתר היברובוקס
  19. ^ ספר המעמר, אגרת אלמוני תלמיד הרע"ב, באתר היברובוקס
  20. ^ ספר המעמר, אגרת ייחוס אבות, באתר היברובוקס
  21. ^ מסעות ארץ ישראל, רבי משה בסאולה, באתר היברובוקס
  22. ^ שערי ירושלים, רבי משה ריישר, באתר היברובוקס
  23. ^ מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל, חלק ב' עמ' 169
  24. ^ ספר המעמר, אגרת ייחוס אבות, באתר היברובוקס
  25. ^ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף מ"ב עמוד ב'.
  26. ^ תלמוד בבלי, מסכת נזיר, דף ל"ב עמוד ב'.
  27. ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ס"ו עמוד ב'.
  28. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף ט"ז עמוד א'.
  29. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף כ"ח עמוד ב'.
  30. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף מ"ט עמוד ב'.
  31. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף כ"ה עמוד א'
  32. ^ משנה, מסכת אבות, פרק ב', משנה ט"ו
  33. ^ משנה, מסכת אבות, פרק ב', משנה ט"ז
  34. ^ ראו גם תלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף מ"ט עמוד ב', תלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף נ"ב עמוד א'.
  35. ^ תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף ס"ח עמוד ב'
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0