רבי יוחנן בן ברוקה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי יוחנן בן ברוקא
תקופת הפעילות רביעי המאה ה-2
תלמידיו רבי מאיר, רבי יהודה, רבי שמעון

רבי יוחנן בן בְּרוֹקַה, או רבי יוחנן בן ברוקא, הוא תנא מהדור הרביעי של התנאים. מספר הלכות מובאות בשמו במשנה, והלכות נוספות מוזכרות בברייתות, לרוב יחד עם רבי מאיר ורבי יהודה ורבי שמעון וחבריהם[1], תלמידיו של רבי עקיבא.

המאמר שלו במסכת אבות עוסק בחילול השם:

רבי יוחנן בן ברוקה אומר: כל המחלל שם שמים בסתר, נפרעין ממנו בגלוי. אחד שוגג ואחד מזיד בחילול השם.

חידש שיטה בהלכות ירושה, האומרת כי אדם יכול להעביר ירושה מיורש אחד לשני, אם שניהם ראויים ליורשו[2]. פוסק כי אדם חייב להקציב מזונות לבנותיו לאחר מיתתו[3].

בשונה משאר חבריו, הוא מחדש כי מצוות פריה ורבייה מוטל גם על האשה, שכן בפסוק נאמר ”ויברך אותם אלוקים פרו ורבו ומלאו את הארץ”, המילה "אותם" מלמדת על כך שהיא נאמרת לשניהם[4]

היה לו בן שנמנה אף הוא על החכמים, ושמו רבי ישמעאל, ואף ממנו נזכר מאמר במסכת אבות ושמועות הלכתיות נוספות בברייתות שמובאות בתלמוד.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0