רבי יוחנן הסנדלר

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קובץ:TOCJANAN 747.JPG
ציון הקבר שמעל למערה של רבי יוחנן הסנדלר במירון

רבי יוחנן הסנדלר (נולד באלכסנדריה, מצרים;[1] נפטר בסביבות ג'תתק"י). תנא מתקופת שנות ה-ג'ת"ת. מתלמידי רבי עקיבא. רבי יוחנן היה דור רביעי לרבן גמליאל הזקן.

מתורתו

היה תלמידו של רבי עקיבא,[2] והיה משמשו.[3] בתלמוד הירושלמי מסופר כי בעת שנאסר רבי עקיבא בבית האסורים עלתה שאלה הלכתית ביחס לאישה שביצעה את מצוות חליצה, אך ללא עדים שנכחו בשעת המעשה, האם חליצתה כשרה או לא? החכמים היו מעוניינים לשאול את רבי עקיבא שאלה זו, אך נמנע מהם עקב שהותו בבית הסוהר. רבי יוחנן פתר בעיה זו בדרך מקורית: הוא התחפש לרוכל, והבליע את השאלה ההלכתית בהכרזתו על סחורתו: "מי מבקש מחטים? מי מבקש צינורים? חלצה בינו לבינה (בנוכחות החולצת והיבם בלבד) מהו?" ובהכריזו משפטים אלה עבר בסמוך למקום בו היה כלוא רבי עקיבא. ענה לו רבי עקיבא - "יש לך כושין? יש לך כשר?" - הבליע גם הוא את תשובתו ההלכתית לכך, "כשר" - כלומר, החליצה כשרה, בתוך שאלה תמימה לכאורה של התעניינות בסחורה.[4]

במסכת אבות הוא מצוטט כאומר: "כל כנסייה (אספה) שהיא לשם שמיים, סופה להתקיים. ושאינה לשם שמיים, אין סופה להתקיים".[5]

בעת גזירות אדריאנוס החליט לנסוע לנציבין שבבבל ללמוד תורה אצל רבי יהודה בן בתירה, ועמו רבי אלעזר בן שמוע. כשהגיעו לצידון תקפום געגועים לארץ ישראל, ושבו ארצה, באומרם: "ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצות שבתורה"[6].

קברו ויחוסו

רבי יוחנן נפטר בערך בשנת ג'תתק"י. כיום מראים את קברו בהר מירון, ורבים העולים על הקבר, ביום כ"ט בתמוז, הוא יום פטירת צאצאו רש"י.

ר' יוחנן הסנדלר הוא חוליה חשובה במגילות יוחסין רבות. על פי ספרי היוחסין, דרך אב סבו הלל הזקן הוא צאצא לדוד המלך, ורש"י הוא צאצאו. כיום ישנם רבים הנמנים עם צאצאיו של רבי יוחנן הסנדלר.

במסגרת הדלקת המדורות בל"ג בעומר, נהוג להדליק מדורה גם על ציונו, בשעה שתיים בלילה.

הקבר נמצא על מערה שפתחה נסתם בעבר, במערה ישנם שלושה קברים יש האומרים ששני הקברים האחרים הם של שני משרתי רבי יוחנן.

לקריאה נוספת

  • מאיר וונדר, אלף מרגליות, הוצאת המכון להנצחת יהדות גליציה, תשמ"ג.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

תקופת חייו של הרב רבי יוחנן הסנדלר על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן


הערך באדיבות ויקיפדיה, קרדיט, cc 0.3