רבי יוסי ברבי יהודה

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי יוסי ברבי יהודה
דור דור חמישי ואחרון לתנאים
בית מדרש בית הלל
רבותיו רבי יהודה
חבריו רבי ישמעאל ברבי יוסי, רבי אלעזר ברבי שמעון, רבי יהודה הנשיא
מקום קבורתו עין זיתים בסמוך לקבר אביו[1]

רבי יוסי ברבי יהודה היה תנא בדור האחרון לתנאים, בנו של רבי יהודה, ונכדו של רבי אלעאי. חי בדורו של רבי יהודה הנשיא.

רבי יוסי נולד לרבי יהודה, אחד התנאים המפורסמים ביותר, והמוזכר מכולם במשנה. את עיקר תורתו למד ככל הנראה מאביו. בש"ס הוא מוזכר לפעמים כשהוא חלוק בסוגיות הש"ס עם אביו[2]. הוא חלוק פעמים רבות עם הדור המבוגר יותר, חבריו של אביו רבי יהודה ותלמידיו של רבי עקיבא, כמו למשל רבי אלעזר בן שמוע, רבי שמעון בר יוחאי, ועם חבירו רבי יהודה הנשיא.

מתורתו

פסקיו של רבי יהודה מוזכרים בש"ס פעמים רבות, ואף מהאגדה אין הוא מושך את ידו. רבים מפסקיו אקוטאליים כיום, ונידונים בהרחבה בספרי הפוסקים. כך למשל הוא מתיר ללכת מעל מקום טמא ב"אוהל זרוק" שאינו נוגע בקרקע (דוגמה אקטואלית - מטוס), שכן הוא נחשב כרשות נפרדת[3], הוא דן באיסור חדש בחוץ לארץ, שאלה קשה השנויה במחלוקת גדולה, האם הוא נוהג בחוץ לארץ, והוא מכריע: "עומר בא בחו"ל, ומה אני מקיים "כי תבואו אל הארץ"[4], שלא נתחייבו בעומר לפני כשנכנסו לארץ, וקסבר חדש בחו"ל מדאורייתא היא, דכתיב "במושבותיכם", כל מקום שאתם יושבים משמע"[5].

רבי חנינא מסורא, היה מזהיר בדרשותיו, שלא יאמר אדם לאשתו "אל תתייחדי עם פלוני", שכן יש לחשוש לשיטת רבי יוסי בן רבי יהודה, שגם כיום נוהג דין סוטה, ואז תהא אסורה לו אם תתייחד עמו.

חידושי הלכות

אחד מהם, הוא בסוגיית ייעוד[6], דין מקראי שמשמעו כי מי שברשותו אמה עבריה, שהיא בת הנמכרת על ידי אביה לעבוד ברשות הקונה, בעודה קטנה, מצווה עליו להתחתן עימה, על ידי שמייעדה ומייחדה לאישות, ובכך, המעות הראשונות שנתן לאביה כדי לקנותה לשפחה – נהפכים למפרע למעות קידושין. לפי דעתו של רבי יוסי ברבי יהודה, הקידושין נעשים בחוב המעות שנותר מתוך המעות הראשונות, המחייב אותה להשלים את העבודה שנתן לאביה, ולכן דווקא אם מתוך שש השנים שנמכרה נותר זמן עבודה השווה פרוטה, היא מקודשת[7].

חידושי אגדות

  • ביומא אומר רבי יוסי: אדם חוטא פעם ראשונה ושנייה ושלישית מוחלין לו רביעית אין מוחלין לו. הרמב"ם והראב"ד נחלקו בפירוש המאמר. הרמב"ם[8] משלב בין מאמר זה למאמר אחר המוזכר במסכת ראש השנה""ורב חסד" מטה כלפי חסד, ותנא דבי ר"י מעביר ראשון ראשון וכך היא המדה", ולפיהם הוא פוסק:

בשעה ששוקלין עונות אדם עם זכיותיו אין מחשבין עליו עון שחטא בו תחלה ולא שני אלא משלישי ואילך אם נמצאו עונותיו משלישי ואילך מרובין על זכיותיו אותם שתי עונות מצטרפים ודנין אותו על הכל. ואם נמצאו זכיותיו כנגד עונותיו אשר מעון שלישי ואילך מעבירים כל עונותיו ראשון ראשון. לפי שהשלישי נחשב ראשון שכבר נמחלו השנים. וכן הרביעי הרי הוא ראשון שכבר נמחל השלישי וכן עד סופן. במה דברים אמורים ביחיד שנאמר הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר. אבל הצבור תולין להן עון ראשון שני ושלישי שנאמר על שלשה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו. וכשמחשבין להן על דרך זה מחשבין להן מרביעי ואילך.

לעומת זאת, הראב"ד[9] מתקומם על השילוב בין שני המאמרים, והוא סבור שבעוד שמאמרו של רבי יוסי ברבי יהודה מדובר כלפי העבירות עצמם, ששלושת הראשונים מחולים לו מיד אם עשה תשובה (ללא צורך בייסורים ויום הכיפורים, הרי שהמאמר מוזכר במסכת ראש השנה עניינו ביום הדין הגדול, שלאחר המיתה, ונועד להציל את הבינונים, שחשבונם - מחצה זכויות ומחצה עוונות, מהגיהנום.

  • שלשה דברים צוה רבי יוסי ברבי יהודה את רבי: אל תצא יחידי בלילה, ואל תעמוד בפני הנר ערום (כי העומד בפני ערום נכפה), ואל תכנס למרחץ חדש שמא תפחת. עד כמה? אמר רבי יהושע בן לוי עד י"ב חדש[10].

הערות שוליים

  1. על פי רבי משה באסולה
  2. תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף ק"ה, עמוד ב'.
  3. לערך מורחב, ראה בערך על טומאת ארץ העמים.
  4. ספר ויקרא, פרק כ"ג.
  5. תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף פ"ד, עמוד א'.
  6. קידושין י"ט ע"ב.
  7. לפי דעתם של שאר חכמים, המעות הראשונות נהפכים למפרע למעות קידושין, ולכן אם הלך האב וקידש את בתו לאחר שמכר אותה לאמה עבריה, יכול עדיין האדון לקיים בה את מצוות ייעוד, שכן בכך הוא מברר למפרע שהמעות המעות הראשונות ניתנו לקידושין על ידו, ולא יכול היה השני לקדשה. בגמרא גם ישנה דעה אחרת, האומרת כי למרות זאת יש צורך שישאר בזמן שנשאר עליה לעבוד, שווי של שווה פרוטה, שכן נלמד מהפסוק "והפדה".
  8. משנה תורה לרמב"ם, ספר תשובה, הלכות ג, פרק ה'.
  9. על הרמב"ם שם.
  10. תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קי"ב, עמוד ב'.


הערך באדיבות ויקיפדיה, קרדיט, cc 0.3