רבי יחיאל בן יקותיאל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי יחיאל ב"ר יקותיאל ב"ר בנימין ב"ר יחיאל הרופא ממשפחת הענוים (לפני ה'כ', 1260 - אחרי ה'מ"ט, 1289) היה רב מן הראשונים, מרבני רומא במאה ה-13.

תלמידו של רבי יהודה בן בנימין ענו - הריבב"ן שהיה דודו, וחברו של רבי צדקיה בן אברהם בעל "שבולי הלקט" שהיה בן דודו.

כתב ספר "פסקי הלכות שחיטה" (מופיע בתוך הספר "מסורות ונוסחאות בתלמוד").

מיוחסת לו כתיבתם של יצירות תורניות רבות, הבולטות שבהן: תניא רבתי, ו"בית מידות" - ספר מוסר שזכה לפרסום רב, נדפס לראשונה בקושטא ה'רע"ב (1512), ומוכר יותר בשם "מעלות המדות", תחתיו הוא נדפס במהדורות רבות, החל ממהדורת קרמונה ה'שט"ז (1556).

כ"כ היה סופר ומעתיק ספרים ויתכן שמכך הייתה פרנסתו, הידוע מביניהם כתב יד ליידן של התלמוד הירושלמי שהוא כתה"י השלם ביותר שיש כיום מהתלמוד הירושלמי וכנראה ממנו נדפס התלמוד הירושלמי בדפוס ראשון ויניציאה רפ"ג.

קישורים חיצוניים

ספריו


Scroll 2 (PSF).png ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות ובנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.