רבי יחיא אלשיך

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב יחיא אלשיך
Alshech272869.jpg
לידה 25 ביוני 1915
י"ג בתמוז תרע"ה
פטירה 3 בנובמבר 1996 (בגיל 81)
כ"א בחשון תשנ"ז
מקום פעילות צנעא בתימן, ירושלים
תחומי עיסוק רב, דרשן
רבותיו הרב סעיד עוזרי, הרב חיים כסאר

הרב יחיא אלשיך הלוי (י"ג בתמוז תרע"ה - כ"א בחשוון תשנ"ז) היה רב תימני שהתפרסם בבקיאותו הרבה וזכה בחידון התנ"ך העולמי.

קורות חייו

נולד בצנעא, בירת תימן, בחודש תמוז שנת תרע"ה. משפחת אלשיך הייתה ידועה כמשפחת רבנים, בהם הרב נתנאל, אביו של הרב יחיא. בגיל 6 התייתם הרב יחיא מאביו וגדל אצל סבו, רבי יחיא עוזרי.

בגיל צעיר הוכר כבעל זיכרון נדיר וידע בעל פה בין השאר את פרשיות השבוע עם תרגום אונקלוס, ואת התנ"ך כולו. רבו המובהק היה רבי סעיד עוזרי, ראש ישיבת בית אלאוסטא. למד בלילות במשך שנים עם הרב חיים כסאר, שהיה אז ראש ישיבת בית אלשיך, ולמד שם תורה גם מהרב ישראל עוזרי והרב חיים חובארה. הוא למד בנערותו את התלמוד, את המדרשים ואת כתבי הרמב"ם.

הרב אלשיך היה מראשי ישיבת בית אלשיך בצנעא. כשעלה לישראל בשנת תש"ט נלקחו ממנו מאות ספרים וכתבי יד עתיקים, שקיבל כירושה מאבותיו. דבר זה ציער אותו ואף השפיע על מצבו הבריאותי. לאחר שעלה לירושלים למד בישיבת מרכז הרב.

הרב אלשיך נהג לנאום במחנות העולים של יהודי תימן כדי לחזק בקרבם את שמירת ההלכה.

הוא נאם על החובה ללכת לישיבות ולא לצבא[1], שלח את בנותיו לבית ספר בית יעקב[2], ונטל חלק מרכזי באסיפת אגודת ישראל[3]. בעקבות כך הוכה לעיתים בידי אנשי מפא"י.[4]

הרב אלשיך ביקש להתגורר בירושלים ועל כן סירב לקבל משרות רבניות בנגב ובהרצליה והתפרנס בדוחק רב.[5] למרות בקיאותו הגדולה סירב אלשיך לקבל משרת רבנות רשמית ועבד לפרנסתו כמגיה ספרי תורה במשרד הדתות.

רבים היו מגיעים אליו כדי שיברך אותם וכדי להתייעץ איתו. הוא גם היה בקיא ברפואה עממית ועזר לחולים להירפא בעזרת צמחי מרפא ומרקחות שהיה מכין בביתו. בסוף ימיו הקים הרב אלשיך בירושלים את ישיבת בית אלשיך מחדש. הרב אלשיך נפטר בגיל 82 בכ"א בחשוון תשנ"ז, ונקבר בהר המנוחות.

חידון התנ"ך

הרב יחיא אלשיך על בימת חידון התנ"ך העולמי השני בשנת 1961. מימינו, ג'ון מפלינק מהולנד ומשמאלו פרופ' גרהרדט וולף מאוסטריה

בשנת ה'תשי"ח השתתף בחידון התנ"ך המחוזי בירושלים וביחד עם עמוס חכם ייצג את מחוז ירושלים בחידון הארצי.[5] בחידון עצמו הגיע למקום השלישי, לאחר חכם ויצחק שלו.[6] בשנת ה'תשכ"א התמודד הרב אלשיך שוב, זכה בחידון הארצי והעפיל לחידון העולמי. בתום החידון הגיעו הרב אלשיך ויריבתו העיקרית, המתמודדת מברזיל, הפרוטסטנטית יולנדה דה סילבה, למספר המקסימלי של הנקודות. לאחר התייעצות של השופטים הוחלט לשאול את שני המתמודדים שאלה נוספת, שעליה קיבל הרב אלשיך מספר נקודות רב יותר וזכה בחידון.[7] הוא ענה על השאלות תוך שליטה מוחלטת בתנ"ך וציטוט קטעים שלמים בעל פה. ביומנו הוא תיאר את שמחת הקהל שנכח באולם:

בשאלה האחרונה שערכו ביני ובין האשה שמבראזיל, נזכרתי שיש לענות גם מספר יהושע פרק כ"ד על גלות מצרים ועל ביאת ישראל לארץ, אך לא הספקתי עוד לענות כי הציבור כבר ידעו שעניתי מספיק וכבר מוחאים כף בשמחה רבה (ומאלה שהיו קרובים למבט עיני ראיתי ג' או ד' אנשים שהיו נושאים רגליהם לאוויר מרוב שמחה יותר ממה שנושאים רגליהם כשאומרים קדוש, ויותר ממה שמרקדים לפני הלבנה כשאומרים ברוך יוצריך וכו'). וגם זכור אני שאמר לי או רמז לי א' מן השופטים שכבר מספיק אז הפסקתי."[8]

הרב אלשיך סיפר שלא רוצה ללכת לחידון מכמה סיבות, ביניהם שהוא נערך ע"י המדינה (שהעבירה אלפי עולים על דתם), ומשום שהמשתתפים לא היו יראי שמים. אך בסביבתו הכריחו אותו בטענה שיהיה קידוש ה', ואולי אף סיוע לעולים התימנים להשאר דתיים[9].

בניו וחתניו

לקריאה נוספת

  • רבינו יחיא אלשיך -ספר הנכתב על פועלו ותורתו
  • יצחק דדון, אתחלתא דגאולה, כרך ב, ירושלים תשס"ח, עמ' רסג-רסה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ "רבינו יחיא אלשיך" עמ' קנ"ד
  2. ^ "רבינו יחיא אלשיך" עמ' קע"ז
  3. ^ "רבינו יחיא אלשיך" עמ' קנ"ו
  4. ^ יצחק דדון, "אתחלתא היא", כרך א, ירושלים תשס"ח, עמוד רסג
  5. ^ 5.0 5.1 סופרי דבר, ויבינו במקרא, דבר, 1 באוגוסט 1958
  6. ^ הממשלה תעניק 2500 ל"י ליודעי התנ"ך נוסף לפרס שנקבע על ידי ועדת העשור, דבר, 6 באוגוסט 1958
  7. ^ התמודדות נוספת דרמתית הכריעה את האליפות בחידון התנ"ך הבינלאומי, דבר, 5 באוקטובר 1961
  8. ^ חתן התנ"ך העולמי למען קידוש השם
  9. ^ חתן התנ"ך העולמי למען קידוש השם
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0