רבי יעקב קופיל חסיד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי יעקב קופיל חסיד
לידה קולמייא
פטירה ט"ו באלול ה'תקמ"ז
טיסמניץ
מקום קבורה טיסמניץ
השתייכות תנועת החסידות
רבותיו רבי ישראל בעל שם טוב
בת זוג חיה
אב נחמיה פייבל
צאצאים רבי יצחק מקולמייא, רבי מנחם מנדל מקוסוב.
חתנים רבי צבי הירש; רבי אורי מסטרליסק

רבי יעקב קופיל חסיד (-ט"ו באלול תקמ"ז, 1787) היה מתלמידיו של הבעש"ט, אבי שושלת קוסוב-ויז'ניץ.

תולדות חייו

נולד בקולמייא למשפחה שנקראה בשם "קאפילעטיס" [=דגל הזהב][1], אביו נחמיה פייבל היה סוחר, ואביו רבי יעקב קופיל קאמיאל מילידי וממגורשי שנייטאך (אנ') במדינת אשכנז, נשא מרת פרל אחותו של התוספות יום טוב[2], והוא בא לקולמייא מעיר טשעכנאווצי עם חביות מלאות זהב אדומים, ובנה שם בית הכנסת ובית המדרש ומרחץ[3].

רבי יעקב קופל היה הראשון משושלת צאצאיו שנשא את שם משפחתו - הגר[4].

נשא את חיה (נפטרה י"ג באייר ה'תקל"ה בקולמייא) בת דודו, בתו של אחי אביו רבי זלמן, חתן בנו של הט"ז.

לא התנהג ברבנות, התפרנס מחנות קטנה[5], והיה דרכו לנסוע לשווקים. דרכו הייתה נסתרת עד שגילה אותו הבעל שם טוב שקירב אותו, בתחילה התקרב אל הבעל שם טוב והיה מחסידיו ואט אט הפך למקורב אליו ותלמידו, תפילתו הערבה ודבקותו[6] גרמו לכך שהבעל שם טוב יבחר בו כשליח ציבור קבוע בבית מדרשו, על פי האגדה הבטיח הבעל שם טוב לתלמידו כי מחוז מרמורש יהיה שייך לזרעו[7][8].

היהודים ואף הנכרים היו קוראים לו ה"שויתי'ניק", כי דרכו היה להעביר את ידיו על עיניו אף באמצע המסחר ולקרא את הפסוק שויתי ה' לנגדי תמיד (ספר תהילים, פרק ט"ז, פסוק ח')[9].

בסוף ימיו גר בטיסמניץ ועל ידו התפשטה שם החסידות, והגן בעד רבי משולם איגרא שלא יזלזלו בכבודו. ושם נפטר בט"ו באלול בשנת ה'תקמ"ז ושם אף נקבר.

מדברי תורתו הובאו בספר אהבת שלום מבנו רבי מנחם מנדל.[10]

ילדיו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ זיכרון לראשונים עמ' 31.
  2. ^ כן כתוב בזיכרון לראשונים עמ' 36, אבל באבן שתייה החדש עמ' יט הערה ב, כתב שאינו תואם את סדר הזמנים, והוא טעות, ואולי היה נכד מרת פערל.
  3. ^ חיים כהנא, אבן שתיה החדש, באתר היברובוקס
  4. ^ משה חיים אפרים בלאך, ספק קוסוב, עמוד 145. מאורי גליציה, חלק ב', עמוד 8. על פי גרסה אחרת את השם הגר קיבל בנו רבי מנחם מנדל. (כהנא, חיים בן יהודה מנחם, כרך ראשון, ראשון, , אבן שתיה החדש, ירושלים: מעיין החסידות, ה'תשנ"ד, מערכה שניה, עמ' לז הערה א')
  5. ^ כהנא, חיים בן יהודה מנחם, כרך ראשון, ראשון, אבן שתיה החדש, ירושלים: מעיין החסידות, ה'תשנ"ד, מערכה ראשונה, עמ' כ"ג
  6. ^ כתר מלכות, נתו אליהו רוט, בני ברק, תשנ"ו, פרק א'
  7. ^ כאשר הבעש"ט הראה לו בידו לפני מותו על מחוז זה ואמר לו ראה גן נאה זה ושמור נא עליו
  8. ^ החסידות - סקירה כללית / ד"ר יצחק אלפסי, ראו החסידות ברומניה הגדולה
  9. ^ כהנא, חיים בן יהודה מנחם, כרך ראשון, ראשון, אבן שתיה החדש, ירושלים: מעיין החסידות, ה'תשנ"ד, מערכה ראשונה, עמ' כ"ז-כ"ח; רבי מרדכי חיים סלונים, כתבי הרמ"ח, ערך קוסוב ויזניץ; רבי יאשע שו"ב, כתבי ר"י שו"ב, עמוד כ"ב; כתבי רבי משה מידנר, סיפורים יקרים[דרוש מקור: מקור מדוייק].
  10. ^ אהבת שלום פרשת ראה ד"ה כי לא יחדל.