רבי מאיר מפרמישלאן
ערך זה עוסק באדמו"ר השלישי של  | |||
| האוהל שעל קבר רבי מאיר מפרימשלן | |||
| לידה |
ה'תק"ם או ה'תקמ"ג פרמישלן | ||
|---|---|---|---|
| פטירה |
כ"ט באייר ה'תר"י פרמישלן | ||
| מקום קבורה | פרמישלן | ||
| מקום מגורים | פרמישלאן | ||
| מקום פעילות | פרמישלאן | ||
| חיבוריו | אור המאיר, מרגניתא דרבי מאיר ופנים מאירים | ||
| בת זוג | שלומצה מייזלס | ||
| אב | רבי אהרן אריה לייב | ||
| צאצאים | שישה (בן ו-5 בנות) | ||
| |||
רבי מאיר מפרמישליאן (מכונה ר' מאיר'ל) (תק"ם, 1780 (יש האומרים תקמ"ג, 1783) - כ"ט באייר תר"י, 11 במאי 1850) היה מגדולי מנהיגי החסידות ומגדולי בעלי המופת בדורו, ונכד של ר' מאיר הגדול מפרמישלאן שנמנה בין תלמידי הבעש"ט.
ביוגרפיה
נולד לרבי אהרן אריה לייב, מבניו של ר' מאיר הגדול מפרמישלאן, ולינטה. כבר מצעירותו התעסק רבות במצוות הצדקה ובדאגה לעניים. כונה בשם החיבה "ר' מאיר'ל" עד סוף ימיו.
לאחר פטירת אביו בתקע"ג, מילא את מקומו בהנהגה החסידית. היה תלמיד מובהק של רבי מרדכי מקרמניץ, בנו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב, מגדולי תלמידי הבעש"ט מייסד החסידות.
נודע כפשטן ועניו, ובעל צדקה ותמיכה בנזקקים. נודע גם כן באהבת ישראל מיוחדת ולימוד סנגוריה אף על פושעי ישראל. אמר את שיחותיו ודברי תורתו ברמה המתאימה גם לפשוטי העם ואף התהלך ביניהם. פירש פסוקים ומדרשי חז"ל בדרך עממית ואף בלשונות הגויים.
דברי תורתו וסיפורים עליו נכתבו "אור המאיר", "דברי מאיר" ו"מרגניתא דרבי מאיר".
מופתים
רבי מאיר מפרמישלאן נודע כבעל מופת ופועל ישועות ואלפי אנשים באו אליו כדי להתברך מפיו.
כך גם התפרסם כבעל ראייה רוחנית שנהג לגלות את מה שראה. היו צדיקים, בהם רבי אורי מסטרליסק, שהתנגדו לכך, אך רבים העריצוהו כמו הרב יוסף שאול נתנזון ורבי חיים הלברשטאם מצאנז שהיה מהבאים להסתופף בצלו בפרמישלאן.
התפרסמו עליו מאות רבות של סיפורי מופתים, רוח הקודש ואהבת ישראל.
פעל לשחרורו של רבי ישראל מרוז'ין, על ידי ששלח את אחד מחסידיו שהיה בקי בגבולות שיעביר את רבי ישראל בין הגבולות.
משפחתו
נשא לאישה את שלומצה בת ר' צבי מייזלס מפודהייץ[1] שילדה לו בן ו-5 בנות:
- רבי צבי.
- רוחמה-רחל - אשת רבי יוסף מלושקוביץ נכד היושר דברי אמת. (נפטר בח' בטבת תרי"ח).
- פרימט רכיל - אשת רבי יחיאל מיכל מוסקוביץ' מגלינה (נפטר בכ"ו בכסלו תרכ"ז).
- אסתר צינה - אשת רבי צבי פרנקל מסדילקוב (נפטר בב' בטבת תרט"ז)[2].
- חנה - אשת רבי חיים אברהם רדליך ממיקוליוב (נפטר בי"ח בניסן תרל"א).
- מרים-חיה - אשת רבי יואל מוסקוביץ' משוץ (נפטר בי"ג בניסן תרמ"ו). בעצמה ידועה כצדקת מופלגת וכבעלת מופת. היא קיבלה בירושה מאביה את מקלו, וביקשה שלאחר מותה יניחו את המקל של אביה בקברה להגנה על שוץ (שמה ביידיש של סוצ'אבה), ובמלחמת העולם הראשונה כל העיירות בסביבה נשרפו למעט סוצ'אבה שנותרה שלמה. היא נפטרה בכ"ה באדר תרס"ג (1903) ומעל קברה הוקם אוהל מפואר בבית העלמין הישן של סוצ'אבה שהיה עוד פעיל אז. נכדה ר' יעקב מוסקוביץ' הקים חצר חשובה בסוצ'אבה עם בית מדרש גדול במרכזו שלמדו בו תלמידי חכמים רבים והיה מלא בתפילות.
אחיו:
- רבי יצחק לייפר מקאלוש (תק"ל-ו' בשבט ת"ר).
- זיסל - נישאה לרבי שלמה רדליך ממיקוליוב.
- רבי דוב בער לייפר מברז'ן.
- רבי יחיאל מיכל לייפר מקומרנה (נפטר בט' בניסן תקצ"ג).
לקריאה נוספת
- מרדכי גרליץ, אספקלריה המאירה (ב' כרכים), בני ברק ה'תשנ"ז.
- חיים שמואל סרנה (עורך), פנים מאירים - ליקוט מתורת ר' מאיר מפרמישלאן, בני ברק תשנ"ח
קישורים חיצוניים
- רבי מאיר מפרמישלאן, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- פרטים על ר' מאיר מפרמישלאן ובני משפחתו באתר GENI
הערות שוליים
- ^ בת דודה של רבי חיים מצ'רנוביץ.
- ^ רבי צבי היה צאצא של הבעל שם טוב. לפי ספר קנת ספרים אשתו נישאה בשנית לרבי נפתלי צבי מטיטוב נכדו של רבי צבי בן הבעל שם טוב.
