רבי מאיר מקרעטשניף

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האדמו"ר הזקן מקרעטשניף
רבי מאיר רוזנבוים
לידה 10 בינואר 1852
י"ח בטבת תרי"ב
נדבורנה
פטירה 29 ביוני 1908 (בגיל 56)
ל' בסיון תרס"ח
קרעטשניף (Crăciunești)
מקום קבורה קרעטשניף (Crăciunești)
מקום מגורים נדבורנה, יאס, מיאלען, טרבישאן, קרעטשניף
חיבוריו אמרים נעימים
בת זוג הרבנית שפרה רוזנבוים
אב רבי מרדכי לייפר
אם הרבנית חיה לייפר
האדמו"ר מקרעטשניף ה־ראשון
אדמו"ר שושלת נדבורנה- קרעטשניף ה־שישי
→ אביו רבי מרדכי מנדבורנה
בנו רבי איתמר רוזנבוים

רבי מאיר רוזנבוים מקרטשניף (ה'תר"ח - ה'תרס"ח) היה האדמו"ר השלישי בשושלת נדבורנה, ומייסד חסידות קרעטשניף, בנו השלישי של רבי מרדכי מנדבורנה, דור חמישי לרבי מאיר (הגדול) מפרמישלאן.

העיירה קרעטשניף ברומניה

קורות חייו

נולד בשנת ה'תר"ח (1847) בעיר נדבורנה, לרבי מרדכי מנדבורנה ולרבנית חיה. נישא לרבנית שפרה בת רבי יחיאל מיכל טירר מדורוהוי, שהיה חתנו של רבי אליעזר זאב מבוטשעטש, ונכדו של הבאר מים חיים.

שם משפחתו הוחלף מ'לייפער' ל'רוזנבוים' כדי להיפטר מהצבא במלחמת אוסטריה-פרוסיה[1].

לאחר נישואיו התגורר בעיר יאס ברומניה, ושם החל לנהוג באדמו"רות. לאחר מכן עבר למיאלען ולטרבישן, בשנת תרנ"ו עבר לקרעטשניף (אנ') שבמחוז מרמרוש, שם התגורר עד סוף ימיו.

אביו רבי מרדכי אמר עליו שבשמים מכנים אותו בשם "איש אלוקים", וכל פעם שנצרך לכתוב קמיע היה קורא לבנו רבי מאיר[דרוש מקור]. בנו רבי אליעזר זאב מקרעטשניף אמר שראה את אביו מחייך רק שלוש פעמים בכל ימי חייו[דרוש מקור].

רבי מאיר נפטר בקרעטשניף בל' בסיוון ה'תרס"ח (1908). מתורתיו נדפסו בספר "אמרים נעימים".

בניו וחתניו

חמשת בניו ושני חתניו שימשו כאדמו"רים אחריו. המפורסמים שבהם הם:

בניו האחרים היו:

חתניו:

לקריאה נוספת

  • תולדות יעקב - חולון, תשע"ג.
  • באר רבותינו - בני ברק, תשע"ג.
  • אביהם של ישראל - בני ברק, תשע"ו.

ראו עוד

הערות שוליים

  1. ^ הסיפור המלא מובא בספר "תולדות יעקב" בשם נכדו, רבי יעקב ישכר בער מנדבורנה.


הקודם:
רבי מרדכי מנדבורנה
רבי מאיר מקרעטשניף הבא:
רבי איתמר מנדבורנה