רבי מנחם המאירי

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי מנחם המאירי
תאריך לידה ה'ט'
תאריך פטירה ה'ע"ה
השתייכות בית המדרש בפרובנס, מושפע מאוד משיטת הרמב"ם
חיבוריו פירושו לתלמוד - "בית הבחירה", חידושים על התלמוד, ספר "מגן אבות", "חיבור התשובה"; פירוש לספר תהילים ופירוש לספר משלי; "קריית ספר" וספרים נוספים שככל הנראה אבדו.

רבי מנחם בן שלמה למשפחת המאירי (גם "דון וידאל מפרפיניאן", אך מוכר בעיקר כ'המאירי'; ה'ט'-ה'ע"ה, 12491315?) מגדולי מפרשי התלמוד וחכמי פרובנס. תושב העיר פרפיניאן שבפרובאנס (כיום בחבל לנגדוק-רוסיון שבדרום מערב צרפת). היה תלמיד של רבי ראובן בן רבי חיים בעל ספר התמיד.

חיבוריו

בית הבחירה

חיבורו המרכזי הוא ספרו ההלכתי - "בית הבחירה" על התלמוד, שלא נדפס עד הדורות האחרונים. בחיבור זה הוא מביא סיכום על דרך הפשט של הסוגיות עם נטייה לדברי הרמב"ם, וסיכום של דעות הפוסקים בדורות לפניו, וכותב את מסקנות הסוגיא בהלכה ומוסר היוצאים ממנו. לשונו העברית הברורה וסגנונו המיוחד מסייעים משמעותית להבנת דברי התלמוד. בהקדמה לספרו הסביר למה קרא לספרו "בית הבחירה", "להיות רוב חיבורי זה כולל דברים הנבררים באין תערובת קושיא ותירוץ ומשא ומתן".

בחיבור מצויות פרשניות הן מאשכנז והן מספרד. מלבד זאת, בניגוד לרוב פרשני התלמוד, הרבה המאירי להשתמש בתלמוד ירושלמי לצורך פרשנותו, ולפניו היו מונחות נוסחאות של חיבור זה, שאינן בידינו כיום.

חיבורים נוספים

המאירי כתב ספרים רבים, והיה אחד מגדולי המחברים בתולדות ישראל. מלבד "בית הבחירה" חיבר המאירי "חידושים" על התלמוד, בו מפרש המשא ומתן של התלמוד, אך רק חידושיו על מסכת ערובין וביצה שרדו. חידושיו על מסכת ביצה נדפסו בברלין בשנת ה'תרי"ט. חידושיו על מסכת עירובין נדפסו על ידי מוסד הרב קוק בשנות ה'תשל"א-ה'תשמ"ח, עם הערות וביאורים מאת רבי שמחה זיסל ברוידא.

כמו כן כתב את ספר "מגן אבות", בו הוא דן ב-24 נושאים הלכתיים שונים. את ספר זה כתב המאירי בעקבות מחלוקת עם תלמידי הרמב"ן שרצו להנהיג בפרובנס את מנהגי רבם, והוא ביקש להגן על מנהגי המקום. הספר שימש מקור הלכתי חשוב לראשונים שלאחריו.

המאירי חיבר גם:

  • "חיבור התשובה".
  • פירוש לספר תהילים.
  • פירוש לספר משלי.
  • "קריית ספר" - הכולל הלכות כתיבת ספר תורה, ובו רשימת מילים הכתובות בכתב מלא או כתב חסר.

וספרים נוספים שככל הנראה אבדו, בהם פירוש לספר ישעיהו.[1]

מתפיסותיו העקרוניות

בנוסף להיותו של המאירי איש תלמוד והלכה מובהק, הוא גילה עניין בפילוסופיה ובמדע. המאירי הושפע במיוחד ממשנתו של הרמב"ם. בוויכוח הגדול שהתפתח בעקבות ספרו של הרמב"ם 'מורה נבוכים' והחרם שהטיל הרשב"א על לימוד הפילוסופיה, התנגד המאירי לחרם ותמך ללא סייג בעמדת המגינים על עמדת הרמב"ם, וטען שאין בכך כל פסול[2].

בנוסף ראוי לציון גם יחסו של המאירי לגויים. בפירושו הוא עומד על כך שהאיסור לתת להם מתנות לא נאמר ב- "אומות הגדורות בדרכי הדתות ושמודות באלהות", ולפיכך אינו חל על המוסלמים, ואף לא על הנוצרים, שלדעתו אף הם אינם נחשבים לעובדי עבודה זרה.

דוגמה לכך ניתן להביא מדבריו על מסכת עבודה זרה דף כא' בדין מכירת בתים לגויים: "ולעניין פסק, דבר זה לא נאמר אלא בארץ, ובזמנים שהזכרנו." ... "שדבר זה עיקר איסורו לאותם עובדי האלילים שהיו אליליהם בבתיהם ומקטרים ומזבחים להם שם:"
יש הטוענים, שדבריו אלה של המאירי נאמרו מתוך חשש מן הנוצרים, ואינם משקפים את דעתו האמיתית. עמדה זו נדחתה על ידי יעקב בלידשטיין, אשר הראה כי עמדתו ביחס לגויים חוברת לדיונו הייחודי באשר לגר תושב וכי התלבטויותיו של המאירי וניסוחיו מורים כי אין המדובר באפולוגטיקה.[3] כך סבר גם הרב אברהם יצחק הכהן קוק, אשר קבע, "שהעיקר הוא כדעת המאירי, שכל העמים שהם גדורים בנימוסים הגונים בין אדם לחבירו הם כבר נחשבים לגרים תושבים בכל חיובי האדם".[4]

לקריאה נוספת

  • שמואל מירסקי, "תולדות ר' מנחם המאירי וספריו", בתוך: חיבור התשובה, ניו יורק תש"י, עמ' 1-74.
  • עדיאל ברויאר, "על שאלת זהות "ה"מ יצ"ו" המובא בחידושי המאירי לעירובין", בתוך: חצי גבורים, לייקווד ניו ג'רזי, אלול תשע"ד, עמ' ת"מ-תמ"ז.
  • בין תורה לחכמה: ר' מנחם המאירי ובעלי ההלכה המיימונים בפרובנס - משה הלברטל, הוצאת מאגנס, 2003
  • הרב יעקב חיים סופר (הנין), "בענין התוארים לחכמי ישראל במשנת הרב המאירי", בתוך: מנוחת שלום, ירושלים תשס"ב, חלק ה' עמ' קצ"ג-קצ"ט.
  • יעקב כ"ץ, בין יהודים לגויים, ירושלים תשכ"א, עמ' 116-128
  • אפרים אלימלך אורבך, "שיטת הסובלנות של ר' מנחם המאירי – מקורה ומגבלותיה", בתוך: פרקים בתולדות החברה היהודית בימי-הביניים ובעת החדשה – מוקדשים לפרופסור י' כ"ץ, ירושלים תש"מ, עמ' לד-מד 
  • יעקב בלידשטיין, "יחסו של מנחם מאירי לנוכרי", ציון נא (תשמ"ו), עמ' 153-166

קישורים חיצוניים

ספרים

אודות

תקופת חייו של הרב רבי מנחם המאירי על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

הערות שוליים

  1. ראה הרב יעקב חיים סופר (הנין), דברי יעקב חיים, ירושלים תשע"ו, עמ' צ"ה.
  2. תשובתו נדפסה בסוף בית הבחירה על מסכת אבות בהוצאת מכון אופק, ירושלים תשנ"ח.
  3. יעקב בלידשטיין, יחסו של מנחם מאירי לנוכרי, ציון, נא, תשמ"ו, עמ' 165-166
  4. הרב אברהם יצחק הכהן קוק, אגרות הראי"ה, ירושלים, תשמ"ה, אגרת פט.


שגיאת לואה ביחידה יחידה:בקרת_זהויות בשורה 352: attempt to index field 'wikibase' (a nil value).
הערך באדיבות ויקיפדיה, קרדיט, cc 0.3