רבי מרדכי חיים סלאנים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי מרדכי חיים סלאנים
רבי מרדכי חיים סלאנים
רבי מרדכי חיים סלאנים
לידה 21 ביוני 1868
א' בתמוז תרכ"ח
קרינקי
פטירה 18 בדצמבר 1953 (בגיל 85)
י"ב בטבת תשי"ד
ירושלים
מקום קבורה בית הקברות הר המנוחות
תאריך עלייה תרל"ו
מדינה ארץ ישראל, ישראל
מקום פעילות צפת, טבריה, ירושלים
רבותיו רבי דוד מלובין, רבי שמואל וינברג מסלונים
אב רבי יהודה לייב קסטלניץ
אם מרים ליפשע
מנהיג חסידות סלונים ה־חמישי
ה'תש"יה'תשי"ד

רבי מָרְדְּכַי חַיִּים סְלאָנִים[1] (נהגה: סְלוֹנִים, מכונה גם: ר' מוטל דיין, או: ר' מוטל סְלוֹנִימֶער; ראש חודש תמוז תרכ"ח, יוני 1868י"ב בטבת תשי"ד, דצמבר 1953) כיהן בשנותיו האחרונות כמנהיג חסידות סלונים.

ביוגרפיה

נולד בעיר קרינקי, לרב יהודה לייב קסטלניץ ולמרים ליפשע בתו של הרב מרדכי חיים (אחיו של האדמו"ר רבי אברהם וינברג הראשון). בשנת תרל"ו, בגיל 8, עלה עם אביו לארץ ישראל. נשא את בת שבע בתו של אליעזר כ"ץ מלבוב-צפת[2]. לבני הזוג נולדו עשרה ילדים, שמונה מהם נפטרו בגיל צעיר בשל רעב ומגפות. רבו הראשון היה רבי דוד מלובין, תלמידו של האדמו"ר רבי שמואל מקאמינקא, שנפטר בתרנ"ב.

בשנת תר"ס נסע לסלונים לאדמו"ר רבי שמואל וינברג ה'דברי שמואל', ושהה שם כשנתיים. בנסיעה זו ביקר גם אצל רבי דוד משה פרידמן, האדמו"ר מטשורטקוב.

התגורר תקופה ארוכה בצפת, שם ייסד את ישיבת אשל אברהם, על שם רבי אברהם דוב מאווריטש. חברו היה רבי משה קלירס, לימים גיסו ורבה של טבריה שאף למד איתו בחברותא[3]. עקב השתלטות הוועד הלאומי על מוסדות הדת בצפת עבר בשנת תר"ע לגור בטבריה, לצד גיסו, שם כיהן כדיין. בשנת תרצ"ז עקר לירושלים.

נישא בשנית לחוה שיינא בת רבי משה פעטרושקא מביאליסטוק[2] (אלמנתו בזיווג שני של הרב נחום רגוזניצקי) ובשנת תרפ"ז (בגיל 59) נולד בנו יהודה לייב סלאנים.

בשואה נרצח הרבי מסלונים, רבי שלמה דוד יהושע וינברג. חסידי סלונים ציפו שר' מוטל ייקח את התפקיד על שכמו, אך הוא סירב לכך עד שנת תש"י, 1950, אז הסכים לקבל עליו את עול ההנהגה, בתנאי שלא יכנוהו רבי או אדמו"ר. מסופר שכאשר בא לפניו אברך ואמר בהכנעה: "רבי", הצביע ר' מוטל על הרמב"ם הפתוח לפניו ואמר "הוא הרבי, אני רק הגבאי". כשהוציא לאור קונטרסו "מאמר מרדכי" – כשנה לאחר הכתרתו – הורה למדפיס לכתוב בשער: "מי שקורא לי רבי או אדמו"ר, איני מוחל לו בזה ובבא". המדפיס עבר על הוראתו והשמיט את הדברים[4].

בחורף תשי"ג נפל למשכב. נפטר בי"ב בטבת תשי"ד ונטמן בחלקת הרבנים בהר המנוחות.

משנתו

הדגיש בקרב חסידיו את הצורך להרבות בלימוד הרמב"ם, "כיון שהוא מסובב בכל דיני התורה" וכן בלימוד הטור "שבו כל דברי התוספות והרא"ש אביו, ודברי כל המחברים שקדמוהו"[5].

התנגד לציונות ולראי"ה קוק[6], הצטרף למכתבו של רבי זליג ראובן בנגיס נגד ההשתתפות בבחירות[7].

בשנות מגוריו בטבריה ביטל את הילולת התנא רבי מאיר בעל הנס הנחגגת בי"ד באייר, בגלל שהחגיגה לא התקיימה בגדרי הצניעות הראויים[8]. יחד עם גיסו מנע מהמוסדות החרדיים בעיר להיכנס לשליטת המזרחי[8].

כתב בהסכמתו לקונטרס הראשון, בית אברהם, בשנת תשי"א: "בשם הקאברינער זי"ע: שכל חבורה בישראל יש להם שער בשמים והשער שלנו הוא אמונה ושפלות, אך השפלות צריך להיות לפני הקב"ה, ולא ח"ו לפני הסט"א, המתגברת ביותר בזמנים הללו שנגדם צריך להיות כאריות ונמרים".

אמר בשם רבי שמואל הלר שבארץ ישראל אין לקליפות שליטה, וכי אין להימנע מלימוד תורה בליל ניטל[9], מפני שארץ ישראל אינה תחת השפעת המזלות ושרי השמים, אלא עיני ה' בה[10]. יש שדייקו שרבי שמואל הלר אמר זאת דווקא בעירו - צפת שהיא ללא כנסיות[11]. אך בעקבות דברי רבי מרדכי חיים - נוהגים בחסידות סלונים ללמוד כרגיל בארץ ישראל.

ספריו

  • מאמר מרדכי – קונטרס אמרות צדיקים וסיפורים שהדפיס בעצמו בניסן תשי"א
  • סיפורי מרן הרמ"ח, הרב פנחס קופילוביץ (חתנו של רבי אברהם וינברג)
  • מאמר מרדכי (ב' כרכים) – בהוצאת נכדו ישראל זאב סלאנים, ירושלים תשס"ב
  • משולחן הרמ"ח - סימני תרי"ג מצוות וסיפורים מכתבי תלמידו ר' אהרן יוסף ריזל

מתלמידיו הבולטים

משפחתו

  • גיסו רבי משה קלירס
  • בנו הרב יהודה לייב סלאנים (י"ז בחשוון תרפ"ז - כ"א בשבט תשפ"א).
  • נכדו משה סלאנים, חסיד סלאנים ורב הקונצרן של מאפיות אנג'ל
  • נכדו אברהם סלאנים, חסיד רחמסטריווקא ועסקן צדקה בולט.


לקריאה נוספת

  • חיים יוסף דוד וינברג, מזקנים אתבונן (סיפורי ואמרות אחיינו הרב ישראל שמעון קסטלניץ), ירושלים.
  • אברהם מרדכי וינשטוק, מאמר "משיירי כנסת הגדולה", המבשר-תורני, י' בטבת תשע"ד.

הערות שוליים

  1. ^ כך חתם באיגרותיו, וכך נכתב על קברו. בקטלוג הספרייה הלאומית, שם המשפחה העיקרי הוא קסטלניץ, ראו פה.
  2. ^ 2.0 2.1 ראו בשרשור "שושלת סלאנים" באתר אייוועלט.
  3. ^ נחמן דרקסלר, באהבתה ישגה תמיד, חלקנו בתורה 3, ה'תשפ"ד, עמ' 19
  4. ^ מאמר מרדכי, סלאנים ישראל זאב, חלק א' תולדותיהם של צדיקים עמוד 24
  5. ^ מאמר מרדכי, סלאנים ישראל זאב, חלק א' עמוד קעו
  6. ^ הגה"ק רבי מרדכי חיים מסלאנים זצוק"ל באתר השקפה ברורה
  7. ^ המכתב באתר ילקוט השבעתי אתכם
  8. ^ 8.0 8.1 מאמר מרדכי, סלאנים ישראל זאב, חלק א' תולדותיהם של צדיקים עמוד 17
  9. ^ רוזנפלד, שמשון, זכור לאברהם - ד, ד, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
  10. ^ ראה: הרב יוסף ליברמן, בענין ליל חגם הנקרא "ניטל", בתוך מוריה קנז-קנח (שנה יד א-ב), הוצאת מכון ירושלים, עמ' קלח, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
  11. ^ הרב גבריאל ציננער, נטעי גבריאל - [הלכות חנוכה], באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0