רבי מרדכי רוקח
 | |
| לידה |
1901 ה'תרס"א בעלז, אוקראינה |
|---|---|
| פטירה |
17 בנובמבר 1949 (בגיל 48 בערך) כ"ה בחשוון ה'תש"י תל אביב |
| מקום קבורה | בית הקברות בטבריה |
| מקום פעילות | בילגוריי, תל אביב |
| תחומי עיסוק | רב |
| חיבוריו | פרשת מרדכי |
| אב | רבי ישכר דב רוקח (הראשון) |
| צאצאים | רבי ישכר דב רוקח (השני) |
הרב מרדכי רוקח (י"ב סיוון ה'תרס"ב, 1901 - כ"ה בחשוון ה'תש"י, 17 בנובמבר 1949), היה הרב של בילגוריי שבפולין משנת ה'תרפ"ו (1926) עד פרוץ השואה ואביו של האדמו"ר הנוכחי מבעלז.
ביוגרפיה
נולד בעיר בעלז לרבי ישכר דב רוקח, האדמו"ר השלישי בשושלת חסידות בעלז, ולחיה דבורה נכדת רבי מרדכי גולדמן מזוויהל. בצעירותו למד מדי יום בחברותא עם אביו. נישא לבתו של רבי משה אהרן בן רבי דוד שלמה מקוברין ונולדו לו ממנה שני ילדים. תקופה קצרה לאחר הסתלקות אביו, בהיותו בגיל 25 הוכתר לרב העיר בילגוריי. הקים בעיר תלמוד תורה, וכן התנהג באדמו"רות, ניהל חצר חסידית וערך שולחנות.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה שלח את אשתו שהייתה בעלת אזרחות רוסית וילדיו אל בית הוריה שהתגוררו ברוסיה. הוא עצמו נדד ממקום למקום ולבסוף הצטרף אל אחיו רבי אהרן רוקח האדמו"ר מבעלזא ששהה אז כפליט בפרמישלן.
בפסח שני, ט"ו באייר ה'תש"ג (1943) הגיע עם אחיו להונגריה אחרי שהוברחו מגטו בוכניה על ידי קצין הונגרי לשעבר תמורת ממון רב, ושהה בבודפשט עד כ"ד בטבת ה'תש"ד (1944), אז הוברחו הוא ואחיו הרבי מבעלזא לארץ ישראל אחרי שנודע להם שהגסטאפו עוקב אחריהם ודורש מממשלת הונגריה את החזרתם לידי השלטונות הגרמניים. הדרשה שנשא לפני שעזבו הוא ואחיו את הונגריה עוררה פולמוס מאוחר יותר.[1]
בט' בשבט ה'תש"ד (1944) הגיע לארץ ישראל והתיישב בתל אביב. סייע לאחיו בשיקום חסידות בעלזא. אחרי שנודע לו שאשתו וילדיו נרצחו, נישא בשנת ה'תש"ו (1946) למרים בת רבי צבי גליק (נפטרה אור לי"ט טבת ה'תשע"ז) ונכדת רבי יעקב יחזקיה גרינוולד.[2] בח' בשבט ה'תש"ח (1948) נולד להם בנם היחיד רבי ישכר דב רוקח, האדמו"ר מבעלזא הנוכחי.
ייסד את החדר החסידי הראשון בתל אביב, ברחוב אחד העם (המרכז של חסידות בעלזא באותם ימים), וכיהן כנשיא מוסדות החינוך של חסידות בעלזא בתל אביב ובירושלים.
בסוף שנת ה'תש"ט, בעודו במסע בקרב היהודים שהתגוררו במערב אירופה, הורע מצב בריאותו והוא חזר לישראל. נפטר בכ"ה בחשוון ה'תש"י בגיל 49. בהלווייתו הספידו אחיו האדמו"ר מבעלז, ועל פי הוראת אחיו נקבר בבית הקברות בטבריה ליד כמה מתלמידי הבעל שם טוב. על שמו נקראים רחובות "תכלת מרדכי" בקריית בעלז בירושלים ובבית שמש.[3]
חיבוריו
כתב סדרת ספרי "פרשת מרדכי" על תנ"ך, הלכה וחסידות. כיום יצא לאור מסדרת כתביו על התורה חלק א' על ספר בראשית (תשפ"א) וכרך נוסף על ספר דברים (תשפ"ב) על ידי מכון מעשה רוקח, ושאר הכרכים נמצאים בשלבי עריכה והוצאה לאור. סדרה נוספת מתוך כתבי ידיו על מנהגים ועניינים שונים על פי סדר השלחן ערוך החלה לצאת לאור על ידי מכון אור הצפון, וכיום יצא לאור כרך ראשון על שבת (אדר תשפ"ג). בנוסף, קטעים נבחרים ממנה מתפרסמים מדי פעם בעלון השבועי החסידי "עלים לתרופה" של חסידי בעלזא.
לקריאה נוספת
- אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק ז, בני ברק, ה'תשמ"ט, עמ' קט-קלו
- אהרן פרלוב, "גדולת מרדכי", בתוך: בקדושתו של אהרן, ירושלים תשס"ח, חלק ב' עמ' שע"א-ת"ע.
- פרשת גדולת מרדכי, ב"ח, 1700 עמודים, ה'תשפ"א
- פרשת גדולת מרדכי. "סיפור קורות חייו ומקצת הליכותיו בקודש של כ"ק מרן אדמו"ר רבינו מרדכי רוקח זי"ע מבילגורייא" יצא לאור עולם על ידי מכון אור הצפון של חסידות בעלז, ירושלים תשפ"א.
קישורים חיצוניים
- בעלזא: 60 שנה לאדמו"ר מבילגורייא זי"ע, באתר כיכר השבת, 11 בנובמבר 2009
- אריה ארליך, "הרב אמר: אחי הקדוש תשמור על הבן שלי!", משפחה, י' בכסלו ה'תשפ"א
הערות שוליים
- ^ על עזיבתם את הונגריה ראו בהרחבה: יציאת האדמו"ר מבעלז מהונגריה.
- ^ אחיו של רבי משה גרינוולד בעל ערוגת הבושם.
- ^ תכלת מרדכי, אתר עיריית ירושלים
