רבי משה יהושע העשיל אורנשטיין
הרב משה יהושע העשיל אורנשטיין (תקל"ד, 1774 - י"א באדר ב' תקפ"ד, 1824) היה רב גליציאני, מחבר הספר "ים התלמוד". אחיו של רבי יעקב משולם אורנשטיין, ה"ישועות יעקב".
ביוגרפיה
נולד בסטאנוב[1] לרבי מרדכי זאב אורנשטיין. אמו הייתה בתו של רבי אליקים געציל מלוברטוב[2]. בילדותו למד תורה מפי אביו. בגיל 13 התייתם והלך ללמוד יחד אחיו רבי יעקב משולם אצל רבי צבי הירש מזמושץ', מחבר שו"ת "תפארת צבי" ורב קהילות אה"ו. נישא לבתו של רבי יוסף הלוי מבראד, אב"ד גלוגא.
לאחר נישואיו שימש כרב בברוד. בתקופה זו עסק בלימוד עם גיסו (חתן חותנו[3]) רבי משה מינץ לימים רבה של אויבן ישן, ועם הרב אפרים זלמן מרגליות (שאשתו הייתה בת דודו). בשנת תקנ"ד התקבל לכהן כאב"ד ראדוויל שבווהלין. בשנת תקס"ח מונה לרבה של טארניגראד שבפולין קטן. בעיר זו ייסד ישיבה, בה למדו רבים אשר לימים היו לגדולי רוסיה ופולין, בהם רבי חיים מצאנז והחידושי הרי"ם מגור.
התפשטות החסידות במקום לא הייתה לרוחו והוא שב לגליציה, והחל לכהן כאב"ד רוהטין[4]. לאחר תקופה קצרה נפטר בהיותו בן 50, ונקבר ברוהטין. השאיר אחריו בן יחיד, רבי שמואל יעקב אורנשטיין ובת אחת. נכדו, בן בתו, היה הרב אברהם רוטנברג, רבן של זאוויחוואסט ויוזפוף.
כתביו
הוא כתב דברי תורה רבים, אך בנו, שהצטווה להדפיסם, נפטר אף הוא בצעירותו ולא הספיק להדפיסם. אחיו, ה"ישועות יעקב", מסר את כתבי ידו לאחייניו רבי יוסף שאול נתנזון ורבי מרדכי זאב איטינגא, והם הוציאו את ספרו "ים התלמוד"[5] על מסכת בבא קמא בצירוף מדור של הערותיהם בשם "מפרשי הים".
הספר נדפס לראשונה בלבוב, ב-1828, והוא חזר ונדפס בהלברשטאדט 1861, ווארשא 1892, פיטרקוב 1914, ניו יורק 1947, ירושלים 1960, תל אביב 1969.
שאר כתביו אבדו, מלבד העתק מחידושיו על ספר נשים מהיד החזקה, שהגיע לאוצר הספרים של ישיבת חכמי לובלין ושרד לאחר השואה, והודפס בחלקו בקבצים תורניים.
הערכה
בשל פטירתו בגיל צעיר, לא זכה לפרסום רב, אך גדולי דורו העריצוהו ודיברו בשבחו. כך ניתן לראות בהסכמותיהם הנלהבות של גדולי דורו: ה"נתיבות המשפט", רבי עקיבא איגר, החתם סופר, רבי אפרים זלמן מרגליות, מהר"ם מינץ ורבי מרדכי בנט.
- רבי שלמה קלוגר כותב באחת מתשובותיו:"...וכן הסכים לדברי הרב הגאון החריף מה' משה העשיל זללה"ה אב"ד דק"ק טארניגראד"[6]. רבי אריה יהודה לייב תאומים, רבה של ברוד כתב בתשובה אליו:"מנהיר עיני חכמים והלכה כמותו בכל מקום"[7].
- רבי חיים אלעזר וקס שכיהן ברבנות טארניגראד כותב: "...אשר בין עיירות גדולות תתחשב, ושם היו רבנים גאונים וגדולים מעולם, בעל תבנית אות יוסף, בעל נועם מגדים ובעל ים התלמוד...", ובתשובה אחרת: "...וגם בעיר טארניגראד אשר שמה ישבו כיסאות למשפט הגדולים אשר בארץ המה כמו... והגאון האדיר בעל ים התלמוד..."[8].
- רבי חיים מצאנז השתבח בסמיכה שקיבל ממנו, שקיבל בגיל 13, והזכירה מספר פעמים בתשובותיו כשרצה לבסס את דבריו בחוזקה כנגד רבנים חדשנים[9].*
החזון איש הורה במכתב לצעיר, שילמד בכל יום חידוש מספר "ים התלמוד" ובזה יפתחו לו "מסילות לימוד" במסכת בבא קמא[10].
לקריאה נוספת
- עלים לתרופה, גיליון תתק"ג, ה' באדר ב' תשע"ד.
קישורים חיצוניים
- מאיר בלבן, שלשלת היוחסין של משפחת אורנשטיין-ברודא, ורשה תרצ"א, בעיקר בעמ' 27, באתר היברובוקס
- דוד הלחמי, רבי משה יהושע השיל אורנשטין אב"ד טרנוגרד, ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- כתביו
- ים התלמוד, מהדורה ראשונה, לבוב, תקפ"ח
- ים התלמוד, הלברשטאט, תרכ"ב
- ים התלמוד, ווארשא, תרנ"ב
- חידושים על הרמב"ם, בתוך קובץ אור עולם, תשנ"ה - בעריכת הרב יוסף בוקסבוים, מעמוד 71 ואילך
הערות שוליים
- ^ כן כתב וונדר, א, עמ' 72-73, אבל מאיר בלבן כתב ב"שלשלת - היחוס של משפחת אורנשטיין", עמ' 27 שנולד בימפולי, ובעמ' 29 כתב או בסטנוב.
- ^ אחותה היא אמו של רבי יעקב לורברבוים, ה"נתיבות המשפט".
- ^ חותנם היה ר' יוסף הלוי מברודי, אב"ד גלוגא.
- ^ בשנת תקע"ו מופיע שמו על כרוז בנושא שחיטה, כרב ברוהטין.
- ^ בחלק מהמהדורות, כנראה בגלל טעות המדפיסים, הספר נקרא "הים התלמוד".
- ^ ספר החיים, זאלקווא, סימן ל"ו ס"א.
- ^ שו"ת גור אריה יהודה, חושן משפט סימן כ"ט.
- ^ הקדמת ספרו "נפש חיה", ושו"ת יורה דעה סימן ס"ה, סוף ס"ק ד'.
- ^ "וכן אני, אם כי אני זעירא דחברייא, קיבלתי ממו"ח זלה"ה שהיה גאון עולם, ומהגאון בעל מחבר ים התלמוד... אשר כידוע שהם קיבלו איש מפי איש עד רש"י... ורש"י ידוע שקיבל איש מפי איש עד משה רבינו... (שו"ת דברי חיים חלק א', חושן משפט סימן כ"ג).
- ^ קובץ אגרות, חלק ב' איגרת ו'.
