רבי מתיא בן חרש

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ציון קברו של רבי מתיא בן חרש בעילבון, 2011

רבי מתיא בן חרש[1], חי לקראת סוף שנות ה-ג'ת"ת ואילך (במאה ה-2), היה תנא בדור השלישי. נולד בארץ ישראל ולאחר מכן עבר לרומי.

קורות חייו

למד אצל רבי ישמעאל[דרוש מקור] ורבי אלעזר בן עזריה[2]. חבריו היו רבי שמעון בר יוחאי[3] ורבי יאשיה[4].

בעקבות כישלון מרד בר כוכבא ורדיפות הרומאים התכוון, יחד עם חכמים נוספים, לעזוב את ארץ ישראל ולעבור לחו"ל, אולם כשהגיעו סמוך לגבולות הארץ התחרטו וחזרו למקומם. ”מעשה בר' יהודה בן בתירה ור' מתיא בן חרש ורבי חנינא בן אחי ר' יהושע ור' יונתן שהיו יוצאים ח"ל והגיעו לפלטום וזכרו את ארץ ישראל זקפו עיניהם וזלגו דמעותיהם וקרעו בגדיהם וקראו המקרא הזה וירשת אותם וישבת בארצם. וחזרו ובאו למקומם אמרו ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצות שבתורה” (ספרי דברים, פרשת ראה). כנראה שלאחר מעשה זה הלך רבי מתיא בן חרש לבית מדרשו של רבי ישמעאל, שם פגש את רבי יאשיה.

מאוחר יותר עבר להתגורר ברומי והקים שם ישיבה מפורסמת. חבריו, רבי יהודה בן בתירא השני וחנניה בן אחי רבי יהושע הקימו גם הם ישיבות בחו"ל. על מעמדן החשוב של ישיבות אלו ניתן ללמוד מהכללתן בין מרכזי התורה בארץ ישראל[5]. על פי המסופר בתלמוד, לאחר שיצא רבי שמעון בר יוחאי מן המערה, הוא נשלח יחד עם רבי אלעזר ברבי יוסי לרומי במטרה לבטל גזירות שנגזרו על היישוב היהודי בארץ ישראל. בביקור זה הם פגשו ברבי מתיא בן חרש שישב ברומי ועסקו עמו בכמה שאלות הלכתיות[6].

היה ידוע בצדיקותו על שמירת העיניים והעלייה לציון קברו ידועה כסגולה לשמירת העיניים.

במדרש מסופר:

מעשה ברבי מתיא בן חרש שהיה יושב בבית המדרש ועוסק בתורה, והיה זיו פניו דומה לחמה וקלסתר פניו דומה למלאכי השרת, שמימיו לא נשא עיניו לאשה בעולם. פעם אחת עבר שטן ונתקנא בו, אמר: אפשר אדם כמו זה לא חטא? אמר לפני הקב"ה: רבונו של עולם, רבי מתיא בן חרש, מה הוא לפניך? אמר לו: צדיק גמור הוא. אמר לפניו תן לי רשות ואסיתנו. אמר לו: אין אתה יכול לו. אף על פי כן אמר לו: לך. נדמה לו כאשה יפה, שלא היה כדמותה מעולם מימות נעמה אחות תובל קין שטעו בה מלאכי השרת... עמד לפניו. כיוון שראה אותו הפך פניו ונתן לאחריו. שוב בא ועמד על צד שמאלו, הפך פניו לצד ימין. היה מתהפך לו מכל צד. אמר: מתיירא אני שמא יתגבר עלי יצר הרע ויחטיאני, מה עשה אותו צדיק? קרא לאותו תלמיד שהיה משרת לפניו. אמר לו:לך והבא לי אש ומסמר. הביא לו מסמרים ונתנם בעיניו. כיוון שראה השטן כך נזדעזע ונפל לאחוריו. באותה שעה קרא הקב"ה לרפאל, אמר לו: "לך לרפא את רבי מתיא בן חרש". בא ועמד לפניו. אמר לו: מי אתה? אמר לו: אני הוא רפאל, ששלחני הקב"ה לרפאות את עיניך. אמר לו: הניחני, מה שהיה היה. חזר לפני הקב"ה ואמר: ריבונו של עולם, כך וכך אמר לי מתיא. אמר לו: לך ואמור לו אני ערב שלא ישלוט בו יצר הרע. מיד רפא אותו.

ילקוט שמעוני, רמז קס"א

מאמריו

לדעת רבי אהרן היימן, ריחוקו של רבי מתיא בן חרש ממרכז התורה בארץ ישראל גרם לכך שלא נשארו ממנו הלכות רבות במשנה, מלבד הלכה אחת במסכת יומא לגבי חילול שבת במקרה של ספק נפשות.[7] לעומת זאת, בברייתות נזכר שמו כמה פעמים.[8]

מאמרו המפורסם באגדה מובא במסכת אבות: ”הווה מקדים שלום לכל אדם, והוי זנב לאריות ואל תהי ראש לשועלים” (משנה, מסכת אבות, פרק ד', משנה ט"ו).

”כל ספק נפשות דוחה את השבת” (משנה, מסכת יומא, פרק ח', משנה ו').

קברו בכפר עילבון

קברו של רבי מתיא בן חרש זוהה ביישוב עיילבו, ובמהלך הדורות פקדו אותו עולי רגל רבים.[9][10] לפי ספר "יחוס הצדיקים" מהמאה ה-16 היה נתון קברו של מתיא בן חרש ב"כוך של אבן",[11] אולם יוסף ברסלבי בביקורו במקום בשנת תרצ"ג העיד שהקבר הקדוש הסתתר בצל עצי אלה לא עתיקים וסומן על ידי חמישה נדבכים של אבנים גדולות ומסותתות. לדבריו, בזמנו היו עדיין רוכלים יהודים נוהגים לבקר במקום ולהדליק נרות שמן על הקבר.[12]

כיום מצוי הקבר בתחומי הכפר עילבון, מערבית לכביש 806, בסמוך לכניסה הצפונית ליישוב. עולים עם הרכב בכביש הצמוד למאגרי המים, לאחר כ-150מ' יש דלת בגדר הרשת מצד ימין, אליו מובילות מדרגות היורדות אל הקבר כחמישים מטרים, הקבר נמצא במדרון. האמונה העממית, המתבטאת בציון שעל הקבר, אומרת כי העלייה לקבר טובה לריפוי העיניים, כנראה בשל המעשה מהילקוט (שמקורו במדרש תנחומא) שהובא לעיל בהרחבה.

סגולת רבי מתיא בן חרש

בשלהי העשור השני של המאה ה-21 נפוצה סגולה עממית לישועה הכרוכה בשמו של רבי מתיא, לפיה יש להדליק נר לעילוי נשמתו, לקרוא את מזמור פ"ו בספר תהילים, ולחזור על פעולה זו 18 פעמים. לאחר מכן יש לומר פסוקי אותיות "קרע שטן" מתוך מזמור קי"ט בתהילים, לבקש את הבקשה ולהבטיח לפרסם. לסגולה זו אין מקור קדום[13].

גלריית תמונות

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בכתב יד קאופמן למשנה: רבי מתתיה בן חרש
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף פ"ו עמוד א'; תלמוד ירושלמי, מסכת שבועות, פרק א', הלכה ו'. מאמר זה מופיע בגרסאות שונות בכמה מקומות בתלמוד הבבלי והירושלמי ובמדרשים. לדעת היימן הגרסה הנכונה היא המופיעה בירושלמי במסכת שבועות.
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף נ"ג עמוד ב'.
  4. ^ אבות דרבי נתן, א, א
  5. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ל"ב עמוד ב'
  6. ^ תלמוד בבלי, מסכת מעילה, דף י"ז עמוד א'; תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף פ"ד עמוד ב'.
  7. ^ משנה, מסכת יומא, פרק ח', משנה ד'.
  8. ^ תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף פ"ד עמוד א'; תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ד' עמוד ב'; תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ס"א עמוד א'; תלמוד ירושלמי, מסכת מגילה, פרק א', הלכה ט'; מכילתא בא, פרק ה.
  9. ^ צבי אילן, קברי צדיקים בארץ ישראל, כנה, 1997, עמ' 312.
  10. ^ רבי מתיא בן חרש, אתר mytzadik
  11. ^ יחוס הצדיקים, באתר היברובוקס
  12. ^ יוסף ברסלבי, לחקר ארצנו : עבר ושרידים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1954, עמ' 246.
  13. ^ מאמר על סגולת רבי מתיא בן חרש, באתר משיב כהלכה


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0