רבי נתן מברסלב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף רבי נתן מנמירוב)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי נתן שטרנהרץ
קברו של רבי נתן בברסלב
קברו של רבי נתן בברסלב
לידה ט"ו בשבט ה'תק"ם
נמירוב
פטירה י' בטבת ה'תר"ה (בגיל 64)
ברסלב, מחוז ויניציה אוקראינה
מקום קבורה בית הקברות בברסלב
מקום פעילות נמירוב, ברסלב, אומן
תחומי עיסוק כתיבת והפצת תורת רבי נחמן מברסלב
רבותיו רבי נחמן מברסלב
חיבוריו
קברו של רבי נתן בברסלב

רבי נתן שטרנהרץ, המוכר גם כרבי נתן מנמירוב או רבי נתן מברסלב או בכינויו העממי מוהרנ"ת (ט"ו בשבט ה'תק"ם - י' בטבת ה'תר"ה) היה תלמידו המובהק של רבי נחמן מברסלב, מפיץ תורתו המרכזי ומנהיגה-בפועל של חסידות ברסלב אחרי פטירת רבו.

ביוגרפיה

נולד לנפתלי הירץ, סוחר אמיד מהעיר נמירוב, וחיה לאנה[1]. בילדותו כונה "העילוי מנמירוב". נישא לבתו של רבי דוד צבי אוירבך, רבה של שרהורוד. אביו ציפה שיצטרף, לאחר שנתיים בבית חמיו, לעסק המשפחתי, שהיו לו סניפים בכל אוקראינה. בשנת תקנ"ו התחיל להתעניין בתורת החסידות ונסע לרבי מרדכי מקרמניץ, רבי גדליה מליניץ, רבי ברוך ממז'יבוז', רבי אברהם דוב מחמילניק, ורבי שלום מפראהביטש, ובעיקר נתקרב לרבי לוי יצחק מברדיטשוב, ויש טוענים כי היה כותב את תורותיו שמאוחר יותר נדפסו בספר קדושת לוי[2]. בשנת ה'תקס"ב היה אמור לעבור לגור ולעבוד בעסק המשפחתי בברדיצ'ב, אך באותה שנה הגיע רבי נחמן לברסלב הסמוכה, ושמו עבר בין חבריו של רבי נתן. רבי נתן עם שניים מחבריו החליטו לנסוע לצדיק. רבי נתן מיד נקשר לרבו העתידי, הפך תלמידו הקרוב ביותר, וליווה אותו עד פטירתו של רבי נחמן בעיר אומן ב-ה'תק"ע.

וכך מסופר על התקרבותו של רבי נתן לרבי נחמן:

בין אברכי נמירוב, אליה שב רבי נתן, היו אף כאלה שטעמו את טעם החסידות. ובשיחותיהם בבית המדרש, פרצו ויכוחים לא מעטים בין אותם אברכים, לבין האברכים המתנגדים לחסידות, שרבי נתן היה מהבולטים שבהם. הם סיפרו לרבי נתן אותות ומופתים מרבותיהם ואת עבודת ה' העצומה שלהם, אולם רבי נתן לא הטה ליבו לסיפוריהם וביטלם במחי יד: 'עבודה?' אמר להם רבי נתן, 'עבודה אמיתית ראיתי אצל חמי, שארבעים שנה לא ישן על מיטה, ויומם ולילה הגה בתורת ה'. וכי אתם יודעים עבודה מהי...?' כך נמשכו הוויכוחים, עד שהחלו לשוחח עמו מעניין שמחה וחיוּת בעבודת ה'. כאן הייתה ידם על העליונה. לבו של האברך הלמדן הגדול, רבי נתן, ספוג היה בכאב משום כך בדיוק. חש היה שחסר הוא את החיות, את השמחה בעבודת ה'. ומשכך, לא ארכו הימים והחלו הדברים להיכנס לליבו. ותוך זמן קצר הפך רבי נתן לחסיד.

ר' נתן העלה על הכתב את כל התורות והמאמרים ששמע מר' נחמן. לאחר מותו ניסה ר' נתן לשמר את חסידות ברסלב. הוא תיקן עלייה לציון וקיבוץ חסידי בראש השנה. הוא היה נוסע בין קהילות החסידים בערים הסמוכות, וכן הדפיס את ספרי ר' נחמן. ר' נתן לא טען להיותו האדמו"ר של חסידי ברסלב, אלא המנהיג והמאחד, ולשיטתו הרבי נשאר תמיד ר' נחמן.

בשנת ה'תקע"א הדפיס את הספרים ליקוטי מוהר"ן ו"ספר המידות". בשנים ה'תקע"ט - ה'תקפ"א קנה את כל הנדרש להקמת בית דפוס, והעמיד בית דפוס בביתו, שם הדפיס את ליקוטי מוהר"ן, השלמת ספר המידות ותיקון הכללי בשנת ה'תקפ"א. כדי לא למשוך את תשומת השלטונות נכתב על הספרים שנדפסו באוסטרוה או במוהילב. ר' נתן עסק בהדפסת ספרים במשך כל ימיו, ובכך הפך את ספרי ברסלב לנפוצים ביותר בין ספרי החסידות. השפעתם יצאה אפילו מתחום החסידות ועברה לתחומים שונים, כמו ספרות.

בשנת ה'תקפ"ב, תוך כדי מלחמת העצמאות היוונית, מטורקיה, יצא ר' נתן למסע לארץ ישראל ושהה בה מספר חודשים.

ר' נתן התקין אספת חסידים אצלו בברסלב בחג השבועות ובחנוכה. בשנים ה'תקצ"ד - ה'תקצ"ח התחדש גל רדיפות נגד חסידי ברסלב בניצוחו של רבי משה צבי מסאווראן. חסידי ברסלב נקראו כופרים, נאסר לאכול משחיטתם, להתחתן איתם ולרחם עליהם. הרדיפות פסקו אחר פטירתו של רבי משה צבי מסאווראן. בזמן הרדיפות נעצר רבי נתן, רכושו הוחרם, נאסר עליו להתגורר בברסלב, והוא עבר לעיר הולדתו נמירוב, בפיקוח משטרתי שנועד גם להגן עליו מפגיעה פיסית. בתקופת הרדיפות נותרו לרבי נתן תלמידים בודדים בלבד.[3]

ממכתביו נראה כי עבר מספר ניסיונות פגיעה חמורה, ואף רצח. באחת הפעמים הותקף במקווה על יד בריונים וניצל בנס. כמו כן הושלכו אבנים גדולות אל תוך ביתו. בנוסף התבזה בחג שביעי של פסח, כאשר יהודי ברסלב התכנסו ליד ביתו בזעקות, מהם נמלט בליווי משטרתי.[4]

ובשנת ה'תקצ"ח חזר לברסלב, ובשנת ה'תר"ה נפטר ונקבר בכניסה לבית הקברות היהודי בעיר. בפי חסידי ברסלב מקובל כי מוהרנ"ת ביקש להיטמן בכניסה לבית העלמין ואמר: "כל נפטר שיעבירו דרך הקבר שלי אעשה לו טובה"[5].

את מקומו מילא אחר מותו ר' נחמן חזן מטולצ'ין, עליו אמר "זה שנשא עבורי את דליי המים - רבי נחמן מטולטשין - הוא ינהיג את העדה".

סיפורו של י.ל. פרץ - "אם לא למעלה מזה"[6], נכתב על ר' נתן בזמן שהייתו בנמירוב[דרוש מקור].

חיבוריו

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אתר .mytzadik
  2. ^ ספר באש ובמים - תולדות מוהרנ"ת פרק ד.
  3. ^ חיים קרמר, באש ובמים, ירושלים: נחלת צבי, תשנ"ה
  4. ^ נתן מנמירוב, עלים לתרופה, מכתבי מוהרנ"ת, מורשת הנחל ברסלב
  5. ^ ברסלב סיטי -מוהרנ"ת
  6. ^ "אם לא למעלה מזה" בפרויקט בן יהודה


תקופת חייו של רבי נתן מברסלב על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן