רבי עזריה מן האדומים

רבי עזריה בן משה מן האדומים (דה לה רוסה - באיטלקית: Bonaiuto dei Rossi;‏ 1513 בקירוב, מנטובה - 1578, פרארה) היה למדן היסטוריון וחוקר יהודי-איטלקי. נתפרסם בעיקר בעקבות ספרו "מאור עיניים", שהציג דעה חדשנית על דברי חז"ל והניח רעיונות מחקריים בפרשנותו, וגרר התנגדויות מצד חכמי דורו שחלקם אף קראו לאסור קריאה בו.

חייו

על חייו של רבי עזריה מן האדומים ידוע אך מעט, בעיקר ממידע מפוזר שנוסף דרך אגב לספרו "מאור עיניים". משפחתו, משפחת דה רוסי (Dei Rossi, כלומר מהאדומים), היא משפחה יהודית ותיקה באיטליה. על פי מסורת משפחתית, הוגלתה משפחה זו לרומא יחד עם עוד שלוש משפחות מארץ ישראל על ידי הקיסר טיטוס מחריב ירושלים. אביו של רבי עזריה מן האדומים, ר' משה בן עזריה דה רוסי איש רג'יו, היה איש יודע ספר, מקורב לרשויות, ועסק בחלפנות כספים ברישיון בעירו מנטובה.

רבי עזריה נולד במנטובה שבמחוז לומברדיה, כנראה בין השנים רע"ב - רע"ד (1512–1514). בילדותו קיבל חינוך יהודי מקובל - לימוד מקרא, משנה, תלמוד ועברית; החל מגיל 13 למד בעצמו. נשא לאשה את בתו של חיים מסראן, יהודי ממנטובה שהיה עוסק בהלוואות בריבית - העיסוק העיקרי של יהודים באירופה באותם הימים. אשתו זו ילדה לו מספר בנות. הוא עבר להתגורר בבולוניה, ובשנת שכ"ז (1567) עבר לפרארה. לא ידוע במה עסק לפרנסתו; לפי גרסה אחת היה רופא, והוא עצמו מספר שעסק ב"זיקוק ספרים" - כלומר צנזורה של ספרים עבריים והכנתם לדפוס. במקום אחר מזכיר ר' עזריה מן האדומים את השתדלותו להשיג מימון להדפסת משנה תורה של הרמב"ם עם פירושו של ר' יוסף קארו, "כסף משנה". לצד עיסוקו בהדפסת ספרים עסק ר' עזריה מן האדומים גם בקריאתם המתמדת; ברשימותיו של הרופא היהודי האנוס אמאטוס לוזיטאנוס נמצאת (בין שאר המלצות רפואיות) הוראה האוסרת על ר' עזריה לקרוא בלילות לאור הנר.

מלבד ספרים יהודיים, למד ר' עזריה מן האדומים גם שפות, ובהן לטינית, וקרא ספרות איטלקית וספרי היסטוריה ומחקר רבים שהיו מקובלים באותה תקופה. עסק במחקר ההיסטוריה של העת העתיקה, בחקר העמים הקדומים והנצרות ובארכאולוגיה יוונית ורומית. בשנת של"א החל בכתיבת ספרו "מאור עיניים", אותו סיים לכתוב לאחר כשנתיים.

בשנת של"ה (1575), חלם ר' עזריה מן האדומים כי תוך כשלוש שנים הוא ימות. על כך חיבר שיר קצר:

על משכבי שוהה בכסליו שי"ן למ"ד ה"א,

נדמה לי אומר הא לך עוד שלוש שנים.

לכן בשנת של"ח רוחי אל על יצלח,

אל נא רב טוב וסלח תשלג צלמון שנים.

ר' עזריה כתב את צוואתו ואף חיבר בעצמו את הנוסח שייכתב על מצבתו. נפטר בפרארה, בשנת של"ח (1578).

מאור עיניים

"מאור עיניים", מנטובה של"ד

"ספר מצרף לכסף", בדפוס חברת מעוררי ישנים, 1854 אדינבורו. לחצו על התמונה לדפדוף בספר מעמוד 7

ספרו העיקרי של ר' עזריה מן האדומים נקרא "מאור עיניים". בספר זה שלושה חלקים: "קול אלקים", "הדרת זקנים" ו"אמרי בינה".

"קול אלקים" הוא ספר המתאר רעידת אדמה עזה שארעה בפרארה בשנת של"א (1570). ברעש אדמה חזק זה נהרגו למעלה ממאתיים אנשים, ורוב בתי העיר חרבו ובהם ביתו של ר' עזריה. ב"קול אלוקים" הוא מתייחס לרעידת אדמה זו כאל פעולה ישירה של האלוקים, יותר מאשר תופעת טבע רגילה.

רעידת האדמה נמשכה בגלים למשך מספר שבועות, ובמשך שבועות אלו לנו תושבי העיר ברחובות מחשש למפולת. באחד מהימים שהיה ר' עזריה ברחוב מפחד הרעש וקריסת הבתים, פנה אליו כומר נוצרי תושב העיר בשאלה האם קיים תרגום לעברית של אגרת אריסטיאס, המתארת את דרך כתיבתו של תרגום השבעים בפקודת המלך תלמי השני. ר' עזריה השיבו שאין תרגום כזה, אך מיד ישב לתרגם את הספר, וסיים את המלאכה בתוך עשרים יום.
תרגומו לאיגרת הוא חלקו השני של הספר, "הדרת זקנים".

בחלקו השלישי של הספר, "אמרי בינה", אסף המחבר שישים מחקרים המסודרים לארבעה מאמרים. המחקרים עוסקים באגדה ובמדרשי חז"ל, בכתות יהודיות בזמן הבית השני, ביהודי אלכסנדריה ובפילון האלכסנדרוני, בקדמותה של השפה העברית, בשירה העברית, בתרגום אונקלוס, בספר יוסיפון ובכרונולוגיה של תולדות עם ישראל.

ר' עזריה מן האדומים מביע בספרו אמון רב בנכונות הקבלה, בקדמות ספר הזוהר ובסמכותם של החכמים בענייני הלכה ובענייני השקפה. בעת שמציע פירוש מחודש הוא מדגיש תמיד כי הוא כותב את הדברים רק "אם יתקבלו על דעת חכמי לב", וכי הוא מוכן לחזור בו מהדברים אם יחלקו עליו גדולי דורו.

במחקריו מנסה ר' עזריה מן האדומים ליישב את דברי חז"ל כך שיתאימו למחקר המקובל בימיו ולניסיונו האישי. לצורך כך, מסביר ר' עזריה אגדות רבות שלא כפשוטן, ובמקרים מסוימים אומר כי חז"ל שגו בהבנת ענייני טבע וכדומה. הוא אף מרשה לעצמו לפקפק בכמה מסורות מקובלות, למשל בייחוסו של תרגום אונקלוס לעקילס ובייחוס ספר יוסיפון ליוספוס פלאוויוס. כמו כן, מפקפק ר' עזריה בדיוקה של הכרונולוגיה המקובלת על החכמים: לדעתו החלו לחשבה רק החל מתקופת הגאונים, והוא מוסיף למניין שנות הבית הראשון כעשרים שנה.

ר' עזריה מן האדומים משתמש במגוון רב מאד של מקורות בספרו. מלבד הספרות היהודית המסורתית, ומלבד הספרים הפילוסופיים הזרים בהם השתמשו גם חכמים אחרים כמו כתביהם של אריסטו, אפלטון וקיקרו, מוסיף עזריה מן האדומים גם מקורות ספרותיים כמו כתבי הומרוס, ורגיליוס, הורטיוס ואובידיוס, ואפילו כתבי אבות הכנסייה והאוונגליונים עצמם. ר' עזריה היה גם הראשון מבין חכמי היהודים שהשתמש בכתבי פילון האלכסנדרוני, והוא שהביאו לידיעת אנשי היהדות המסורתית.

סגנונו של ספר מאור עיניים קשה לקריאה. הוא רצוף שיבוצים מקראיים, אך סגנון לשונו רבני מאוחר, עשיר בביטויים ארמיים. בספר מספר רב מאד של ציטוטים ומקורות, דבר המסרבל את הקריאה בו. סגנון הבאת הדברים קשה גם הוא, ורבים בספר המקומות בהם לשון המחבר חמקמקה והביטויים דו משמעיים ולא מוחלטים. במקומות רבים כותב ר' עזריה בסיכום דבריו שאם נראה לקורא שישנה טעות במסקנתו דבריו בטלים, "ולא אמר כלום".

הפולמוס על הספר

מיד עם פרסום הספר מאור עיניים, יצאו נגדו מספר חכמים באיטליה. הטענות העיקריות נגד ר' עזריה מן האדומים היו פקפוקיו במסורות מקובלות - בעיקר ביחס לכרונולוגיה, והשימוש שעשה בספרים חיצוניים בבירור נושאים הקשורים ליהדות. בעוד מספר חכמים, כמו למשל רבי משה פרובינצאלו ורבי יצחק פנצי, שלחו אליו את השגותיהם ובקשו את הבהרותיו, נזדרזו חכמים אחרים לפרסם מכתב שבו מוגדר הספר כ"ספרים החיצונים" ומוטל איסור לקרוא בספר אלא באישור מפורש מחכמי העיר. בנוסף, הובעה במכתב התקווה כי "גאוני עולם שבכל עיר ועיר" יזדרזו ויצטרפו לאיגרת המחאה. למעשה, אף אחד מחכמי איטליה לא הצטרף לקריאה, אך מכתבים עם השגות, קושיות והתראות החלו זורמים לביתו של ר' עזריה מן האדומים. אחד מן המשיגים המתונים יותר היה רבי יהודה מוסקאטו, ששלח לר' עזריה איגרת ידידותית בה הביע את הסתייגויותיו מכמה מן הדעות שנכתבו בספר.

כדי לשכך את ההתנגדות שעורר הספר נתבקש המחבר לערוך בו מספר שינויים: הוא הדפיס מחדש מספר גליונות וכרכם בספר במקום הישנים, והוסיף לספר את ההשגות של הרב יצחק פנצי עם תשובותיו והסבריו. למעשה דרשו המתנגדים שינויי ניסוח בלבד, בלא שיצטרך לסגת משום טענה מרכזית בספרו. עם הדפסת הספר במהדורתו המתוקנת שככה ההתנגדות, הרב שעמד בראש פרסום המכתב המגנה את הספר, פרסם מכתב נוסף שבו ביטל את קודמו, והוא אף הוכתר ע"י רבני איטליה בתואר של כבוד. ר' עזריה גם כתב ספר נוסף בשם 'מצרף לכסף' כדי להגן על דעתו בענין מנין שנות העולם, אך משראה שהמחלוקת שככה החליט שאין צורך להדפיסו. הספר נדפס מכתב ידו בתקופת ההשכלה.

באותה תקופה הגיע הספר לארץ ישראל, ושם נודע על מכתב נוסף האוסר על הקריאה בספר. הספר הובא בפני רבי יוסף קארו, והלה הביע את תרעומתו הקשה על תוכני הספר. רבי יוסף קארו לא הספיק לכתוב את מכתב המחאה שלו, אך תלמידו רבי אלישע גאליקו הודיע בשמו כי מן הראוי היה להכריז חרם גמור על הספר ורבי משה אלשיך העיד שגם הוא שמע זאת. ולערך בשנת של"ו חתמו עשרה מרבני צפת על כרוז בו הובאה עדות זו ולאחריה נכתב:

מאחר שהעידו שני החכמים השלמים החתומים לעיל מה ששמעו מפי מורינו הרב זלה"ה חייבים כל ישראל לקיים מאמרו לחוס לכבוד התורה ועקריה. לכן אנו גוזרים בגזרת התורה על כל בר ישראל אשר ימצא הספר הזה ברשותו שיבער אותו מביתו והמקיימו יחוש לעצמו כעובר על דברי חכמים ועל כל המקיימים גזרתינו תבא ברכת טוב

— כרוז חכמי צפת נגד המאור עינים, ונציה, לערך של"ו

לאחר זמן מה, כנראה עם קריאת התנצלויותיו של המחבר בספרו מצרף לכסף, שככה גם התנגדותם החריפה של חכמי צפת.

במהלך השנים לאחר מכן, חזרה ועלתה לעיתים סוגיית ההתנגדות לספר. המהר"ל מפראג בספרו "באר הגולה" (פרק ו) ביקר בחריפות את השקפותיו של ר' עזריה על האגדה. גם הרב חננאל ניפי, שחי בסוף המאה השמונה עשרה, מספר כי ראה כתב האוסר על קריאת הספר ללא אישור מרבני העיר, אך לאחר שקראו, לא מצא בו שום פסול. הוא מוסיף ואומר, כי ייתכן שהאיסור נועד כדי למנוע מתלמיד צעיר לטעות באחדים מן הדברים המובאים בספר.

רבי יעקב עמדן כותב רבות כנגד הספר, הוא הוציא גם חרם חמור על הספר וציווה לשורפו^{[דרוש מקור]}. מאידך מצטטו פעמיים בין ספריו, ובספרו מטפחת ספרים אף מגין על דבריו, וכותב עליו בין השאר: ”...על כן לא ישיגהו עון אשמה זאת כלל וכלל, ודבריו כנים וישרים שלא חטא כך. רק במה שנטה לספורי הבלי הגוים אשר פיהם דבר שוא, בזו ודאי נטתה אשורו מני הדרך וגרם לו שהיה פתי מאמין לכל דבר. אך לא נתכוין למרוד בה' ואין צריך לומר בשום דבר הנוגע למעשה חלילה, אדרבה נראה שהיה ירא ה' בפועל. רק בשפתיו חטא, ביחסו לחז"ל מעוט ידיעות... ומה לנו להוסיף על חטאו את אשר לא עלתה לו על לבו.” אף מסופר שלבסוף חזר בו היעב"ץ מהתנגדותו החריפה נגד הספר והתבטא "לא תתעב אדומי כי אחיך הוא!", אבל לטענת יהושע מונדשיין מדובר בהמצאה של המשכיל יצחק סטאנוב.

מנגד, רבי שלמה חזן כתב בזכות רבי עזריה: ”והמסתכל היטב בספר הנזכר ראה יראה שהרב עזריה הנזכר היה חכם גדול בש"ס ובפוסקים הראשונים זלה"ה, וכל מדרשי חז"ל שנונים על לשונו; והיה בקי מאד בספרי הגוים, כמעט דמיין ליה כמאן דמנח בכיסתיה...”. כמו כן, את ציטוטו בידי רבי חיים בנבנישתי הוא מפרש כתמיכה בספר.

החל מהמאה ה-18 התחדשה ההתעניינות בהגותו של ר' עזריה מן האדומים, וזאת משום שאנשי תנועת ההשכלה מצאו קירבה בין הגותם להגותו. יום-טוב ליפמן צונץ פרסם ב'כרם חמד' (שנות הארבעים של המאה ה-19) ביוגרפיה עברית של ר' עזריה מן האדומים והציג את 'מאור עיניים' כמבשר מוקדם של חכמת ישראל בנוסח המחקר האקדמי המודרני. מאור עיניים הוא מקור חשוב לכמה מעיוניו של נחמן קרוכמל, ובמיוחד לגישתו החלוצית למקומו של פילון בתולדות הדת היהודית.

אף בקהילות החרדיות כיום עדיין מצויה הסתיגות מהספר.

מהדורות הספר

הספר מאור עיניים יצא לאור במספר מהדורות.

• לראשונה הוציאו המחבר בשנת של"ד (1574), עם התוספת "מצרף לכסף" והערות שונות. ראו: מאור עיניים, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
• בשנת 1794 הוציא יצחק סטנוב את הספר בברלין, תוך שהוא משמיט את כלל ההערות, ההשגות והספר "מצרף לכסף".
• בשנת 1829 יצאה לאור מהדורה נוספת, על יסוד מהדורתו של סטנוב, תוך השמטת ההקדמה. לאחר שנה, יצא לאור ספרון ובו כל ההשמטות במהדורת סטנוב ובמהדורה זו. (מהדורת וויען 1830 באתר ספרים-google)
• בשנת 1854 יצא לאור על ידי צבי פיליפובסקי באדינבורו, בתוספת תולדות המחבר.
• בשנת 1864 יצא לאור על ידי דוד קאסל עם מבוא רחב, ותולדות המחבר מאת יום טוב ליפמן צונץ. (גרסה אלקטרונית של הספר באתר "ספרים google"; לוח הפרקים מאור עינים ו מצרף לכסף, מהדורת וילנה תרכ"ד-תרכ"ו 1866-1864, באתר HebrewBooks)
• בשנת 1899 יצא לאור בוורשה על יסוד מהדורתו של דוד קאסל.
• בשנת 1970 יצאה לאור בירושלים (בהוצאת מקור) מהדורת צילום ממהדורת ורשה.

בנוסף, תורגם הספר לאנגלית, וקטעים שונים ממנו תורגמו לשפות אחרות על ידי חוקרי יהדות נוצרים.

• The light of the eyes, (תרגם והוסיף הערות: Joanna Weinberg) New Haven : Yale University Press, 2001 מסת"ב 0300079060

לקריאה נוספת

ספרי יעץ

• עזריה מן האדומים באנציקלופדיה אוצר ישראל, כרך ח, עמ' 48–50. באתר HebrewBooks [מכיל את הנוסח המלא של מכתבי החרם לספר מאור עיניים (ציטוט מתוך ספרו של חיד"א)]
• יהושע הורוויץ, מרדכי מרגליות (עורך כללי), "רבי עזריה מן האדומים", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1199-1195, באתר HebrewBooks

מאמרים

• כתבי עזריה מן האדומים, מבחר פרקים מתוך ספר 'מאור עיניים' וספר 'מצרף לכסף', ההדיר והוסיף מבוא והערות ראובן בונפיל, ירושלים, מוסד ביאליק, תשנ"א
• יוחנן טברסקי, "עזריה מן האדומים, 1511-1578", קטיף - ילקוט לדברי ספרות, הגות ואמנות ו-ז, תשכ. (עמודים ט)
• ישראל מלמן, "סביב ספר "מאור עיניים" לר’ עזריה מן האדומים (שתי מהדורות לדפוס ראשון, שלד-ה).", זר לגבורות - קובץ מחקרים במקרא, בידיעת הארץ, בלשון ובספרות תלמודית (מוגש לר’ זלמן שזר, נשיא המדינה, ביום הולדתו הפ"ג.), תשל"ג. (עמודים 638-657)
• מאיר בניהו, "הפולמוס על ספר מאור עינים לרבי עזריה מן האדומים", אסופות - ספר שנה למדעי היהדות ה, תשנ"א. (עמודים ריג-רסה)
• דוד מלכיאל, "מיפת לשם ושוב ליפת : תרגום אנגלי של "מאור עיניים" מאת עזריה מן האדומים", פעמים - רבעון לחקר קהילות ישראל במזרח 104, תשס"ה. (עמודים 135-143)
• יהושע לוינסון, "מן המשל להמצאה : צמיחת הבדיון כקטגוריה תרבותית", היגיון ליונה, תשס"ז. (עמודים 1-32)
• עשהאל אבלמן, על חבל דק (מגזין סגולה 7 (תשע"א) עמ' 26–33)
• הרב יצחק זילבער, "יחסו של היעב"ץ לספר "מאור עינים" לר"ע מן האדומים", אור ישראל, מא, עמ' ריח, באתר היברובוקס
• דוד קאופמן "לתולדות הפולמוס של עזריה מן האדומים" בגרמנית ובצרפתית שניהם עם מקורות בעברית

• Segal, Lester A., Historical consciousness and religious tradition in Azariah de' Rossi's Meor einayim, Philadelphia : Jewish Publication Society, 1989.מסת"ב 827603169

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רבי עזריה מן האדומים בוויקישיתוף

• "עֲזַרְיָה מִן הָאָדוֹמִים", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ח, עמודים 48–50, באתר HebrewBooks
• עזריה מן האדומים, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• דוד הלחמי, רבי אעזריה מן האדומים די־רוסי (בעל „מאור עינים”), ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
• עזריה מן האדומים, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)

כתביו ועליהם

• "קול אלקים", באתר "דעת"
• מיכאל ריז'יק, "מאור עיניים" לעזריה די רוסי, באתר האקדמיה ללשון העברית
• מאור עיניים, טקסט מלא של הספר באתר האקדמיה ללשון העברית