רבי שמעון בן יהודה

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רבי שמעון בן יהודה היה תנא בדור החמישי (ראשית שנות ה-ג'תת"ק). תלמידו המובהק של רבי שמעון בר יוחאי, וכמעט כל מאמריו הם בשמו, פעמים - בניגוד למסורות אחרות בשם רשב"י. גם כאשר הוא ורבי אלעזר בן רבי שמעון מוסרים יחדו בשם רבי שמעון - הוזכר רבי שמעון בן יהודה לפני רבי אלעזר (בבלי, שבועות יט, ב). מסר גם בשם רבי יוסי בן חלפתא (משנה, מעשר שני ג, ו) ואף בשם רבי עקיבא (תוספתא, בבא קמא ו, כא) ורבי ישמעאל (בבלי, כתובות עג, ב). הוזכר ארבע פעמים במשנה (מעשר שני ג, ו; מכות ג, ו; שבועות א, ה; נגעים י, ח), וכמאה פעמים בספרות חז"ל בכללה.

היה תושב כפר עכו הסמוך לעיר עכו, ובמספר מקומות הובא בשמו המלא: "רבי שמעון בן יהודה איש כפר עכו" (לעתים בצורות כתיב אחרות: עמוס, אמוס, איבוס, עכוס, עכום, עיכום).

במקומות ספורים אמר דברים שלא בשם חכם אחר, כולם בענייני אגדה (תוספתא סנהדרין יג, יב; מכילתא בשלח פרשה ג; מכילתא דרשב"י פרק יט, יא; ספרי דברים פיסקא שט).

כנגד הדעה שבית מנוגע "לא היה ולא עתיד להיות" סיפר רבי שמעון בן יהודה על מקום בגליל שנמסר עליו שיש בו אבנים מנוגעות (תוספתא נגעים ו, א; ושם מסורת דומה של רבי אלעזר בן רבי שמעון על חורבה מנוגעת מעזה).

מצאנו שהתנא רבי זכאי מוסר בשמו (בבלי, שבת עט, ב).

מסופר על הוראות שונות שנתן לאריסו בענייני כלאים (ירושלמי דמאי פ"ב ה"ג), ומן הסיפור משתמע שהתפרנס מחקלאות.

רב שרירא גאון באיגרתו הידועה מונה את ר"ש בן יהודה בין חכמי דורו של רבן שמעון בן גמליאל.

בתוספתא (כלאים א, יב) הוזכר חכם בשם "רבי יהודה בן אגרא איש כפר עכו" (ובמקבילה בבבלי סוטה מג,ב: "בן גמדא"), ויש משערים שהוא אביו של רבי שמעון בן יהודה (אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים, בערכו). הוזכר גם "יהודה איש כפר עכו" כמי ששאל שאלה את רבן גמליאל (מכילתא, יתרו), ואפשר שהוא אבי רבי שמעון.

בעל ספר יוחסין השלם (מאמר ראשון, אות ש') משער שהוא בנו של רבי יהודה בר אלעאי. השערה זו מתמיהה, שכן לא מצאנו שמסר משהו בשם אביו, ואף לא נקרא "רבי שמעון ברבי יהודה", כפי שמצאנו רבות אצל רבי יוסי ברבי יהודה (במקומות ספורים הוזכר במפרשים בכתיב "ברבי" או "בר'", כנראה בטעות).

לקריאה נוספת


הערך באדיבות ויקיפדיה, קרדיט, cc 0.3