רבי שפטיה סגל

רבי שפטיה סגל

לידה	יאנישקעל ליטא
פטירה	8 בנובמבר 1955 כ"ג חשון ה'תשט"ז
מקום קבורה	הר המנוחות ירושלים
מדינה	ישראל
מקום פעילות	תל אביב-יפו
תחומי עיסוק	רב דרשן ר"מ
רבותיו	רבי מאיר שמחה הכהן ועוד רבים
חיבוריו	חידושי רבי שפטיה
בת זוג	חנה עלקא לבית מנדלבוים
צאצאים	רבי זרחיה סגל

רבי שפטיה שפטל הלוי סגל (נפטר בכ"ג חשון ה'תשט"ז, 8 בנובמבר 1955) היה רב ומרביץ תורה יליד ליטא, שעלה לארץ ישראל, התגורר ולימד בתל אביב – יפו.

תולדותיו

נולד לר' פרץ ולחיה שרה, בעיירה יאנישקעל הסמוכה לפוניבז', על שמה הוא נקרא לימים בישיבות ליטא בשם העילוי 'מיאנישקעל'. שמו שניתן לו היה שפטל, על שם רבי שעפטל בנו של השל"ה הקדוש אליו היתה מיוחסת המשפחה, אך כשעלה לארץ נהג לקרוא לעצמו בשם שפטיה.

בשנות ילדותו המוקדמות למד אצל רב העיירה, שטיפחו אישית בזכות כשרונו המיוחד. בגיל תשע בערך נשלח ללמוד בישיבתו של רבי שלמה עזרא מער אב"ד דפוניבז', שהיה צדיק בעל הנהגות של קדושה יוצאות דופן. בהמלצתו, כשהגיע לגיל אחת עשרה הלך ללמוד בישיבת כנסת בית יצחק בסלבודקא, חרף טענות אביו אודות גילו הצעיר. לאחר שנתיים, בעידודו של ראש הישיבה רבי ברוך בר ליבוביץ, הלך לנדוד ולקבל תורה מפי רבנים שונים. במהלך נדודים אלה שהה 'זמן' אחד אצל רבי זלמן סנדר בקריניק, האזין לשיעוריו של ר' חיים אסדער, ועוד. כמו כן ביקר אצל רבי חיים מבריסק ור' איצלה' מפוניבז', וכן למד תורה בישיבת טלז ושמע שיעורים מפי רבי אליעזר גורדון. בהמשך למד בקריניק אצל רבי זלמן סנדר כהנא שפירא ולאחר מכן נסע לדווינסק שם נקשר אל רבי מאיר שמחה הכהן בעל האור שמח, שהיה לרבו המובהק. בדווינסק התוודע גם אל הרוגוצ'ובר וספג מתורתו.

כיהן כר"מ בטיפליס. למד בישיבת תורת חיים בירושלים, ולאחר נישואיו כיהן כר"מ בישיבת שערי תורה ביפו והיה מקורבו של רבי אברהם יצחק הכהן קוק.^{[דרוש מקור]} בנו הוא רבי יהודה זרחיה סגל.

הבריחה לקווקז

מסיבות בריאות נהג ר' מאיר שמחה לנסוע מדי שנה לרחוץ במעיינות המרפא בקרלסבד שם היו מגיעים לנופש גם שרים ורוזנים. בשנה שבה פרצה מלחמת העולם הראשונה שהה שם גם הקיסר פרנץ יוזף, אשר הזמין את רבי מאיר שמחה להיפגש עמו. כשהגיע רבי מאיר שמחה לפגישה שמע מסביבת הקיסר אודות מלחמה איומה העומדת לפרוץ. בשובו לדווינסק אסף את תלמידיו וביקש מהם להימלט בעוד שהוא בחר שלא לנטוש את קהילתו, ובכך הם ניצלו. בהזדמנות זו הטיל רבי מאיר שמחה על רבי שפטיה לברוח לקווקז ולהפיץ שם תורה יחד עם תלמידים חשובים נוספים שנשלחו לשם על ידי רבי חיים עוזר גרודזינסקי מווילנא. רבי שפטיה הקים שם ישיבה יחד עם רבי אבא קריגר, חתנו של רבי יוסף רו'זין - ה"רוגוצ'ובר".

תקופת ארץ ישראל

לאחר נישואיו התגורר ביפו. רבי יוסף כהנמן שהכירו כעילוי מימי נעוריהם בליטא הציע לו משרת ראש ישיבה בישיבת פוניבז' החדשה שהקים בבני ברק אך הוא סירב וביכר לקיים את הבטחתו שנתן ללמד בישיבת שערי תורה שבשכונת נוה שלום. ביפו גם פעל להקמת ישיבה לנערים בשם פרחי כהונה, בה אף מסר שיעורים, כמו בבתי מדרש ושמו אף נודע כדרשן מעורר השראה. בהמשך עבר לגור בעיר החדשה תל אביב, והיה למגיד השיעור הראשון בגמרא בבית הכנסת הגדול ששכן עדיין בצריף ברחוב רבי יהודה הלוי. במשך שנים שימש כרב בית הכנסת אהל רבקה בדרום תל אביב.

משפחתו

רעייתו היתה הרבנית חנה עלקא בת הזקונים של רבי יעקב מנדלבוים, חסיד קרלין וראש השוחטים בירושלים. בנו בכורו המפורסם היה רבי יהודה זרחיה סגל. חתנו הרב חיים זוננפלד רב שכונת נוה אביבים רמת אביב

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.