רבנו פרץ

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Merge-arrows-3.svg מתקיים דיון בו מוצע לאחד את הערך רבינו פרץ מקורביל עם ערך זה.
אם אין התנגדויות, ניתן לאחד את הערכים שבוע לאחר הצבת התבנית.
רבנו פרץ
תאריך לידה ה'ס"ה
תאריך פטירה ה'ק"ל
השתייכות בית מדרשו של הר"ן
רבותיו אביו רבי יצחק הכהן
תלמידיו ר"ן, הריב"ש, מתתיה בן יוסף אב"ד פריש, אחיו רבי קרשקש הכהן ומשולם הכהן
חיבוריו פירושים למסכתות שבת, עירובין, סנהדרין, נזיר; ספר מערכת האלהות

רבי פרץ בן יצחק הכהן (רבנו פרץ, או הרפ"ך; ה'ס"ה 1304 - ה'ק"ל, 1370), היה מגדולי חכמי ספרד במאה ה-14, רבו של הר"ן ושל הריב"ש, כתב פירוש על התלמוד וספר דרשות בקבלה.

תולדות חייו

רבי פרץ נולד בפרובנס בתחילת המאה ה-14. את תורתו למד מאביו רבי יצחק בן יהודה הכהן.

אביו רבי יצחק היה ניכר בדורו כתלמיד חכם ועניו, ונהג לחתום את איגרותיו "יצחק העלוב בן הרב יהודה הכהן". עדות על גדולתו בתורה מוזכרת בכתבי רבי דוד בן שמואל מאישטילא (מחבר "ספר הבתים" על המשנה תורה לרמב"ם) שקוראהו "קדוש ה' מכובד מורנו רב יצחק הכהן מנוואשקה" (מאנאסק) Manosque.

בבגרותו שימש רבי פרץ כדיין ומורה הלכה בטולידו.

חיבוריו

רבי פרץ הכהן התחיל לכתוב את פירושיו על התלמוד בהיותו בן 22. פירושיו על התלמוד הידועים לנו היום הם על ארבע מסכתות בלבד (שבת, עירובין, נזיר, וסנהדרין). יש הטוענים שרבי פרץ חיבר פירושים על כל המסכתות, אלא שאלו אבדו.[1] הוא רגיל להביא בפירושיו את דברי אביו כהקדמה, ולאחר מכן לדקדק ביותר בלשון התלמוד כדי להעלות את חידושיו. הרב יצחק אריאלי משער שחידושי הרשב"א על מסכת מנחות הם מרבי פרץ.

רבי פרץ כמקובל

חיבור נוסף של רבי פרץ הוא ספר מערכת האלהות הכולל דרשות קבליות על התורה. לא ברור האם דרש אותן בבית כנסת או בפורום מצומצם יותר, ובכל מקרה אלו דרשות מעמיקות אשר אין להבינן ללא ידיעה קבלית מוקדמת. אחד ממאפייני החיבור הוא הגדרה והשוואה של כל פרט מהחטאים בכלל התורה (לדוגמה חטא עץ הדעת, דור המבול, דור הפלגה, אנשי סדום, קורח ועדתו ועוד), והבנתם כבאים מאותו מקור ספציפי של רע, עם מטרה להגיע אל כוונה שווה - פירוד אלהות מן העולם.

תלמידיו וחבריו

המפורסם מבין חבריו הוא רבנו נסים, שהתייחס אליו בידידות וקרבה ואף עזר לו להגיע לברצלונה. יש אומרים שהר"ן התייחס אליו כמעט כתלמיד אל רבו, כעולה מכך שכינהו "מורנו הרב הכהן הגדול".[2] בשנת ה'קי"ז נקראו שניהם על ידי מלך ספרד, ככל הנראה פדרו הרביעי, מלך אראגון, לפסוק דין-תורה בעניין ירושה.[3]

תלמיד ידוע של ר' פרץ הוא הריב"ש (ר' יצחק בר ששת), אשר מרבה בכתביו לשבח ולתאר את גדולת רבו.[4]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ראה הקדמת משה הכהן בלוי להקדמת ספרו "שיטת הקדמונים" על מסכת נזיר.
  2. ספר מקורות ומחקרים, עמ' קעז.
  3. יצחק בער, תולדות היהודים בספרד הנוצרית.
  4. שו"ת הריב"ש סימנים רפ, שפז, תעו.
תקופת חייו של הרב רבנו פרץ על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן