רבקה אמנו
| לידה | חרן |
|---|---|
| פטירה | כנען |
| מקום קבורה | מערת המכפלה |
| אב | בתואל |
| בן זוג | יצחק |
| צאצאים | יעקב, עשו |
| מספר צאצאים | 2 |
רִבְקָה, מכונה רבקה אמנו, היא השנייה מארבע האמהות של עם ישראל. אשתו של יצחק, אם יעקב ועשו. אביה, בתואל (שהיה גם אביו של לבן הארמי), היה בנו של נחור אחי אברהם, ומכאן שהיה בן דודו של יצחק.
המקור העיקרי לידע על רבקה הוא המסופר בספר בראשית, ומדרשי חז"ל העוסקים בסיפור זה. רבקה נזכרת במקרא בשמה 30 פעמים, מספר האזכורים הקטן ביותר מבין האמהות בספר בראשית[1]. לאחר מותה, נקברה רבקה במערת המכפלה, שם נקברו, מלבד רחל, כל אבות ואמהות האומה. רבקה הייתה בת 133 שנים במותה.
לידתה
לאחר סיפור עקידת יצחק ולפני סיפור פטירת שרה מתואר בתורה ”וַיֻּגַּ֥ד לְאַבְרָהָ֖ם לֵאמֹ֑ר הִ֠נֵּ֠ה יָלְדָ֨ה מִלְכָּ֥ה גַם הִ֛וא בָּנִ֖ים לְנָח֥וֹר אָחִֽיךָ׃ ... וְאֵ֖ת בְּתוּאֵֽל׃, וּבְתוּאֵ֖ל יָלַ֣ד אֶת רִבְקָ֑ה” (ספר בראשית, פרק כ"ב, פסוק כ"ג). במפרשים נכתבו הסברים לסמיכות הפרשות, רש"י[2] מבאר שאחרי העקידה הרהר אברהם בכך שאם יצחק היה אכן נשחט, לא היה נשאר ממנו שם ושארית, ומיד לאחר הרהורים אלו בישר לו הקב"ה על הולדת בת זוגו של יצחק ממשפחת אברהם - רבקה. במדרש רבה{{הערהתבנית:רבה.}} לעומת זאת, נדרשה סמיכות הולדת רבקה לפרשת פטירת שרה, להראות "שלא השקיע השם את שמשה של שרה עד שהזריח שמשה של רבקה"[3].
רבקה ועבד אברהם
ערך מורחב – מציאת אישה ליצחק
אברהם הזקין ועוד לא השיא אישה לבנו יצחק, לכן שלח את עבדו אל משפחתו בחרן[4] כדי למצוא ליצחק אישה שם ולוודא שלא יישא אשה כנענית[5]. שמו של העבד אינו מצוין, אולם לפי מדרשי חז"ל[6] הוא אליעזר.
עבד אברהם לקח בצידתו מתנות רבות ויקרות כדי להעניק לכלה המיועדת ויצא אל ארם נהריים כדי למלא את מבוקשו של אדונו, עד שהגיע לחרן בשעות הערב. הוא הבריך את הגמלים וחיכה ליד הבאר שמחוץ לעיר אליה היו בנות העיר באות לשם לקראת הערב לשאוב מים. אליעזר התפלל להשם שיעזור לו למצוא את האשה המיועדת ליצחק וקבע לעצמו סימן שהנערה שתיענה לבקשתו להשקותו מים ותציע מעצמה להשקות גם את גמליו, מה שמוכיח על היותה גומלת חסדים, היא האישה הראויה שהועיד ה' ליצחק בן אברהם גומל החסדים[7].
טרם כילה את תפילתו, הגיעה אל הבאר נערה טובת מראה ושמה רבקה, בת בתואל, אחיינו של אברהם. העבד ביקש ממנה "הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ"[8], ורבקה השיבה "שְׁתֵה אֲדֹנִי... גַּם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב עַד אִם כִּלּוּ לִשְׁתֹּת"[9].
כאשר קיבל אליעזר תשובה זו, ידע שזו האישה המתאימה ליצחק. וכיוון שהיה בטוח בזכותו של אברהם שהיא האישה שמייעד ה' ליצחק, נתן לה "נזם זהב בקע משקלו ושני צמידים על ידיה עשרה זהב משקלם", בטרם שאלה לשמה[10] ולאחר מכן שאלה בת מי היא והאם יש בבית אביה מקום עבורו ללון.
רבקה ובני ביתה
לאחר המפגש רצה רבקה לבית אמה[11], וסיפרה לה על המפגש עם אליעזר בבאר. אחיה, לבן, הוציא את פסליהם מהבית כדי שאליעזר יסכים להתארח בו[12], ואז רץ אל הבאר, הזמין בחום את עבד אברהם ללינה אצלם ואירח אותו בכבוד רב. מטרתו של לבן הייתה להחניף לעבד כדי לקבל ממנו ממון.[13].
בפני בני ביתה של רבקה, סיפר אליעזר על הסימן שקבע ועל התגשמותו.
לאחר שהסביר עבד אברהם לבני ביתה של רבקה על אדוניו ומטרת בואו, ולאחר דין ודברים, הם הסכימו לתת את רבקה ליצחק אך בתנאי ש"נקרא לנערה ונשאל את פיה". רבקה הסכימה להינשא ליצחק ולצאת מיד לדרך. בני ביתה שלחו איתה עם אליעזר וצירפו אליה את מינקתה וכמה משרתות. לפני יציאתה, בירכו אותה בני ביתה: "אחותנו, את היי לאלפי רבבה, ויירש זרעך את שער שונאיו".
הגעת רבקה לכנען
כשהשיירה הגיעה לארץ כנען כנען והייתה בדרכה לדרך לארץ הנגב אשר שם ישב יצחק, הם פגשו בדרך את יצחק. כאשר ראתה אותו, הטתה רבקה את עצמה מעל הגמל וכיסתה את ראשה מפני הצניעות. יצחק הביא אותה לאוהל שלו, בחן את מעשיה וראה שהם טובים כמו מעשי אמו - שרה, ונשא אותה לאישה.
במדרש רבה מסופר כי שלושת הניסים שהיו באוהל עד לפטירתה של שרה, חזרו עם בואה של רבקה אל האוהל: נר דלוק מערב שבת עד ערב שבת, ענן קשור מעל האוהל (כסימן להשראת שכינה) וברכה מצויה בעיסה.
רבקה ובניה
- ערך מורחב – לידת יעקב ועשו
כמו שרה ורחל, הייתה בתחילה רבקה עקרה. היא נפקדה לאחר שהיא ויצחק התפללו לה': היא התפללה בזוית אחת ויצחק התפלל בזוית השניה, במדרש מובא כי ה' קיבל בעיקר את תפילתו של יצחק, שתפילתו הייתה עדיפה על תפילתה מכיוון שהיה צדיק בן צדיק[14], והיא נפקדה. הריונה של רבקה היה קשה במיוחד. רבקה אינה מסוגלת לשאת את הכאבים[15] ופונה אל בית מדרשם של שם ועבר שם נאמר לה כי בבטנה תאומים, שמהם יצאו 2 עמים חשובים, והם והעמים היוצאים מהם יהיו יריבים נצחיים, אך בסוף הקטן ינצח, ולכן הם עשו עכשיו בבטנה מריבה סמלית, ומעכשיו הריונה יהיה שקט[16]. ואכן, רבקה ילדה תאומים, לגדול קראו עשו, והוא גדל להיות אבי האדומים, ולשני קראו יעקב, והוא גדל להיות אבי שבטי ישראל.
המדרש מסביר את הסיבה לכאבים בהריונה: ”בשעה שהייתה עומדת על בתי כנסיות ובתי מדרשיות, יעקב מפרכס לצאת; ובשעה שהייתה עוברת על בתי עבודת כוכבים, עשו רץ ומפרכס לצאת” (בראשית רבה, פרשה ס"ג).
לאחר שגדלו בניה של רבקה, היא אהבה יותר את יעקב, מכיוון שהכירה בצדקותו של יעקב וברשעותו של עשו[17], בשונה מיצחק שאהב יותר את עשו הצייד, מכיוון שהיה נותן מצידו לאביו, ומשום שלא ידע על מעשיו הרעים[18].
לקיחת הברכות
- ערך מורחב – לקיחת הברכות
כאשר הזקין יצחק והתעוור, הוא חפץ לברך לפני מותו את עשו בכורו, שיהיה בן בריתו של ה' ושיירש את ארץ ישראל[19]. הוא קרא לעשו וציווה לצוד לו מטעמים, כדי שעל ידי העונג שבאכילתם הוא יברכו בלב שלם[20]. רבקה, שאהבה את יעקב, ושידעה את דברי ה' שנאמרו לה לפני לידתם כי "רב יעבוד צעיר"[21], שמעה את דברי יצחק לעשו ורצתה שיעקב יהיה זה שיקבל את הברכות. היא ציוותה על יעקב שיביא לה 2 גדיי עיזים מהם היא תכין מטעמים, ויעקב יביאם לאביו כשהוא מתחזה לעשו, כדי להרגיע את חששו שיצחק ימשש את גופו ויעלה על התרמית ויקללו, היא הלבישה לו את עורות העיזים, כדי שאם יצחק ימשש אותו הוא יסבור שלפניו עומד עשו השעיר ולא יעקב החלק, וכן הבטיחה לו שנאמר לה בנבואה שאביו לא יקללו[22].
יעקב הצליח להתחזות לעשו, חרף ניסיונותיו של יצחק לגלות האם הוא יעקב וקיבל את הברכות שהיו מיועדות לעשו. לאחר שעשו חזר מהציד וגילה את זה, הוא כעס מאוד ותכנן להרוג את יעקב, רבקה ששמעה על תוכניתו של עשיו שלחה את יעקב ללבן אחיה, כדי שיהיה רחוק מעשו.
פטירתה ומקום קבורתה
פטירתה של רבקה לא הוזכרה במפורש בתורה. עם זאת, בפירושו על הפסוק ”וַתָּ֤מׇת דְּבֹרָה֙ מֵינֶ֣קֶת רִבְקָ֔ה וַתִּקָּבֵ֛ר מִתַּ֥חַת לְבֵֽית אֵ֖ל תַּ֣חַת הָֽאַלּ֑וֹן וַיִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ אַלּ֥וֹן בָּכֽוּת”, מביא רש"י את דברי המדרש ששם נתבשר יעקב גם על מות אמו, רבקה[23]. המדרש מבאר שהטעם לכך שפטירתה לא נזכרה במפורש בתורה הוא שהיות שהלוויתה התקיימה בלילה ללא פרסום, כי בעלה ובניה לא השתתפו בה - יצחק היה עיוור, יעקב עדיין לא חזר מלבן, ואם עשיו היה מלווה אותה היו מקללים הבריות את השדיים שמהם ינק, גם התורה לא פרסמה את פטירתה[24].
רבקה נקברה במערת המכפלה לצד בעלה יצחק. כיום ציונה הוא חלק מאולם יצחק המשמש כמסגד ברב ימות השנה.
שבחיה במקורות
- על הפסוק "כשושנה בין החוחים" (שיר השירים, ב, ב) נאמר במדרש[25]: ”רבי יצחק פתר קריה ברבקה... אביה היה רמאי אחיה היה רמאי ואנשי מקומה רמאין והצדקת הזאת יצאה מבינותם. למה היא דומה? כשושנה בין החוחים.”
- מן הפסוק ”ותפל מעל הגמל” (בראשית, כ"ד, ס"ג) למדו מפרשים רבים את צניעותה היתרה של רבקה[26].
- את הפסוק ”גמלתהו טוב ולא רע” (משלי ל"א, ג') מפרש המדרש[27] על רבקה אמנו שגמלה ליצחק (טוב) בשעה שמתה שרה אימו.
- בבראשית רבה[28] נמנית רבקה בין כ"ב הנשים הכשרות שהיו בעולם.
- על הפסוק ”אותה הוכחת לעבדך ליצחק” (בראשית, כ"ד, יד) מפרש רש"י: ”רְאוּיָה הִיא לוֹ שֶׁתְּהֵא גּוֹמֶלֶת חֲסָדִים, וּכְדַאי לִכָּנֵס בְּבֵיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם”.
- בתחילת פרשת תולדות מוזכרים שוב אביה ואחיה של רבקה, רש"י עומד על הכפילות: ”אֶלָּא לְהַגִּיד שִׁבְחָהּ, שֶׁהָיְתָה בַּת רָשָׁע וַאֲחוֹת רָשָׁע וּמְקוֹמָהּ אַנְשֵׁי רֶשַׁע וְלֹא לָמְדָה מִמַּעֲשֵׂיהֶם”[29].
כרונולוגיה
אודות גילה של רבקה בשעת נישואיה נאמרו שיטות שונות:
- בסדר עולם רבה (פרק א) נכתב שהייתה בת 3[30].
- התוספות[31] כתבו על פי משמעות הגמרא והספרי שהייתה בת 14.
| המאורע | המועד והמקום | סדר עולם | תוספות |
|---|---|---|---|
| לידת רבקה | "ובתואל ילד את רבקה" (בראשית, כ"ב, כ'); "כשבא אברהם מהר המוריה (לאחר עקידת יצחק) נתבשר שנולדה רבקה" (רש"י כה, כ) | ||
| נישואיה של רבקה | "וַיְהִי יִצְחָק בֶּן-אַרְבָּעִים שָׁנָה בְּקַחְתּוֹ אֶת-רִבְקָה בַּת-בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי מִפַּדַּן אֲרָם אֲחוֹת לָבָן הָאֲרַמִּי לוֹ לְאִשָּׁה" (ה, כ) | רבקה בת 3 | בת 14 |
| לידת יעקב ועשו | "שבתשרי נולדו אבות" (מסכת ראש השנה, יא, א) | בת 23 | רבקה בת 34 |
| מכירת הבכורה | ביום פטירת אברהם | = בת 38 | רבקה בת 49 |
| הברכה ליעקב ולעשו | "אמר רבי יהושע בן קרחה: אם מגיע אדם לפרק אבותיו ידאג חמש שנים לפניהם וחמש לאחר כן, ויצחק היה בן מאה עשרים ושלש" (רש"י כז, ב) | בת 86 | בת 97 |
| מיתת רבקה | הכתוב אינו מציין את שנות חייה של רבקה אימנו, אך חז"ל אומרים שדבורה מינקת רבקה (אשר זמן פטירתה ידוע) נפטרה יחד עם רבקה | בת 122 | בת 133 |
- לפי דעה אחרת, רבקה הייתה בת 10 בעת נישואיה.[32]
עץ משפחה
| נחור | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תרח | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| קטורה | הגר | אברהם | שרה | נחור | הרן | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מילכה | לוט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| בתואל | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ישמעאל | יצחק | רבקה | לבן הארמי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| בשמת | עשו | יעקב | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| לאה | רחל | בלהה | זלפה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ראובן | יוסף | דן | גד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שמעון | בנימין | נפתלי | אשר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| לוי | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| יהודה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| יששכר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| זבולון | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| דינה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ראו גם
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל תנ"ך | ||
- יצחק אבינו
- עץ משפחה של אישים מהתנ"ך - מתרח ועד שלמה
- אליעזר ורבקה (1929-1906) תבליט מאת משה מורו
הערות שוליים
- ^ אבינועם ספיר, מה מסתיר התנ"ך - סודותיו של ספר בראשית, הוצאת ידיעות אחרונות, 2017, עמ' 98
- ^ רש"י על ספר בראשית, פרק כ"ב, פסוק כ'.
- ^ מבוסס על מאמר חז"ל בתלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ע"ב עמוד ב' הדורש מהפסוק במגילת קהלת, פרק א', פסוק ה' ”וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ” שדרכו של הקב"ה שאינו משקיע שמשו של צדיק עד שמזריח שמשו של צדיק אחר
- ^ רמב"ן על ספר בראשית, פרק כ"ד, פסוק ז'
- ^ ספר בראשית, פרק כ"ד, פסוקים א'-ט'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף כ"ח עמוד ב'
- ^ ספר בראשית, פרק כ"ד, פסוקים י'-י"ד ורש"י רש"י על פסוק י"ד
- ^ ספר בראשית, פרק כ"ד, פסוק י"ז
- ^ ספר בראשית, פרק כ"ד, פסוקים י"ח-י"ט
- ^ רש"י על ספר בראשית, פרק כ"ד, פסוק כ"ג
- ^ לנשים באותה תקופה היה בית מיוחד שבו ישבו ועשו את מלאכתן, על פי רש"י על ספר בראשית, פרק כ"ד, פסוק כ"ח
- ^ רש"י על ספר בראשית, פרק כ"ד, פסוק ל"א
- ^ רש"י על ספר בראשית, פרק כ"ד, פסוק כ"ט
- ^ רש"י על ספר בראשית, פרק כ"ה, פסוק כ"א
- ^ רש"י על ספר בראשית, פרק כ"ה, פסוק כ"ב
- ^ רמב"ן על ספר בראשית, פרק כ"ה, פסוק כ"ד
- ^ רמב"ן על ספר בראשית, פרק כ"ז, פסוק ט"ו
- ^ רש"י על ספר בראשית, פרק כ"ה, פסוק כ"ח
- ^ רמב"ן על ספר בראשית, פרק כ"ז, פסוק ד'
- ^ רמב"ן על ספר בראשית, פרק כ"ה, פסוק ל"ד
- ^ רמב"ן על ספר בראשית, פרק כ"ז, פסוק ט"ו
- ^ אונקלוס על ספר בראשית, פרק כ"ז, פסוק י"ג
- ^ רש"י על ספר בראשית, פרק ל"ה, פסוק ח'
- ^ ילקוט שמעוני, קלה
- ^ הוצאת זכרון אהרן, שיר השירים רבה, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ^ הרד"ק, האלשיך ועוד.
- ^ מדרש משלי (בובר) פרשה לא.
- ^ כ"ג, א
- ^ רש"י על ספר בראשית, פרק כ"ה, פסוק כ'
- ^ מובא ברש"י על ספר בראשית, פרק כ"ה, פסוק כ'
- ^ תוספות, מסכת יבמות, דף ס"א עמוד ב', ד"ה וכן
- ^ ספר הישר, חיי שרה
| עם ישראל - האבות והאימהות | |
|---|---|
|
