רב ירמיה בר אבא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רב ירמיה בר אבא היה אמורא מהדור השני לאמוראי בבל (תחילת ה-ד' אלפים; אמצע המאה ה-3 לערך). היה מתלמידיו של האמורא המפורסם רב. מופיע פעמים רבות גם בתלמוד הירושלמי, ושם הוא נקרא רב ירמיה סתם, בלא שם אביו.[1]. יש אומרים שנקרא גם רבי ירמיה רבה (הגדול).[2]

רבותיו

כאמור, היה רב ירמיה בר אבא בעיקר תלמידו של רב, והיה נוהג בדרך כלל על פי פסקיו.[3] עם זאת, נחשב כתלמיד חבר שלו, והיה פונה אליו בגוף שני, ולא בגוף שלישי כמקובל בין תלמיד לרבו.[4]

רב ירמיה נושא ונותן עם חכמי דורו הידועים: רב הונא, רב יהודה, ועוד. רב נחמן, שהיה דיין מפורסם, הפנה אליו פעם דין תורה.[5] רוב אזכוריו בתלמוד הם הלכות שמסר בשם חכמי הדור הבולטים: רב, שמואל ורבי יוחנן. מספר פעמים מסר על שאלות שנשלחו מבית מדרשו של רב לשמואל ("שלחו ליה מבי רב לשמואל"), המשויכות לתקופה שאחרי פטירתו של רב.[6]

משפחתו וחבריו

על משפחתו ידוע מעט: אביו היה שמו "רבי אבא", והיה בעל תשובה מפורסם בדורו. (לגרסה אחרת: אחי אביו, ושמו "אחא" הוא היה הבעל תשובה)[7] רב הונא בר חייא היה חתנו,[8][9] וגם בנו רב הונא בריה דרב ירמיה בר אבא[10] ונכדו מרי מוזכרים כחכמים.[11]. לפי דעת היימן, בנו הוא רבה בר ירמיה.

זמן מסוים התגורר במקום בשם "שום טמיא",[5] שאינו ידוע ממקורות אחרים.

כאמור, יש מזהים את רב ירמיה בר אבא עם "רבי ירמיה רבה" שמוזכר פעם אחת בלבד.[12] כחכם בעיר בצרה. על פי זה גר גם בבצרה.

ממאמריו

העוסק בצרכי ציבור - נחשב כעוסק בתורה.[13] עבד רשאי לעלות לתורה כאחד משבעת העולים בשבת.[14] קובץ מאמרותיו באגדה מסר רב חסדא, ביניהן: ”ארבע כיתות אין מקבלות פני שכינה: כת ליצים, כת חניפים, כת שקרים, כת מספרי לשון הרע.” (מסכת סנהדרין, דף ק"ג, א')

רב ירמיה בר אבא השני

יש אומרים שהיו שני חכמים בשם 'ירמיה בר אבא'; האחד בדור השני, והשני בדור השלישי,[15] וזאת על סמך דברי עולא, שרב ירמיה בר אבא הוא תלמידו של רב הונא, תלמיד רב.[16] על פי דעה זו, דבריו של רבי ירמיה בר אבא בשם רבי יוחנן שייכים למאוחר שבהם.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ זהות האישים מוכחת מהשוואה בין התלמוד הבבלי, מסכת שבת, דף י"ב, ב', והמקבילה בתלמוד הירושלמי, מסכת שבת, פ"א ה"ג.
  2. ^ ספר יוחסין.
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף י"ב ב'; מסכת פסחים, דף ק"ו, ב'.
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ"ז, ב'.
  5. ^ 5.0 5.1 תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קנ"ג, א'.
  6. ^ רבי יצחק אייזיק הלוי, דורות הראשונים, ח"ב ימי האמוראים פרק מ"ג.
  7. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף נ"ו, א'.
  8. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קנ"ו, א', ומסכת חולין, דף צ"ג, א'.
  9. ^ רב ירמיה בר אבא, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
  10. ^ הרב אהרן הימן, "רב ירמיה בר אבא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק א', עמודים 353-354, באתר היברובוקס.
  11. ^ תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף כ"א עמוד א', תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ"ו, א'; ובדף ל"א, א'.
  12. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף כ"ט, ב'.
  13. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פ"ה, ה"א. לפירוש הדברים ראו בטור חלק אורח חיים, סימן צ"ג.
  14. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת מגילה, פ"ד, ה"ג.
  15. ^ תוספות בפירושם על מסכת פסחים, דף ק"ו, ב', בפסקה שבקיה; דורות הראשונים, חלק ה', עמ' 229; היימן, תולדות תנאים ואמוראים, בערך "ירמיה בר אבא".
  16. ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף מ"ו, א'.


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0