רב ירמיה בר אבא

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רב ירמיה בר אבא היה אמורא מהדור השני לאמוראי בבל (תחילת ה-ד' אלפים). היה מתלמידיו של האמורא המפורסם רב. מופיע פעמים רבות גם בתלמוד הירושלמי, ושם הוא נקרא רב ירמיה סתם, בלא שם אביו.[1]. יש אומרים שנקרא גם רבי ירמיה רבה (הגדול).[2]

רבותיו

כאמור, היה רב ירמיה בר אבא בעיקר תלמידו של רב, והיה נוהג בדרך כלל על פי פסקיו.[3] עם זאת, נחשב כתלמיד חבר שלו, והיה פונה אליו בגוף שני, ולא בגוף שלישי כמקובל בין תלמיד לרבו.[4]

רב ירמיה נושא ונותן עם חכמי דורו הידועים: רב הונא, רב יהודה, ועוד. רב נחמן, שהיה דיין מפורסם, הפנה אליו פעם דין תורה.[5] רוב אזכוריו בש"ס הם הלכות שמסר בשם חכמי הדור הבולטים: רב, שמואל ורבי יוחנן. מספר פעמים מסר על שאלות שנשלחו מבית מדרשו של רב לשמואל ("שלחו ליה מבי רב לשמואל"), המשויכות לתקופה שאחרי פטירתו של רב.[6]

משפחתו וחבריו

על משפחתו ידוע מעט: אביו היה שמו "אבא", והיה בעל תשובה מפורסם בדורו. (לגרסה אחרת: אחי אביו, ושמו "אחא" הוא היה הבעל תשובה)[7] רב הונא בר חייא היה חתנו,[8][9] וגם בנו רב הונא בריה דרב ירמיה בר אבא[10] ונכדו מרי מוזכרים כחכמים.[11]. לפי דעת היימן, בנו הוא רבה בר ירמיה.

זמן מסוים התגורר במקום בשם "שום טמיא",[5] שאינו ידוע ממקורות אחרים.

כאמור, יש מזהים את רב ירמיה בר אבא עם "רבי ירמיה רבה" שמוזכר פעם אחת בלבד.[12] כחכם בעיר בצרה. על פי זה גר גם בבצרה.

ממאמריו

העוסק בצרכי ציבור - נחשב כעוסק בתורה.[13] עבד רשאי לעלות לתורה כאחד משבעת העולים בשבת.[14] קובץ מאמרותיו באגדה מסר רב חסדא, ביניהן: "ארבע כיתות אין מקבלות פני שכינה: כת ליצים, כת חניפים, כת שקרים, כת מספרי לשון הרע." (מסכת סנהדרין, דף ק"ג, א')

רב ירמיה בר אבא השני

יש אומרים שהיו שני חכמים בשם 'ירמיה בר אבא'; האחד בדור השני, והשני בדור השלישי,[15] וזאת על סמך דברי עולא, שרב ירמיה בר אבא הוא תלמידו של רב הונא, תלמיד רב.[16] על פי דעה זו, דבריו של רב ירמיה בר אבא בשם רבי יוחנן שייכים למאוחר שבהם.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. זהות האישים מוכחת מהשוואה בין התלמוד הבבלי, מסכת שבת, דף י"ב, ב', והמקבילה בתלמוד הירושלמי, מסכת שבת, פ"א ה"ג.
  2. ספר יוחסין.
  3. תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף י"ב ב'; מסכת פסחים, דף ק"ו, ב'.
  4. תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ"ז, ב'.
  5. 5.0 5.1 תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קנ"ג, א'.
  6. רבי יצחק אייזיק הלוי, דורות הראשונים, פרק מ"ג.
  7. תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף נ"ו, א'.
  8. תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קנ"ו, א', ומסכת חולין, דף צ"ג, א'.
  9. רב ירמיה בר אבא, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
  10. הרב אהרן היימאן, "רב ירמיה בר אבא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק א, עמודים 353-354, באתר HebrewBooks.
  11. תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף כ"א, עמוד א', תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ"ו, א'; ובדף ל"א, א'.
  12. תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף כ"ט, ב'.
  13. תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פ"ה, ה"א. לפירוש הדברים ראו בטור חלק אורח חיים, סימן צ"ג.
  14. תלמוד ירושלמי, מסכת מגילה, פ"ד, ה"ג.
  15. תוספות בפירושם על מסכת פסחים, דף ק"ו, ב', בפסקה שבקיה; דורות הראשונים, חלק ה', עמ' 229; היימן, תולדות תנאים ואמוראים, בערך "ירמיה בר אבא".
  16. תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף מ"ו, א'.


הערך באדיבות ויקיפדיה, קרדיט, cc 0.3