רב כהנא (הראשון)
| תקופת הפעילות | הדור הראשון לאמוראי בבל |
|---|---|
| השתייכות | ישיבת סורא |
| תלמידיו | רבי אלעזר בן פדת |
| בני דורו | רב אסי, רב, רבי שמעון בן רבי, בני רבי חייא, רבי הושעיא |
רב כהנא (הראשון) היה אמורא מהדור הראשון לאמוראי בבל ובזקנותו עלה לארץ ישראל. יש אומרים שהיה כהן.
חייו
נולד בבבל, ונחשב מגדולי חכמי בבל. כאשר רב בא מארץ ישראל לבבל בשנת ג'תתקע"ט, כבר מצא שם את רב כהנא ורב אסי, ויחד היו דנים עם רב בהלכה. יחד קיבלו מרב שמועות מחכמי הדור הקודם שהיו בארץ ישראל, כמו רבי יהודה הנשיא ורבי חייא, למרות שלא נחשבו לתלמידיו, מכיוון שלא קנו ממנו את דרך הסברא ורק היו זקוקים לשמועותיו[1], במסכת שבועות[2] ובמסכת נדרים[3] מבואר שרב כהנא ורב אסי ישבו לפני רב, וכשהיו קמים מלפניו התווכחו ביניהם על השמועות ששמעו מרב.
שיטת לימודם הייתה אחרת מרב והם לא קיבלו את דעתו, ולכן פעמים רבות הם שאלו את רב שאלות בסברה, ורב שתק מכיוון שסבר שלא ניתן להסביר דברים התלויים בסברא. כך למשל הם נחלקו בדין דופן שלישית בהלכות סוכה, שמקובל כהלכה למשה מסיני שדי בטפח אחד. חכמי הגמרא נחלקו היכן להעמיד דופן זו, באופן שתיראה כחלק מהסוכה, ותשלים את מראה כדירת עראי במידת האפשר. בעוד שרב סבר שיש להעמידה ליד סיומה של אחת מהדפנות כדי שתיראה בבירור שהיא המשך של הסוכה, הקשו רב כהנא ורב אסי שיש להעמידה בקצה המקביל, בדיוק מול המקום בו נפגשות שתי הדפנות באלכסון. כאשר הקשו רב כהנא ורב אסי שאלה זו לרב, הוא שתק. לפי הסבר התוספות הסיבה לשתיקתו היא מכיוון שלא ידע מה להשיב להם[4].
חברו רב אסי היה צעיר ממנו, ושמו מוזכר תמיד אחריו, ומאוחר יותר היה תלמיד-חבר לרב.
לאחר שנים מועטות בהן שהה עם רב בבבל, בזקנותו של רב כהנא, הוא עלה לארץ ישראל, אחר שנת ג'תתקפ"ו[5]. מסיבה זו - משערים החוקרים - כמעט לא נמצאות בתלמוד מחלוקות בינו לבין רב, בשונה מרב אסי. בארץ ישראל מצא את רבי שמעון בן רבי[6] ואת בניו של רבי חייא, ועימם נשא ונתן בהלכה[7], לפעמים גם חלק על אחד מהם[8]. כן נשא ונתן עם רבי הושעיה רבה[9], ורבי אלעזר בן פדת מוסר שמועות מפיו[10].
בתלמוד מסופר שרב אמר לרב כהנא לפשוט נבילה בשוק ולא לומר "כהנא אנא וגברא רבה אנא"[11], ובמקום אחר כונה רב כהנא "מסייע לכהני"[12]. יש שטענו ע"פ זה שרב כהנא היה כהן, אך התוספות דחו פירושים אלו וכתבו ש"כך היה שמו"[13].
קישורים חיצוניים
- רבי אהרן הימן, "רב כהנא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ל"ו עמוד ב'.
- ^ שבועות כו. כדרב כהנא ורב אסי כי הוו קיימי מקמי דרב מר אמר שבועתא דהכי אמר רב ומר אמר שבועתא דהכי אמר רב וכו'.
- ^ נדרים כה: כגון רב כהנא ורב אסי הדין אמר שבועתא דהכי אמר רב והדין אמר שבועתא דהכי אמר רב וכו'.
- ^ תוספות, מסכת בבא בתרא, דף ס"ב עמוד א'.
- ^ רבי יצחק אייזיק הלוי, דורות הראשונים, חלק שני, פרק כא, עמ' 234.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף נ"ט עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף כ"ג עמוד ב'.
- ^ חזקיה בן רבי חייא, בתלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף י' עמוד א', ובתלמוד ירושלמי, מסכת ערלה, פרק א', הלכה ה'.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת חלה, פרק א', הלכה ג'.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת מועד קטן, פרק ג', הלכה ח'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קי"ג עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף ק"ה עמוד א'
- ^ תוספות, מסכת פסחים, דף מ"ט עמוד ב'
