רוב וקרוב הלך אחר הרוב
| תלמוד בבלי | תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף כ"ג עמוד ב' |
|---|---|
| משנה תורה | משנה תורה לרמב"ם, ספר משפטים, הלכות גזילה ואבידה, פרק ט"ו, הלכה י"ח, משנה תורה לרמב"ם, הלכות רוצח ושמירת נפש, פרק ט', הלכה ז' |
| שולחן ערוך | שולחן ערוך, חושן משפט, סימן ר"ס, סעיף ח' |
| ספרי מניין המצוות | סמ"ג עשין מצווה ע"ד |
רוב וקרוב הלך אחר הרוב הוא מושג הלכתי ידוע המובא בשם רבי חנינא, הקובע שאף על פי שבדרך כלל ישנם כללים מהתורה בפסיקת ספיקות הלכתיות מציאותיות, כמו ההליכה אחר רוב מקרים, או במקרה של אובייקט שנמצא במקום שלא ניתן לדעת בבירור מהיכן הגיע שלפעמים מוכרע שמהקרוב הוא בא, אולם אם קיימים יחד שני הכללים רוב וקרוב , והפסיקה על פיהם תהיה סותרת - פוסק רבי חנינא להלכה את הכרעת רוב, לפיו, אנו מיחסים לאובייקט את הגעתו על פי רוב, לפי רוב הסיכויים שמשם בא ולא לפי המקום הקרוב יותר. זאת למרות ששתיהן הכרעות מהתורה.
דוגמאות
עגלה ערופה
לפי כלל זה, נקבע כי למרות שבפרשת עגלה ערופה קובעת התורה שבמקרה שנמצא מת סמוך ליד עיר מוטלת החובה לקיים את מצוות עגלה ערופה על זקני העיר הקרובה - ”וְהָיָה הָעִיר הַקְּרֹבָה אֶל הֶחָלָל וְלָקְחוּ זִקְנֵי הָעִיר הַהִוא עֶגְלַת בָּקָר אֲשֶׁר לֹא עֻבַּד בָּהּ...”[1], אין זה אלא אם העיר נמצאת במקום שאין עיר נוספת בסביבה שיוצאים משם אנשים לכיוון המקום שבו נמצא ההרוג, והעיר נמצאת במקום מבודד ושומם "בין ההרים". אבל במקרה שישנה עיר או ערים נוספת הקרובה למקום ואנשיה עוברים במקום זה שמחוץ לעיר הקרובה, מוטלת האחריות על העיר שמספר אנשיה הגדול ביותר, שכן לפי הכלל "הלך אחר הרוב" ודאי יש להניח שמשם יצא הרוצח.
נדה
כמו כן, משפיע כלל זה על הלכות נדה, במשנה:
במקרה שנמצא דם בפרוזדור, עומדות בפנינו שתי אפשרויות שעל פיהן ניתן להסיק בדרכים סותרות מהו מקור הדם. האחד הוא - החדר (צוואר הרחם) שמשם רוב הדמים מגיעים למקום זה, והשני הוא "קרוב" - נקב השתן קרוב יותר למקום. על כך רבי חייא פסק ש”דם הנמצא בפרוזדור חייבין עליו על ביאת מקדש ושורפין עליו את התרומה”, כלומר אם נמצא דם במקום זה אנו מסיקים בוודאות שהוא מצוואר הרחם והאישה טמאה בטומאת נדה, ולכן אם באה במצב זה לבית המקדש היא עברה עבירה שעונשה כרת, וכן אם נגעה בתרומה שורפים את התרומה כדין תרומה שנטמאה.
השבת אבידה
כלל זה משפיע גם על הלכות השבת אבידה, וכמו במקרה הבא:
גוזל הנמצא על הארץ בסמיכות לשני שובכים, אם יש ויכוח בין שני בעלי השובכים וכל אחד מהם טוען לבעלות על הגוזל, על מוצא האבידה להשיב אותה לבעל השובך שבו מספר הגוזלים הגבוה יותר, ולא למי ששובכו הוא הקרוב יותר.
איסור והיתר
דין נוסף המושפע מן הכלל המדובר הוא במקרה המכונה בלשון הגמרא "תשע חנויות": ”תשע חנויות כולן מוכרות בשר שחוטה ואחת מוכרת בשר נבלה ולקח מאחת מהן ואינו יודע מאי זה מהן לקח ספיקו אסור ובנמצא הלך אחר הרוב”[2]. התוספות [3] מבארים שדין "הלך אחר הרוב" נאמר גם באופן שהחנות המוכרת בשר נבילה היא הקרובה יותר למקום מציאת הבשר, שכן ריבוי החנויות המוכרות בשר שחוטה גובר על קרבת החנות הבודדת למקום הבשר.
קישורים חיצוניים
- רוב וקרוב באתר בית המדרש הווירטואלי על שם ישראל קושיצקי
- רוב וקרוב - שמעתא ד פרק א - בלוג
- אלימלך בורנשטיין, רוב וקרוב בירחון כנסת ישראל
הערות שוליים
- ^ ספר דברים, פרק כ"א, פסוק ג'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ט"ז עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף כ"ג עמוד ב', ד"ה רוב
