רוז'אן

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg אין לראות את דף זה כערך אנציקלופדי. נא הימנעו מעריכה בו לפני שכתובו על בסיס הגרסה המקורית
דף זה יובא ו/או טופל בעבר שלא על פי מדיניות המכלול, ומשכך ייתכן שנעדר ממנו תוכן ראוי או ששוכתב בצורה בלתי תקינה.
תוכלו להשוות את הערך מול הערך המקורי, וכן לצפות בשינויים שבוצעו בו. אתם מוזמנים לשכתב אותו מחדש או לנהל דיון מקדים בדף השיחה.


רוז'אן
Różana
מדינה / טריטוריה פוליןפולין  פולין
פרובינציה מזוביהמזוביה  מזוביה
ראש העיר פיוטר שווידרסקי

(Piotr Świderski)

שטח 6.66 קמ"ר
תאריך ייסוד 1387
אוכלוסייה
 ‑ בעיירה

2,800‏  (נכון ל-2012)
קואורדינטות 52°52′58″N 21°23′08″E / 52.88278°N 21.38556°E / 52.88278; 21.38556קואורדינטות: 52°52′58″N 21°23′08″E / 52.88278°N 21.38556°E / 52.88278; 21.38556
אזור זמן UTC +1
אתר העיר
(למפת פולין רגילה)

רוז'אן (פולנית: Różan) היא עיירה בגמינה (קהילה עירונית-כפרית) רוז'אן, במחוז מאקוב בפרובינציית מזוביה שבפולין.

העיירה נודעה בעיקר בשל אלפי תושביה היהודים, שבתקופות האחרונות לפני מלחמת העולם השנייה היוו יותר ממחצית מהאוכלוסייה המקומית. באותן שנים התקיימו בעיר עשרות בתי כנסיות ובתי מדרשות חסידיים, וברבות השנים כיהנו בה רבנים ידועי שם ומחברי ספרים נודעים.

גאוגרפיה

רוז'אן שוכנת על גדת נהר נרב, 76 ק"מ מצפון מזרח לבירה ורשה. דרומית מזרחית לה נמצאת אוסטרוב-מזובייצקה, דרומית-מערבית לה שוכנת פולטוסק, וצפונית מזרחית לה שוכנת העיר אוסטרלנקה. בשל מיקומה הגאוגרפי המרכזי, על הכביש המוביל מוורשה לרוסיה, התפתחה העיירה מבחינה כלכלית ואסטרטגית.

זרימת הנארב

היסטוריה

בשנת 1387, זכתה רוז'אן במעמד של עיר נחשבת. רוב תושבי העיר התפרנסו מחקלאות, מדיג ומגידול בקר. זכויותיה העירוניות אושרו מחדש וגם הורחבו בשנת 1442 בידי נסיך מאזוביה. בשנת 1564 נמצאו בה 320 בתים, רובם מעץ, ובשנת 1581 הוקם בה מחסן מלח, והתפתח בה הסחר בתבואה ובעצים.

המלחמות באירופה, במאות הבאות, השפיעו על רוז'אן שנכבשה ושוחררה, והשלטון בה הוחלף. לאחר מלחמת שלושים השנים, נגרם לעיר הרס רב על ידי צבא שוודיה שפלש אל העיר והפגיז אותה. רק לאחר שהוחזרה לשליטת פולנית על ידי חייליו של המפקד הפולני צ'ארנייצקי, נמנו בה 260 בתים בלבד.

בחלוקת פולין, עברה העיר לשליטת פרוסיה. אך בשנת 1815, נספחה העיר חזרה לפולין. ב-1868 איבדה רוז'אן את מעמדה כעיר והוכרה כיישוב עירוני בלבד. במלחמת העולם הראשונה נכבשה העיר על ידי צבא גרמניה.

יהודי רוז'אן

צמיחה והתמסדות

העדויות הראשונות לישיבת יהודים ברוז'אן הן רק מתחילת המאה השישית לאלף השישי, אלא שיש להניח שמשפחות יהודיות בודדות גרו בה עוד קודם לכן. הקהילה נזכרת בין הקהילות שבאזור שבהן נפגעו יהודים מפלישות השוודים לפולין. מסתבר שבאותה תקופה, לא הייתה ברוז'אן קהילה מאורגנת, והיא נסמכה לקהילת מאקוב מאזובייצקי.

בשנת ה'תקכ"ה נמנים בעיר 173 יהודים, מהם 98 בעיר עצמה ו-75 גרו בכפרים הסמוכים. בשנת ה'תקנ"ב הוציא המלך סטניסלאב פוניאטובסקי צו שמבטיח את זכויות היהודים ברוז'אן, והבטיח להם זכות סחר ומלאכה ובישול יי"ש. צו זה, הביא לעליה משמעותית במספר היהודים בעיר. היהודים הקימו מפעלי תעשייה זעירים, ושירתו את העורף החקלאי של העיר.

על-פי רישום האוכלוסייה שעשתה העירייה בשנת ה'תרנ"ב נמנו ברוז'אן 22 בעלי מלאכה יהודיים (7 חייטים, 4 נגרים, 4 נפחים, 4 שענים, כובען, מסגר וסנדלר). מבתי העיר היו 12 שייכים ליהודים; לעומת זאת היו כמעט כל החנויות בידי סוחרים יהודיים.

בין שתי מלחמות העולם, הצטמקה הקהילה היהודית בשל התרוששות האוכלוסייה הכפרית שהיוותה את כח הקניה העיקרי באזור. באותן שנים הוקמו בעיר קרנות עזרה וסיוע יהודיות, ובנק קואופרטיבי שבא לעזרת הסוחרים ובעלי המלאכה. כמו כן נוסדו בעיר חברות "ביקור חולים" ו"לינת הצדק".

האוכלוסייה היהודית הייתה מגוונת ביותר. השולטים בוועד הקהילה היו אנשי אגודת ישראל שנציגה אף כיהן בקביעות כיו"ר הוועד, משום שהאגודה ייצגה את רוב בני הקהילה והקבוצות החסידיות[1]. בכל תקופות כהונתה של מועצת העיר, שימש יהודי כסגן ראש העיר. מלבד אגודת ישראל היו בה סניפים של רוב שאר המפלגות היהודיות שפעלו בפולין. בעיר פעלו קנים ותנועות הנוער של המזרחי, הציונים הכלליים, פועלי ציון,הבונד, הרוויזיוניסטים, בית"ר, השומר הצעיר, והחלוץ שיסדו בשנת ה'תר"ץ קבוצת הכשרה ושיתפו בה גם צעירים מערים אחרות.

במערכת החינוך פעלו שני בתי-ספר: בית-הספר לבנות בית יעקב מיסודה של "אגודת ישראל", ובית ספר "יבנה" של "המזרחי".

חיסול הקהילה

עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, ב-ה'תרצ"ג ושואת יהודי אירופה שבעקבותיה, הביאו את הקץ על ההתיישבות היהודית בעיר. כבר בשנות ה-תר"ץ סבלו יהודי העיר מאנטישמיות גוברת. הרוכלים היהודיים לא הורשו להיכנס לכפרים. ובימי השוק הוצבו משמרות חרם לפני חנויות ודוכני יהודים. בשבט ה'תרצ"ו התארגנו הפגנות נגד היהודים ובמהלכן הוכו ונפצעו יהודים רבים ונבזזו דירות ובחנויות. רק התערבות של ראש העיר והמשטרה מנעו זאת. הדבר חזר על עצמו בתשרי ה'תרצ"ח שוב הותקפו היהודים, עד שהמשטרה ושמה קץ למהומות.

עם תחילת הכיבוש הגרמני, היו ברוז'אן קרוב ל-2,000 יהודים. רובם פתחו במסע בריחה לווארשה, למאקוב מאזובייצקי, לפולטוסק ולכל הערים הסמוכות. עם פרוץ המלחמה, הופצצה העיר על ידי צבא גרמניה ונהרסה כליל. ב-כ"ג באלול ה'תרצ"ט עברה בעיר יחידת החלוץ של הצבא הגרמני.

החל מאייר ה'תש"ב ועד חשוון ה'תש"ג, התקיים באחת המצודות בעיר מחנה כפיה, שבו נכלאו לצד יהודי העיר עוד כ-200 צעירים מגטו מאקוב מאזובייצקי, שהועסקו בסילוק הריסות ובהפיכת המקום לגן ציבורי.

בחשוון ה'תש"ג הוחזרו היהודים לגטו מאקוב ומשם גורשו לאושוויץ, שם צורפו האסירים לזונדר-קומאנדו והשתתפו במרד אנשי המשרפות ב-כ' בתשרי ה'תש"ה. בסך הכל נספו בשואה למעלה מ-1400 מיהודי רוז'אן.

רבני העיר

למרות שהקהילה היהודית הייתה דומינטטית בעיר בכל השנים, אין ידיעות על רבנים ברוז'אן עד המאה השביעית לאלף השישי, שממנה ואילך כיהנו רבנים מפורסמים שכתבו חיבורים וספרי שו"ת. כך בין השנים ה'תרמ"אה'תרמ"ח כיהן ברבנות העיר רבי ישראל ניסן קופרשטוק מחבר הספר "עני בן פחמא"[2]

בכתבי יוצאי הקהילה[3], נותר חרוט רישומו של רבי נפתלי יוסף פריינד מחבר ספר השו"ת "פני לוי"[4] שהנהיג את הקהילה משנת ה'תרנ"ב ופיתח בה מוסדות סעד ופילנתרופיה. לאחר פטירתו בכ"ה באייר ה'תרצ"ג מילא את מקומו חתנו הרב שלמה פלטקביץ שנפטר חודש לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה.

זיכרון והנצחה

אנדרטת המצבות בבית העלמין ברוז'אן

לאחר השואה הקימו שרידי הקהילה את ארגון יוצאי רוז'אן שמטרתו לשמר ולהנציח את העיירה וקדושיה. בשנת ה'תשי"א קבע הארגון את יום כ"ג בשבט ליום זיכרון לכל הרוגי העיר, ובהמשך אף הוציא לאור ספר זיכרון ענף ומקיף. בשנים האחרונות רכש הארגון מחדש את שטח בית העלמין היהודי החרב, שנותרו בו כמה מצבות ספרות. השטח כולו גודר ונשמר, ובמרכזו הוקמה אנדרטת-מצבות שמנציחה את מאות הקבורים שמצבותיהם חוללו.

לקריאה נוספת

  • ספר זיכרון לקהילת רוז'אן (על הנארב), אדר תשל"ו הוצאת סיגלית

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין
  1. במועצת העירייה היו ליהודים 8 נציגים מתוך 18. כאשר החלוקה הייתה: 3 ל"אגודת ישראל", 2 לציונים, אחד ל"בונד", ו-2 נציגים של רשימות כלכליות או חברתיות

  2. שגיאות פרמטריות בתבנית:HebrewBooks

    פרמטרי חובה [ 3 ] חסרים
    עני בן פחמא, 1617, באתר HebrewBooks.
  3. כך למשל בספר "כיסופים" מזכרונות יליד רוז'אן, משה בורשטיין - בית שמש 2013. (עמ' 64-78)

  4. שגיאות פרמטריות בתבנית:HebrewBooks

    פרמטרי חובה [ 3 ] חסרים
    פני לוי, 378, באתר HebrewBooks.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0