רמון וייל
ערך זה עוסק באגיפטולוג וארכאולוג צרפתי. אם התכוונתם למותג שעונים שווייצרי, ראו  | |
| לידה | 1874 |
|---|---|
| פטירה | 13 ביולי 1950 (בגיל 76 בערך) |
| ענף מדעי | ארכאולוגיה |
| מקום מגורים | צרפת |
| תרומות עיקריות | |
| חפירות בעיר דוד | |
ריימון וייל (בצרפתית: Raymond Weill; 28 בינואר 1874, אלבף – 13 ביולי 1950, פריז) היה אגיפטולוג וארכאולוג יהודי צרפתי, הארכאולוג היהודי הראשון שחפר בארץ ישראל.
ביוגרפיה
וייל נולד ב-1874 באלבף (Elbeuf) שבצפון צרפת למשפחה יהודית ממוצא אלזסי.[1] למד בתיכון ברואן, ואחרי כן הכין עצמו לגרנד אקול בליסה סן-לואי (Lycée Saint-Louis) הנודע בפריז. ב-1892 התקבל לאקול פוליטכניק, סיים את לימודיו בדרגת סגן-משנה והמשיך בקריירה צבאית. ב-1902 עזב את הצבא ושב לספסל הלימודים: למד במחלקה למדעי ההיסטוריה והפילולוגיה של האקול פראטיק דה אוטז אטיד (École pratique des hautes études), וכעבור שנתיים, ב-1904, קיבל ממנה דיפלומה על עבודה שכותרתה "Recueil des inscriptions égyptiennes du Sinaï", אשר התפרסמה כספר באותה שנה.[2]
בעקבות ניסיונו של מונטגיו פרקר למצוא אוצרות בעיר דוד ובהר הבית בירושלים החליט הנדיב הידוע, הברון אדמונד דה רוטשילד, ליזום פעולה הקשורה לתולדות העם היהודי ולעיר דוד. רוטשילד רכש שטח קרקע בדרום-מזרחה של עיר דוד, בסמוך לשטח שחפר פרקר, ושכנע את הארכאולוג היהודי הצרפתי ריימון וייל לחפור במקום.
בשנים 1913–1914 חפר וייל בדרומה של 'עיר דוד'[3]. הייתה זו פעם ראשונה שבירושלים נערכה חפירה שבה נחשף שטח-חפירה נרחב ובזה תם השימוש בשיטת הפירים והמנהרות. שתי תגליות חשובות ויוצאות דופן עלו בחפירותיו. האחת היא כתובת יוונית המזכירה את קיומו של בית כנסת יהודי בימי הבית השני, הלא היא כתובת תיאודוטוס. וייל היה הארכאולוג היהודי הראשון שחפר בארץ-ישראל, ואך סמלי הדבר שדווקא בחפירתו נתגלתה כתובת זו שחשיבותה לתולדות בית הכנסת היהודי רבה ביותר.
תגלית אחרת גררה אחריה תגובות, ביקורות ופרשנויות שונות. היו אלה שני החללים הגדולים התת-קרקעיים אותם זיהה עם 'קברי בית דוד', אשר לפי הסיפור המקראי צריכים להימצא ב'עיר דוד'. אולם חפירת חללים אלה כללה ניקוי מהיר ויסודי ולא נותרו מתוכם חרסים ושאר פריטים כדי לקבוע על פיהם את תאריכם. נראים הדברים כי חללים אלה הם מרתפים תת-קרקעיים של מבנים מימי הבית השני, אולי אפילו של בית הכנסת של תאודוטוס, או של המבנים הנספחים אליו לפי הכתובת, אך לא קברים מלכותיים.
קיבוצן של עתיקות שאסף וייל, שהיה מוצב בלבנון המנדטורית כחלק מהכוח הצרפתי, הוליד לימים את הקמת המוזיאון הלאומי של ביירות.[4]
לימים חזר וייל לארץ ישראל כדי לקחת חלק במפעל החפירות הרב-מוסדי שארגנה מחלקת העתיקות המנדטורית ב'עיר דוד', ובשנים 1923–1924 חפר בקצה הדרומי של גבעת 'עיר דוד'.
פרסומיו
- Recueil des inscriptions égyptiennes du Sinaï: bibliographie, texte, traduction et commentaire, précédé de la géographie des établissements égyptiens de la péninsule, Paris: Société nouvelle de librairie et d’édition, 1904. (בצרפתית)
- La presqu'île du Sinaï: étude de géographie et d’histoire, Paris: H. Champion, 1908. (בצרפתית)
- La cité de David: compte rendu des fouilles exécutées à Jérusalem, sur le site de la ville primitive, campagne de 1913-1914, Paris: P. Geuthner, 1920. (בצרפתית)
- L’Installation des Israélites en Palestine et la légende des Patriarches, Paris: Société des Éditions Ernest Leroux, 1924. (בצרפתית)
- La légende des patriarches et l’histoire, Paris: P. Geuthner, 1938. (בצרפתית)
- The city of David: revisiting early excavations; English translations of reports by Raymond Weill and L.-H. Vincent / notes and comments by Ronny Reich; edited by Hershel Shanks, Washington, D.C.: Biblical Archaeology Society, 2004. (באנגלית)
לקריאה נוספת
- ,J. Vandier, Raymond Weill (1874-1950), Revue d'Égyptologie, 8 (1951), pp. I-VI; J.J. Clere, Bibliographie de Raymond Weill ibid, pp. VII-XVI. (בצרפתית)
- "An Obituary of Ramond Weill", in: The city of David: revisiting early excavations; English translations of reports by Raymond Weill and L.-H. Vincent / notes and comments by Ronny Reich; edited by Hershel Shanks, Washington, D.C.: Biblical Archaeology Society, 2004, p. xxix. (באנגלית)
קישורים חיצוניים
 |
- ריימון וייל באתר "עיר דוד"
- יואל אליצור, אכן! קברי בית דוד, אתר 'דעת', תשס"ד.
הערות שוליים
- ^ Revue archéologique, 1953, p. 93.
- ^ ארנסט ווליס באדג' מתאר את הספר כ"בעל ערך רב ביחס למחקר הארכאולוגי של סיני (E. A. Wallis Budge, Cook's Handbook for Egypt and the Sudan, Part 2, p. 525).
- ^ הרצאה ע"ד החפירות, החרות, 4 בפברואר 1914
- ^ המוזיאון הלאומי של ביירות: היסטוריה, באתר המוזיאון (בצרפתית).
