ריצ'רד דוקינס
 | |
| לידה | 26 במרץ 1941 (גיל: 83) |
|---|---|
| ענף מדעי | ביולוגיה, אתולוגיה |
| מקום מגורים | אנגליה |
| תרומות עיקריות | |
| השקפה מתרכזת בגן על האבולוציה, אבי הממטיקה | |
קלינטון ריצ'רד דוקינס (באנגלית: Clinton Richard Dawkins; נולד ב-26 במרץ 1941 בניירובי) הוא אתולוג וביולוג אבולוציוני בריטי, הידוע בשל ספרי המדע הפופולרי שכתב.
דוקינס שימש בעבר כראש הקתדרה להבנה ציבורית של המדע על שם צ'ארלס סימוני באוניברסיטת אוקספורד, והוא עמית בניו קולג' באוקספורד.[1] בנוסף הוא עמית החברה המלכותית (FRS) והאגודה המלכותית לספרות (FRSL).
ספרו של דוקינס משנת 1976 "הגֵן האנוכי" (The Selfish Gene) הוא שהביא לפריצתו לתודעה הציבורית. הספר מציג תאוריה אבולוציונית המתרכזת בגן וביכולתו לשכפל את עצמו. הספר הביא לעולם את מושג ה"מם" (Meme) – יחידת מידע המסוגלת להשתכפל, אך בניגוד לגֵן, היא עושה זאת שלא באמצעים פיזיים, כי אם באמצעות מוחות ומאגרי מידע. ב-1982 העלה דוקינס את התאוריה, המוצגת בספרו "הפנוטיפ המורחב" (The Extended Phenotype), שלפיה האפקט הפנוטיפי אינו מוגבל לגופו של האורגניזם, אלא יכול להתפשט לתוך הסביבה, לרבות לגופם של אורגניזמים אחרים.
בנוסף לעבודתו כביולוג, ידוע דוקינס בשל דעותיו על אתאיזם, אבולוציה, בריאתנות, תכנון תבוני ודת. דוקינס הוא מבקר חריף של הבריאתנות והתכנון התבוני, הוא אתאיסט מוצהר ומטיף פעמים רבות לאתאיזם. בספרו משנת 1986 "השען העיוור" (The Blind Watchmaker) טען כנגד האנלוגיה הידועה לפיה העולם, והיצורים החיים, מעוצבים באופן מורכב, בדומה לשעון, שמורכבותו מעידה על תכנונו התבוני. דוקינס כתב כמה ספרי מדע פופולרי שבהם פרש את משנתו בשאלות אלה, וכן הופיע רבות בטלוויזיה וברדיו. באמצעי התקשורת הודבק לו הכינוי "הרוטוויילר של דרווין",[2] וזאת באנלוגיה לביולוג הבריטי תומאס הנרי האקסלי, שכונה "הבולדוג של דרווין" בשל הגנתו על תאוריית הברירה הטבעית.
דוקינס מגדיר עצמו כ"הוגה חופשי", כספקן, כהומניסט חילוני,[3] וכתומך ב"תנועת ברייטס" ששמה לה למטרה להנחיל לציבור את ראיית העולם הנטורליסטית.
ממטיקה
ערך מורחב – ממטיקה
בספרו, "הגן האנוכי", טבע דוקינס את המושג "מם" לתיאור המקבילה התרבותית של הגן על מנת לתאר כיצד עקרונות הלקוחים מתורת האבולוציה של דרווין ניתנים ליישום על מנת להסביר את התפשטותם של רעיונות ותופעות תרבותיות. רעיון זה הביא ליצירת ה"ממטיקה". דוקינס השתמש במילה "מם" על מנת להתייחס לכל ישות תרבותית שצופה יכול להתייחס אליה כמכפילן. הוא סבר כי אנשים יכולים לראות ישויות תרבותיות רבות כמכפילנים המחפשים דרך לשכפל עצמם, באופן עקרוני באמצעות חשיפה לבני אדם, שהתפתחו כיחידות יעילות (אם כי לא מושלמות) לשכפול מידע והתנהגות. ממים אינם תמיד משתכפלים בצורה מושלמת, ולעיתים יעוצבו מחדש, ישולבו או ישופרו בשילוב עם רעיונות אחרים, והתוצאה תהיה ממים חדשים, אשר יהפכו למכפילנים יעילים יותר או פחות מהמם המקורי שקדם להם, ויספקו את הבסיס לתהליך האבולוציה החברתית, המקבילה לאבולוציה הביולוגית. מאז ששרטט את תווי המתאר של רעיון זה בספרו "הגן האנוכי" הותיר דוקינס את פיתוחו לכותבים אחרים, כסוזן בלקמור.
מכון ריצ'רד דוקינס
ב-2006 ייסד דוקינס את "מכון ריצ'רד דוקינס להיגיון ומדע" (Richard Dawkins Foundation for Reason and Science, RDFRS). המכון נמצא עדיין בשלבי הקמה. בבריטניה ובארצות הברית הוכר המכון כעמותה. המכון מתכנן לממן מחקר בנוגע לפסיכולוגיה של האמונה והדת, לממן תוכניות חינוך למדע, ולתמוך בעמותות חילוניות. המכון מציע לכל דורש מידע וחומר קריאה הומניסטי, חילוני ומדעי באמצעות אתר האינטרנט שהוא מפעיל.
פעולות נוספות
במסגרת תפקידו כפרופסור להבנה ציבורית של המדע, ביקר דוקינס באופן חריף את הרפואה האלטרנטיבית ואת הפסבדו-מדע. בספרו משנת 1998, "לפרום את הקשת בענן", מתייחס דוקינס להאשמתו של המשורר ג'ון קיטס כי אייזק ניוטון גרע מיופייה של הקשת, בכך שהסביר את מרכיביה המדעיים. טענתו היא כי החלל העמוק, תהליך האבולוציה, התהליכים הביולוגיים המיקרוסקופיים, ושאר נפלאות היקום כוללים יופי רב יותר מאשר מיתוסים ופסבדו מדע. בהקדמה לספרו של ג'ון דיאמונד "שמן נחשים" (Snake Oil), המוקדש להפרכת אמונות הנוגעות לפעולתה של הרפואה האלטרנטיבית, טוען דוקינס כי הרפואה האלטרנטיבית מזיקה, ולו רק בשל כך שהיא מסיחה את החולים מדרכי טיפול קונבנציונליות מוצלחות יותר, ומפיחה תקוות שווא. בספרו "A Devil's Chaplain" מסביר דוקינס כי "אין רפואה אלטרנטיבית. יש רפואה שעובדת ורפואה שאינה עובדת."
דוקינס הביע חשש מגדילתה של אוכלוסיית כדור הארץ. בספרו "הגן האנוכי" נתן כדוגמה את אמריקה הלטינית המכפילה את אוכלוסייתה בכל ארבעים שנה (בזמן בו נכתב הספר). דוקינס הביע ביקורת על הכנסייה הקתולית וגישתה לתכנון המשפחה ולאמצעי מניעה. לטענתו מי שמונע תכנון ילודה בטענה שאמצעי מניעה אינם טבעיים, יקבל בקרת אוכלוסייה טבעית בדמות מוות ברעב.
בשנת 2002 היה דוקינס בין 125 אקדמאים שחתמו על מכתב שקרא להשעות מענקי מחקר לאוניברסיטאות בישראל עד אשר "ישראל תענה לדרישות האו"ם ותפתח במשא ומתן לשלום עם הפלסטינים".[4] זמן קצר לאחר מכן הודיע דוקינס כי שינה את דעתו בנושא והוא מתנגד לחרם אקדמי על ישראל.[5] בשנת 2003 היה שותף למאמר הקובע שהטלת חרם מדעי מסיבות פוליטיות פוגעת באוניברסליות של המדע, ואין לנקוט בו, אלא כמוצא אחרון. מאמר זה פורסם בכתב-העת המדעי היוקרתי נייצ'ר.[6]
פרסים והכרה בהישגיו
דוקינס קיבל תואר "דוקטור במדעים" מאוניברסיטת אוקספורד בשנת 1989. מספר רב של מוסדות אקדמיים בבריטניה ומחוצה לה העניקו לו תואר דוקטור לשם כבוד. בשנת 1997 התקבל כחבר ב"חברה המלכותית לספרות" ובשנת 2001 התקבל כחבר בחברה המלכותית.
ספרו של דוקינס "השען העיוור" זכה בפרס החברה הלאומית לספרות בשנת 1987, ובפרס הספרותי של העיתון "לוס אנג'לס טיימס". כן זכה בפרסים רבים נוספים. בשנת 2007 נמנה על ידי טיים מגזין כאחד ממאה האנשים המשפיעים ביותר בעולם לשנה זו. מאז 2003 מעניקה ברית האתאיסטים הבינלאומית (Atheist Alliance International) פרס לאתאיסט שעבודתו תרמה יותר מכל להעלאת המודעות הציבורית לאתאיזם באותה השנה, המכונה "פרס ריצ'רד דוקינס.
הערות שוליים
- ^ דף הבית של הקתדרה להבנה ציבורית של המדע על שם ריצ'רד סימוני אוניברסיטת אוקספורד.(הקישור אינו פעיל, 4 ביוני 2017)
- ^ "הרוטוויילר של דרווין - ריצ'רד דוקינס מביע את דעותיו" הבלוג של אלברט מוהלר
- ^ מדוע אני הומניסט חילוני, מאת חברים שונים באקדמיה הבינלאומית להומניזם, אוניברסיטת אוקספורד.
- ^ More pressure for Mid East peace, The Guardian, 6 April 2002
- ^ Academia split over boycott of Israel, The Telegraph, 16 May 2002
- ^ Blakemore. C. et al, Is a scientific boycott ever justified?, Nature 421, 314 (23 January 2003), doi:10.1038/421314b
