רפרם בר פפא

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רפרם בר פפא[1] היה אמורא בבלי בדור הרביעי (סביבות ד'ק'), תלמידו של רב חסדא, וכמעט כל מאמריו בש"ס הם בשמו, בהלכה ובאגדה. חברו של האמורא המפורסם רבא.

היה מבוגר מרבא, וכנראה היה מקביל לגילו של רב הונא. בתשובה לבקשתו של רבא שיספר לו ממעשיו הטובים של רב הונא השיב שאיננו זוכר את מעשיו בצעירותו, אלא בזקנותו.[2]

בניגוד לדעה נפוצה, לא היה בנו של רב פפא, המאוחר לו.

הוזכר גם חכם בשם זה שהיה תושב העיר סיכרא, "רפרם בר פפא מסיכרא"[3], כנראה כדי לבדל אותו מרפרם בר פפא הידוע יותר.

ממאמריו בהלכה

  • איסור רחיצה מחמת אבלות, פרטית או ציבורית כגון תשעה באב, כולל גם רחיצה במים צוננים. איסור רחיצה בתענית ציבור, לעומת זאת, אינו אלא למנוע תענוג, ולכן מותר להתרחץ במים צוננים.[4]
  • בגד צמר שידוע ששולב בו חוט פשתן ובכך הפך לשעטנז, או בגד פשתן ששולב בו חוט צמר, וכעת אין מוצאים את החוט - ניתן להתירו על ידי צביעת הבגד: הצבע נקלט על הצמר באופן שונה מאשר על הפשתן, וכך ניתן יהיה לזהות את החוט שאבד, ואם לא ימצא - ניתן להניח שהחוט הבעייתי הוצא באופן כלשהו.[5]

ממאמריו באגדה

  • חורבן בית המקדש גרם לשינויים בטבעו של העולם: לא נראית רקיע בטהרתה[6], הגשמים אינם באים מ"אוצר טוב" ואינם יורדים בצד דרום.[7] מאמרים אלו נתפרשו לרוב על דרך הרמז והסוד.

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין

  1. בעל ספר יוחסין (סוף מאמר ראשון) משער שהאות ר' בתחילת השם "רפרם" היא קיצור מ"רב", ושמו "פרם".
  2. מסכת תענית, דף כ', עמוד ב'
  3. מסכת פסחים, דף ל"א, עמוד ב'. יש הגורסים שם בלא "בר פפא", וגם במקבילה במסכת בבא מציעא, דף מ"ב, עמוד א' קיימים חילופי נוסחאות.
  4. מסכת תענית, דף י"ג, עמוד א'
  5. מסכת נידה, דף ס"א, עמוד ב'
  6. מסכת ברכות, דף נ"ט, עמוד א'
  7. מסכת בבא בתרא, דף כ"ה, עמוד ב'


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0