רפרם בר פפא

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רפרם בר פפא[1] היה אמורא בבלי בדור הרביעי (סביבות ד'ק'), תלמידו של רב חסדא, וכמעט כל מאמריו בש"ס הם בשמו, בהלכה ובאגדה. חברו של האמורא המפורסם רבא.

היה מבוגר מרבא, וכנראה היה מקביל לגילו של רב הונא. בתשובה לבקשתו של רבא שיספר לו ממעשיו הטובים של רב הונא השיב שאיננו זוכר את מעשיו בצעירותו, אלא בזקנותו.[2]

בניגוד לדעה נפוצה, לא היה בנו של רב פפא, המאוחר לו.

הוזכר גם חכם בשם זה שהיה תושב העיר סיכרא, "רפרם בר פפא מסיכרא"[3], כנראה כדי לבדל אותו מרפרם בר פפא הידוע יותר.

ממאמריו בהלכה

  • איסור רחיצה מחמת אבלות, פרטית או ציבורית כגון תשעה באב, כולל גם רחיצה במים צוננים. איסור רחיצה בתענית ציבור, לעומת זאת, אינו אלא למנוע תענוג, ולכן מותר להתרחץ במים צוננים.[4]
  • בגד צמר שידוע ששולב בו חוט פשתן ובכך הפך לשעטנז, או בגד פשתן ששולב בו חוט צמר, וכעת אין מוצאים את החוט - ניתן להתירו על ידי צביעת הבגד: הצבע נקלט על הצמר באופן שונה מאשר על הפשתן, וכך ניתן יהיה לזהות את החוט שאבד, ואם לא ימצא - ניתן להניח שהחוט הבעייתי הוצא באופן כלשהו.[5]

ממאמריו באגדה

  • חורבן בית המקדש גרם לשינויים בטבעו של העולם: לא נראית רקיע בטהרתה[6], הגשמים אינם באים מ"אוצר טוב" ואינם יורדים בצד דרום.[7] מאמרים אלו נתפרשו לרוב על דרך הרמז והסוד.

הערות שוליים

  1. בעל ספר יוחסין (סוף מאמר ראשון) משער שהאות ר' בתחילת השם "רפרם" היא קיצור מ"רב", ושמו "פרם".
  2. תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כ', עמוד ב'
  3. תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ל"א, עמוד ב'. יש הגורסים שם בלא "בר פפא", וגם במקבילה בתלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף מ"ב, עמוד א' קיימים חילופי נוסחאות.
  4. תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף י"ג, עמוד א'
  5. תלמוד בבלי, מסכת נידה, דף ס"א, עמוד ב'
  6. תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נ"ט, עמוד א'
  7. תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף כ"ה, עמוד ב'


הערך באדיבות ויקיפדיה, קרדיט, cc 0.3