רצה (ברכת המזון)
רצה והחליצנו
|
|---|
|
רְצֵה וְהַחַלִיצֵנוּ ד' אֱלוֹקֵינוּ בְּיוֹם הַשַׁבָּת הַזֶה, כִּי יוֹם זֶה גָדוֹל וְקָדוֹש הוּא לְפָנֶיךָ, לִשְׁבּוֹת בּוֹ וְלָנוּחַ בּוֹ בְּאַהַבָה כּּּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, וּבִרְצוֹנְךָ הָנִיחַ לָנוּ, ד' אֶלוֹקֵינוּ, שְׁלֹא תְּהֵא צָרָה וְיָגוֹן וְאַנָחָה בְּיוֹם מְנוּחָתֵנוּ, וְהַרְאֵינו ד' אֵלוֹקֵינוּ בְּנֶחָמַת צִיוֹן עִירֶךָ וּבְּבִנְיַן יְרוּשָׁלַיִם עִיר קָדְשֶךָ, כִּי אַתָּה הוּא בַּעַל הַיְשׁוּעוֹת וּבַעַל הַנְחָמוֹת |
| (נוסח אשכנז) |
רצה (גם רצה והחליצנו) היא תוספת לברכת המזון הנאמרת בשבת לפני סיום ברכת "בונה ירושלים". כמו כן ישנו נוסח מקוצר שתיקנו להוסיף בברכה מעין שלוש.
משמעות הברכה
משמעות הברכה היא בקשה מהבורא, שירצה ויזרז אותנו במצוותיו, ובפרט במצוות שמירת שבת. למילה "החליצנו", המוזכרת בתחילת הברכה, יש כמה פירושים; לשון זירוז וחיזוק[1], דישון עצמות, מנוחה, או הצלה[2].
דיני הברכה
חז"ל תיקנו[3] לומר בכל ברכת המזון הנאמרת בשבת תפילה מיוחדת הפותחת במילים "רצה והחליצנו", כדי להזכיר את השבת בברכת המזון. תוכן התפילה הוא בקשה על קיום מצוות המנוחה בשבת בשלמות.
אדם שבירך ברכת המזון בשתי הסעודות הראשונות ושכח להזכיר את תפילת רצה, צריך לחזור שוב ולברך ברכת המזון מתחילתה, שכך דין כל הזכרת יום בברכת המזון כשחובה לאכול בו סעודת פת (כגון ימים טובים); לעומת זאת בסעודה השלישית, שבה לרוב הדעות אין חיוב לאכול פת ויוצאים בדיעבד אף במזונות, אינו חוזר ומברך.
אם נזכר לפני שהתחיל את ברכת הטוב והמטיב יכול להזכירה על ידי ברכה מיוחדת שנתקנה ובה מוזכרים עיקרי הדברים המובאים בתפילת רצה: ” בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר נָתַן שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה לְאוֹת וְלִבְרִית בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת”.
הערות שוליים
- ^ רש"י בספר דברי הימים א', פרק י"ב, פסוק כ"ה: חלוצי צבא... וי"א חלוצים כמו זריזים כמו רצה והחליצנו, וכן ברש"י, מסכת עירובין, דף ל"ט עמוד א', ורבי יהונתן מלוניל עירובין דף י עמוד ב על פי מסכת יבמות, דף ק"ב עמוד ב'
- ^ רד"ק על ספר ישעיהו, פרק נ"ח, פסוק י"א, איכה רבה (בובר) פרשה ב, פירוש התפילות לרבי יהודה בר יקר
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף מ"ח עמוד ב'.
.jpg){kind=small}
